מייסד קרן הגידור סיטאדל, קן גריפין, הזהיר כי השוק נמצא "כמעט בוודאות" בתוך בועת בינה מלאכותית. גריפין, שדיבר בכנס Future of Global Markets של סיטאדל סקיוריטיז בניו יורק, הבהיר עם זאת כי החברות שיצליחו לשרוד את הבועה עשויות להפוך למובילות השוק לעשורים הבאים.
"בגדול, כמעט בוודאות יש בועות ברגע הזה", אמר גריפין. "וכל טרנספורמציה רדיקלית של הכלכלה שלנו כרוכה בדרך כלל בבועה". לדבריו, תקופות של ספקולציה מגיעות כמעט תמיד יחד עם שינוי טכנולוגי אמיתי, בדיוק כפי שקרה בעידן הדוט-קום ובבניית תשתיות הסיבים האופטיים לקראת שנת 2000.
מה קדם לזה
ב-7.10.2026 דיווחנו כי וול סטריט נסקה לשיאים חדשים כשענקיות הטכנולוגיה חצו שווי שוק משותף של 25 טריליון דולר ואנבידיה התקרבה ל-6 טריליון דולר. כבר ב-16.10.2026 התהפכה התמונה: מפולת במניות ה-AI מחקה כ-80 מיליארד דולר ביום אחד, על רקע חשש מריבית גבוהה בארה"ב. ב-27.8.2026 דיווחנו שאנבידיה ניפצה את תחזיות הרבעון השני עם הכנסות של 96.22 מיליארד דולר, אך מנייתה ירדה בכל זאת במסחר המאוחר.
גריפין הצביע על שלושה סיכונים מרכזיים: האפשרות שהיצע השבבים יגדל מעבר לביקוש ויגרום לירידת מחירים, חוסר הוודאות לגבי אורך החיים הכלכלי של השבבים, וחוסר היכולת של חברות רבות להפיק מההשקעה בבינה מלאכותית שיפור ממשי בפריון. "אני חושב שכל אמריקה התאגידית מסתכלת על החשבונות מאנתרופיק ומ-OpenAI ואומרת: אוקיי, אנחנו צריכים לחשוב איך לוודא שאנחנו מקבלים מזה פריון", אמר.
החששות מתחדדים לנוכח היקף הכספים שמוזרמים לענף. אמזון, קורוויב, גוגל, מטא, מיקרוסופט ואורקל הנפיקו עד תחילת אוגוסט אג"ח בהיקף כולל של כ-193 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית, לעומת 16.7 מיליארד דולר בכל שנת 2024. לפי הערכות מכון ברוקינגס, ההשקעה המצטברת במרכזי נתונים ובתשתיות AI עשויה להגיע לכ-10.3 טריליון דולר עד 2032. בשבועות האחרונים נרשמה עצבנות ניכרת בוול סטריט, ובמסחר האחרון צנח מדד נאסד"ק ב-2.6% ומדד השבבים של פילדלפיה איבד 6.7%, מחיקה של יותר מ-616 מיליארד דולר משווי השוק.
למרות האזהרה, גריפין רחוק מהמלצה לברוח מהתחום. "החברות שנמצאות בצד השני של הבועה הן מובילות השוק לעשורים הבאים", אמר, והזכיר את חרטתו על כך שלא שמר על מניות אמזון בתחילת שנות האלפיים. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה לשחוק יתרונות של חברות ותיקות ובמקביל להוזיל את עלות הקמת עסק חדש, וכך לייצר "עידן זהב ליזמים". עם זאת, נתוני גילוי שהגישה סיטאדל לרשות ניירות הערך האמריקאית מראים כי הקרן עצמה החזיקה בסוף הרבעון השני מניות טכנולוגיה בהיקף של כ-8.6 מיליארד דולר, ובכלל זה הגדילה את החזקותיה באמזון ב-34% ובמיקרוסופט ב-43%, אך צמצמה את החזקתה באנבידיה ב-37%.
עמדה הפוכה הציג יומיים לאחר מכן ג'ון גריי, נשיא ומנהל התפעול של בלקסטון, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-1.4 טריליון דולר, מתוכם כ-7% חשופים לתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, בניגוד לבועות קודמות שבהן נבנו תשתיות בתקווה שביקוש יגיע בעתיד, בתחום הבינה המלאכותית החברות מתקשות לבנות תשתיות מספיק מהר כדי לענות על הביקוש הקיים. גריי הצביע על עלייה של כ-50% במחירי שירותי המחשוב ועל כך שחוזי שכירות של מרכזי נתונים נחתמו במחירים נמוכים ממחירי השוק העדכניים. הוא הודה כי חברות כמו קורוויב, שנושאת חוב של כ-51.6 מיליארד דולר, מתמודדות עם קשיי מימון, אך הביע ביטחון שחברות מנוהלות היטב יצליחו להתמודד עם הלחצים.
מעבר לשאלת הבועה, הענף מתמודד גם עם מגבלת חשמל הולכת וגדלה. אנבידיה הציגה בכנס בברלין פלטפורמה בשם DSX, שלטענתה מאפשרת להפיק את אותה תפוקת בינה מלאכותית עם עד 30% פחות חשמל, לצד תכנון מודולרי שעשוי לקצר את הקמת מרכזי הנתונים משישה חודשים לשבועיים בלבד. בישראל הצטברו בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף כולל של כ-27 אלף מגה-ואט, מול כושר ייצור חשמל מותקן של כ-18.8 אלף מגה-ואט בלבד, ורשות החשמל כבר פרסמה מתווה המגביל מתקנים חדשים ל-200 מגה-ואט.
איום נוסף שמלווה את התרחבות הענף נוגע לסייבר. דו"ח של חברת האבטחה TrendAI, המבוסס על יותר מ-43,000 סביבות בינה מלאכותית שנבחנו, מצא כי השימוש הגובר בסוכני AI אוטונומיים מאיץ את יכולתם של גורמים עוינים לנצל פגיעויות קיימות בתשתיות ארגוניות. לפי הדו"ח, כ-70% מהבקשות בשוק השחור למציאת כלי תקיפה התמקדו בחולשות בנות יותר משנתיים, כאשר מחירי הניצולים נעו בין 500 ל-115 אלף דולר. בחברה המליצו לארגונים להתייחס לתשתיות הבינה המלאכותית כאל תשתיות קריטיות "כבר מהיום הראשון".
עוד מהדיווחים
ריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, אמר החודש בכנס בסינגפור שה-AI מציג סימנים של בועה קלאסית, והצביע על החוב הגדל ועל עליית הריבית ככוחות שעלולים להוביל להתרסקות. בתחילת השנה, בפורום בדאבוס, גריפין תיאר את טכנולוגיית ה-AI כ"זבל", ובמאי סיפר לסטודנטים במנהל עסקים בסטנפורד שהוא מדוכדך מכל מה שהיא מסוגלת לעשות.
למה זה חשוב
תנודות חדות במניות הטכנולוגיה האמריקאיות, כמו המפולת שמחקה מאות מיליארדי דולר בשבועות האחרונים, משפיעות ישירות על חסכונות הפנסיה וקרנות ההשתלמות של ישראלים שחשופים לשוק האמריקאי. בישראל עצמה כבר מצטברות בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף שמעמיס על רשת החשמל, כך שהבום או הקריסה של תחום הבינה המלאכותית עשויים להשפיע גם על תשתיות מקומיות.
המבחן המשמעותי הבא לשוק צפוי להגיע בחודש הבא, עם פרסום הדוחות הרבעוניים של אנבידיה ב-17 בנובמבר. החברה צופה הכנסות של כ-108 מיליארד דולר ברבעון, ותוצאותיה עשויות לספק אינדיקציה נוספת לשאלה המפלגת כיום את המשקיעים: האם ההשקעות האדירות בבינה מלאכותית ימשיכו להניב צמיחה אמיתית, או שהציפיות כבר הקדימו את המציאות.
קן גריפין מזהיר מבועת בינה מלאכותית, אך מאמין שהשורדות יובילו את השוק לעשורים הבאים, בעוד נשיא בלקסטון חולק עליו וטוען שהביקוש עדיין גובר על ההיצע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה