נתניהו הורה לקדם כלכלת קריפטו לעקיפת סנקציות: בנק ישראל תוקף

ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף כי הורה להכין תוכנית חלופית להתמודדות עם סנקציות כלכליות אפשריות על ישראל, ובכלל זה שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ובמטבעות דיגיטליים כתחליף למערכת הפיננסית הבינלאומית. ההצהרה, שנמסרה יממה לאחר שמשרד הביטחון הטיל סנקציות על חברת אנרגיה לבנונית, עוררה גל ביקורת חריף מצד בנק ישראל, כלכלנים ופרשנים, שמזהירים מפני בידוד כלכלי ומדיני שעלול לרסק את המשק הישראלי.

צילום: בנימין נתניהו

בנק ישראל הגיב בעמדה נחרצת וציין כי מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות. הבנק הדגיש כי האינטרס של ישראל הוא לשמור על קשריה הכלכליים עם שותפות הסחר ולפעול למניעת סנקציות מלכתחילה, ולא לבנות תוכנית המבוססת על עקיפתן. גורם המוכר למדיניות בנק ישראל אמר בחריפות: "נתניהו לא מבין בקריפטו, נשארו לו שבועות בודדים בראשות הממשלה. אם יהיה חלק מהממשלה הבאה אפעל לפי ההמלצות המדויקות והמקצועיות של בנק ישראל ולא אשחק משחקי כבוד זולים בטלוויזיה".

הרקע להצהרה של נתניהו הוא פעולה שביצע משרד הביטחון יום לפני כן. המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור הטיל סנקציות על חברת האנרגיה הלבנונית קוראל אויל, בטענה שסיפקה לחברת האנרגיה של חיזבאללה, "אלאמנה", כ-130 אלף ליטר בנזין וסולר ששימשו את הארגון בפעולות טרור נגד ישראל, כולל שינוע אמצעי לחימה והפעלת תשתיות תת-קרקעיות. במערכת הביטחון הסבירו שהצווים הישראליים מוטמעים במאגרי מידע פיננסיים מרכזיים בעולם, כמו בנקים וחברות אשראי, וכך מונעים מהחברה לבצע העברות כספים ולקדם עסקאות.

הפרדוקס שעליו מצביעים מבקרים הוא שישראל עצמה עלולה למצוא את עצמה בעמדה דומה לזו של קוראל אויל, אם תידחק לבידוד פיננסי. בית הזיקוק בחיפה לא יוכל לנהל את מערכות היחסים שלו עם ספקים ולקוחות בעולם באמצעות קריפטו. גם רפאל, התעשייה האווירית ואלביט מערכות לא יוכלו לעבור לפעול דרך מטבעות דיגיטליים או ברשת האפלה. ישראל לא תוכל לרכוש מטוסי קרב, מסוקים, צוללות, מנועי טנקים ונגמ"שים באמצעות בלוקצ'יין, וגם חלקי חילוף למטוסי F-35 ופצצות שחיל האוויר זקוק להן לא יסופקו בדרך זו. תוכניות צה"ל להקים חיל חלל שיפעיל מאות לוויינים וחטיבת רובוטים עלולות להישאר על הנייר.

מעבר לממד הביטחוני, מומחים מצביעים על כך שכלכלה מודרנית נשענת על יבוא ויצוא, תשלומים בין חברות, ביטוח, אשראי, שירותים בנקאיים וקשרים מסחריים בין-לאומיים. שימוש בקריפטו אינו מבטל את התלות במרכיבים הללו, ואינו מספק הגנה אוטומטית מפני סנקציות או צעדים רגולטוריים. גם הדוגמאות הקיימות בעולם לא מעודדות: רוסיה משתמשת בביטקוין, באת'ריום ובמטבעות יציבים כמו USDT כדי להקל על עסקאות נפט עם סין והודו, אך היקף הפעילות נותר קטן יחסית לגודלו הכולל של שוק הנפט הרוסי. צפון קוריאה, לעומת זאת, משתמשת בקריפטו בעיקר דרך פריצות סייבר: האקרים המזוהים עם המשטר גנבו כ-2.02 מיליארד דולר בקריפטו ב-2025 בלבד, כולל פריצה לבורסת הקריפטו Bybit בפברואר אותה שנה שבה נגנבו נכסים בשווי כ-1.5 מיליארד דולר.

גם איראן, שמפעילה תעשיית כריית ביטקוין נרחבת בזכות חשמל מסובסד, משתמשת ברשתות קריפטו למימון גורמים הנתונים לסנקציות. לפי הערכות, בשנת 2025 היקף הכספים שהתקבלו בכתובות הקשורות לרשתות תיווך של משמרות המהפכה עלה על שלושה מיליארד דולר. עם זאת, מומחים מעריכים שהסכומים שהועברו לארגוני טרור באמצעות קריפטו נמוכים בהרבה מהסכומים שהועברו בעבר במזוודות דרך מעברי גבול, גם באישור ממשלות ישראל בעבר. המסקנה המצטברת מהמקרים הללו היא שקריפטו יכול לספק נתיב חלופי להעברת כספים, אך אינו מבטל את מגבלות הסחר, את הסיכון לאכיפה בינלאומית, ואת התלות העמוקה בשווקים הגלובליים.

לנתון טכני נוסף יש משקל בדיון: רשת הביטקוין חצתה לאחרונה אבן דרך משמעותית, כאשר יותר מ-95.7% מכלל המטבעות שייווצרו אי פעם כבר נכרו, ונותרו פחות מ-900 אלף מטבעות עד להשלמת ההיצע המרבי שנקבע לפרוטוקול בשנת 2140. ההיצע המוגבל אמנם יוצר מחסור מובנה, אך אינו מבטיח יציבות מחיר או ביטחון כלכלי. שווי הביטקוין, שנסחר סביב 81,800 דולר עם שווי שוק של כ-1.64 טריליון דולר, מושפע מביקוש, מתנאי שוק, מרגולציה ומאמון משקיעים, לא מתקרה היצע קבועה מראש.

הפרשן בן כספית תקף בחריפות את התוכנית וכתב כי מדובר בהצעה "מופרכת ומאוד מסוכנת" שתכניס את ישראל "באופן רשמי לגוש המדינות המצורעות, מוכות הסנקציות, ותרסק סופית את כלכלתה". לדבריו, מעבר ל"כלכלה עוקפת" משמעו איבוד פנסיות, קריסת שוק הטיסות לחו"ל, פגיעה בחסכונות, חוסר יכולת להשתמש בכרטיסי אשראי בינלאומיים וקריסה אפשרית של ענפי ההייטק, הסייבר והאקדמיה. הוא הוסיף כי הפתרון האמיתי אינו טכנולוגי אלא מדיני, וקרא "לחזור לשפיות, להגן על הדמוקרטיה, להחזיר את החוק והסדר ולשקם את מערך ההסברה".

הביקורת החוזרת ביותר במקורות השונים נוגעת לכך שהממשלה בוחרת להיערך לתרחיש של סנקציות במקום לטפל בגורמים שמובילים אליהן. לפי הטענות, התעלמות משורשרת מהמשך האלימות היהודית כלפי פלסטינים בשטחים, יחד עם מינויים פוליטיים שנויים במחלוקת בממשלה, הם שמזינים את הביקורת הבינלאומית ההולכת וגוברת. במקום להתמודד עם הגורמים הללו, כך נטען, הממשלה בוחרת להתכונן לתוצאה במקום למנוע אותה.

עוד מהדיווחים

בן כספית כתב על נתניהו כי "האיש ירד מהפסים, ועשה את זה במהירות של 200 קמ"ש" לפי כספית, הסנקציות האמריקאיות הצפויות אחרי הבחירות בארה"ב אינן תוצאה של המלחמה בעזה אלא של הגורמים הקיצוניים המכהנים בתפקידי מפתח בממשלת נתניהו. נתניהו אמר בראיון שהוזכר בדיווח: "הבאתי פעמיים עשרות מיליארדי דולרים", בהתייחס לסיוע האמריקאי לישראל.

למה זה חשוב

אם ישראל תידחק בפועל לבידוד פיננסי, הציבור עלול להרגיש זאת ישירות בכיס - בפנסיות, בטיסות לחו"ל ובשימוש בכרטיסי אשראי בינלאומיים. גם מערכת הביטחון עלולה להיפגע, שכן רכש קריטי כמו מטוסי F-35 וחלקי חילוף תלוי במערכת הפיננסית הבינלאומית ולא ניתן לבצעו באמצעות קריפטו.

בשלב זה לא פורסם לוח זמנים רשמי להכנת התוכנית שהוזכרה על ידי נתניהו, ולא ברור אילו גורמים מקצועיים מעורבים בגיבושה מול עמדת בנק ישראל. הדיון הציבורי צפוי להימשך ככל שתתבהר מידת הרצינות שבה מתכוונת הממשלה ליישם תוכנית כלכלית חלופית, ומול הביקורת הגוברת על מדיניותה המדינית והביטחונית.