מאה כלכלנים נגד תוכנית הקריפטו של נתניהו: "פתרון של ארגוני פשיעה"

הצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון טלוויזיוני, לפיה ישראל נערכת לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות פיננסיות אפשריות, הפכה בתוך ימים ספורים לסערה בינלאומית. הדברים, שנאמרו על רקע מהלכים של מדינות מערביות נגד גורמים בהתנחלויות, עוררו גל ביקורת הן בארץ והן בתקשורת הכלכלית העולמית.

נתניהו אמר בריאיון לערוץ הכלכלה כי הורה להכין תוכנית שתאפשר לישראל להשתמש באמצעי תשלום חלופיים, ובהם מטבעות קריפטו וטכנולוגיית בלוקצ'יין, למקרה שתוטלנה הגבלות על המערכת הפיננסית. המהלך נועד, לדבריו, להיערך לאפשרות שבריטניה ומדינות אירופיות נוספות יטילו סנקציות על ישראל, על רקע אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון וקידום הבנייה באזור מעלה אדומים.

התגובה הכלכלית הגיעה במהירות. יותר ממאה כלכלנים, אנשי עסקים ובכירים לשעבר בשירות הציבורי חתמו על מכתב מטעם פורום הכלכלנים, ובו הביעו "חרדה ודאגה עמוקה" מדברי ראש הממשלה. בין החותמים שני זוכי פרס נובל, פרופ' יואל מוקיר ופרופ' אהרן צ'חנובר, נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, ארבעה מנכ"לים לשעבר של משרד האוצר ושלושה סגני נגיד בנק ישראל לשעבר. על המכתב חתמו גם בכירי הייטק כמו מריוס נכט מצ'ק פוינט, אלון כהן מסייברארק, דב מורן וגיגי לוי וייס.

במכתב נכתב כי נתניהו "מוביל את מדינת ישראל במודע אל עבר חרם ובידוד כלכלי בינלאומי", וכי "כל מה שיש לו להציע למשק הישראלי הוא פתרון תמוה המקובל בארגוני פשיעה, שלא יעזור במאומה". החותמים הוסיפו כי "דברי ראש הממשלה מעידים על חוסר הבנה בסיסי ובורות נוכח קריסת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית".

הכלכלנים התריעו מפני תרחיש קיצוני של סנקציות בנקאיות מקיפות, שלדבריהם עלול לשתק את המשק הישראלי. לדבריהם, בנקים, יצואנים ומשקיעים, ובראשם ענף ההייטק המהווה מנוע הצמיחה המרכזי של המדינה, לא יוכלו לתפקד. "האבטלה תזנק, ההשקעות הזרות ייעלמו כליל, ומעמדה הכלכלי של ישראל בזירה העולמית יקרוס", נכתב במכתב. הם הוסיפו כי ישראלים לא יוכלו להשתמש בכרטיסי אשראי, אתרי מסחר בינלאומיים כמו אמזון ועליאקספרס ייחסמו בפני לקוחות מישראל, ועובדים זרים ינטשו את הארץ מכיוון שלא יוכלו להעביר כספים למשפחותיהם. גם מערכת הבריאות, הזהירו, עלולה להתקשות לרכוש ציוד רפואי ותרופות. במכתב הושוותה האפשרות הזו למצבן של איראן, רוסיה ודרום אפריקה תחת סנקציות.

גם בבנק ישראל לא אחרו להגיב. הבנק המרכזי פרסם הודעה שבה נכתב במפורש כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות", והוסיף כי "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השלילית על המשק".

התקשורת הבינלאומית לא איחרה להצטרף לדיון. בעיתון "פייננשל טיימס" הבריטי הועמדה במרכז הכתבה תגובת בנק ישראל, לצד דבריו של פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב, שהגדיר את אמירת נתניהו כ"חסרת אחריות" והזהיר מפני השוואה בין המשק הישראלי למדינות המנודות מהמערכת הפיננסית העולמית. סוכנות הידיעות "בלומברג" התמקדה באזהרתו של המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן, כי הפסקת שירותי בנק מתווך מצד גופים זרים עלולה לנתק בפועל את יכולתה של ישראל לנהל פעילות כלכלית בינלאומית ולפגוע במגזר ההייטק. גם אתר "יאהו פייננס" סיקר את הפרשה תוך הדגשת תגובות האופוזיציה, ובהן יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, שטענו כי נתניהו מודה בכך בקיומה של סכנת בידוד.

נתניהו עצמו דחה את הביקורת מכל וכל. "עוד סערה לילית שקרית. כשר אוצר הצלתי את המשק, והפכתי את ישראל לכלכלה חופשית. הם ילמדו אותי על כלכלה? תודה רבה", אמר בריאיון נפרד לאראל סג"ל בתחנת 103FM. ראש הממשלה הדגיש כי ישראל נחשבת לאחת משלוש הכלכלות הגדולות בתחום הבינה המלאכותית, לצד ארצות הברית וסין, והוסיף: "אין סנקציות, בלמנו אותן. אני נערך לכל האפשרויות, אבל כשם שבלמנו את הסנקציות בעבר, נבלום אותן גם בעתיד". הוא ציין גם כי הוא פועל לפתיחת שווקים חדשים, בהם הודו וברזיל, לצד תקוותו לשיתופי פעולה כלכליים עם מדינות ערביות לאחר חיסול מה שכינה "האיום האיראני".

הפרשה ממשיכה להסעיר את השיח הציבורי והכלכלי בישראל, על רקע לחץ מדיני גובר ממדינות מערביות כמו בריטניה, צרפת וקנדה. שבעה בנקים ישראליים כבר מופיעים ברשימת מועצת זכויות האדם של האו"ם העוסקת בפעילות הקשורה להתנחלויות, ולפי נתוני מכון מדיניות העם היהודי מופעלים כיום 121 אמצעים מגבילים נגד ישראל ב-62 מדינות, מתוכם 40 בעלי אופי פיננסי. בשלב זה לא ידוע על החלטה רשמית לגבי תוכנית הקריפטו שעליה דיבר נתניהו, והשאלה אם וכיצד תיושם נותרת פתוחה לנוכח ההתנגדות הנרחבת שעוררה.