מועד פינוי שדה התעופה בהרצליה, שנקבע עד כה לסוף אוגוסט 2027, עלול להידחות בחודשים נוספים. בדיון שהתקיים השבוע בבג"ץ בעתירת אגודת התעופה הכללית בישראל וחברות התעופה הפועלות בשדה, העלו השופטים הצעה לדחות את הפינוי בחצי שנה לפחות. אם ההצעה תתקבל, המטוסים הקלים ימשיכו להמריא מהמתחם לכל המוקדם עד סוף פברואר 2028.
הרקע להצעת השופטים הוא הודעה שהגישה המדינה עצמה לבית המשפט, שבה הודתה כי החלופות שנבחנו להעתקת פעילות התעופה מהרצליה אינן מספקות מענה מלא. לפי עמדת משרד התחבורה, ניתן יהיה לספק מענה זמני וחלקי בשדה התעופה בחיפה, לצד פיזור פעילות נוספת לשדות ראש פינה, רמון ומגידו, וכן למנחתים פרטיים. אלא שהפתרונות הללו אינם נותנים מענה להעתקה מלאה של מכוני הבדק ובתי הספר לטיסה הפועלים בהרצליה, שמהווים את עיקר הפעילות בשדה.
גם רשות שדות התעופה מודה שהמועד לא ריאלי. העבודות להקמת מתקנים שיקלטו חלק מהפעילות בחיפה צפויות להסתיים רק ברבעון הראשון של 2028, חודשים אחרי המועד שנקבע כיום לפינוי הרצליה. כלומר גם אם הפינוי יתבצע במועד המתוכנן, הפתרון החלופי בחיפה לא יהיה מוכן. הרשות ציינה עוד כי גם לאחר השלמת העבודות, חיפה לא תוכל לשמש חלופה מלאה, בין היתר בשל התרחבות פעילותה של חברת אייר חיפה. תוכנית להקמת שדה תעופה חלופי בחדרה מזרח ממתינה לדיון במוסדות התכנון כבר כחמש שנים, וטרם נקבע לה מועד.
ברקע המחלוקת עומדת עתירה שהוגשה באפריל 2025 נגד ממשלת ישראל, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל ורשות שדות התעופה. העותרים, ובהם חברות ב. סקאי שירותי תעופה, מונאייר תעופה, פ.נ תעופה ואילן ארד תעופה, טוענים שהפסקת הפעילות ללא חלופה תפגע בענף התעופה הכללית בישראל כולו. מנגד, המדינה מבקשת לקדם את הפינוי כדי לממש את תוכניות הבנייה למגורים שמתוכננות בשטח.
השדה עומד במרכזה של תוכנית ענק הנקראת "קריית מסלול", שאושרה כבר ב-2021 ומשתרעת על כ-176 דונם. התוכנית כוללת 1,940 יחידות דיור, 350 יחידות דיור מוגן וכ-33 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה, לצד פארק שישמר את תוואי מסלול ההמראה ההיסטורי. יחד עם שתי תוכניות שכנות, "שכונת המטרו" ו"שכונת הפארק", היא אמורה להוות את הרובע הצפוני החדש של הרצליה, שבו מתוכננות כ-17 אלף יחידות דיור.
הבעיה היא שקרקעות במתחם כבר שווקו. בסוף 2025 מכרה רשות מקרקעי ישראל מגרשים בתמורה כוללת של כ-1.35 מיליארד שקל, ועוד כ-170 מיליון שקל הוצאות פיתוח, בסך הכול כ-1.52 מיליארד שקל. בין הזוכות: קבוצת אביב, אפריקה מגורים, רמי שבירו, אביסרור משה, רייסדור, צמח המרמן וגיא ודורון לוי. רמי שבירו שילמה כ-173 מיליון שקל ועוד 14 מיליון שקל פיתוח עבור מגרש של 3.6 דונם שמיועד ל-141 דירות. קבוצת אביב זכתה במגרש של כ-7 דונם לבניית 326 דירות להשכרה, תמורת כ-146 מיליון שקל ועוד כ-33 מיליון שקל פיתוח.
כעת, חברות שזכו במכרזים כבר פנו לעורך דין כדי לבחון את האפשרות לתביעה נגד המדינה ורשות מקרקעי ישראל, ולדרוש פיצויים בגין עיכובים במסירת הקרקעות. גורם באחת החברות אמר כי "החברות השקיעו סכומים משמעותיים ברכישת הקרקעות. אם רמ"י לא תעמוד בהתחייבויותיה ובמועדים שנקבעו במכרזים, בהחלט עשויה לעלות דרישה לפיצויים בגין הנזקים. עורך דין מטעמנו כבר פנה לכל הרשויות, אבל עד היום לא קיבלנו תשובות".
גורמת נוספת מהענף מתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות: "אף אחד לא חשב לצרף להליך את מי שעלולים להיפגע מההחלטה, היזמים. המדינה ידעה כבר לפני שבע שנים שעליה למצוא חלופה לפעילות התעופתית. אנחנו כבר מקדמים את תכנון הבניינים מתוך הנחה שנקבל את הקרקעות במהלך 2027. בינתיים אנחנו נושאים בעלויות מימון ובריביות, בלי לדעת מתי נוכל להתחיל לבנות".
אלא שתביעה אפשרית עלולה להיתקל במכשול משפטי. בהודעת הבהרה שפרסמה רשות מקרקעי ישראל למשתתפים במכרזים נכתב במפורש שמתנהלת עתירה בבג"ץ בנושא, וכי "הזוכה מתחייב כי לא יבוא בכל טענה, דרישה או תביעה כלפי הרשות בעניין זה". עם זאת, ההבהרה אינה מתייחסת במפורש לדחייה נוספת מעבר למועד שכבר נקבע, מה שעשוי לפתוח פתח למחלוקת משפטית. בנוסף, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בהרצליה טרם השלימה את תוכנית הפיתוח של המתחם, ולפי לוחות הזמנים הקיימים, היא צפויה להסתיים רק בסוף 2028, כך שגם ללא קשר לפינוי השדה, היתרי בנייה לא יהיו זמינים בטווח הקרוב.
החלטה סופית של בג"ץ בעניין מועד הפינוי טרם ניתנה, וההליך המשפטי צפוי להימשך. ככל שהדחייה תאושר, היא עלולה לעכב את שיווק הדירות הבא באזור ולהשפיע על אחת מעתודות הקרקע הגדולות והיקרות במרכז הארץ, כשהשאלה מי יישא בעלות ההמתנה, המדינה או היזמים, עשויה בעצמה להגיע לפתחו של בית המשפט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה