פולין מזהירה: אי אפשר לסיים את המלחמה באוקראינה בלי אירופה

שר החוץ הפולני רדוסלב סיקורסקי יצא היום (שישי) בהתרעה חריפה: אין שום דרך להגיע להסכם שלום באוקראינה בלי שהיא עצמה, לצד מדינות אירופה, יהיו שותפות מלאות למו"מ. ההצהרה מגיעה על רקע דיונים גוברים על עתיד המלחמה, ומשדרת חשש גובר באירופה מפני הדרה מתהליך שעלול לקבוע את גורל היבשת כולה.

"הסדר לגבי עתיד אוקראינה ואירופה מעל ראשינו לא רק יהיה לא חכם, אלא למעשה בלתי אפשרי", אמר סיקורסקי בחדות, במסר שמופנה ככל הנראה לא רק למוסקבה אלא גם לשחקנים בינלאומיים אחרים המעורבים בניסיונות לגבש מתווה לסיום הלחימה.

הדברים חושפים את החשש העמוק שמנסר במזרח אירופה: שהעתיד של היבשת ייקבע בחדרים סגורים, בלי שהמדינות שחיות בצל האיום הרוסי ישבו בשולחן המשא ומתן. פולין, שכונה ברוסיה ובאוקראינה, רואה בסוגיה הזו אינטרס ביטחוני ישיר ולא עניין דיפלומטי מופשט.

סיקורסקי לא פירט מי בדיוק עומד מאחורי הניסיון "לקבוע" את עתיד אוקראינה ואירופה בלי הסכמתן, אך דבריו מצטרפים לשורת אזהרות שמשמיעות בירות אירופיות בחודשים האחרונים, על רקע דיונים גוברים בוושינגטון ובמוסקבה על אפשרות להסכם מהיר שיביא לסיום הלחימה.

החשש המרכזי באירופה הוא שהסכם שייחתם מעל לראשי קייב, בלחץ חיצוני ומבלי שהאירופאים ישתתפו בעיצובו, יעגן תנאים שיפגעו בביטחון היבשת לטווח הארוך. מדינות כמו פולין, שמחזיקות גבול ישיר עם אוקראינה ומשקיעות משאבים עצומים בסיוע צבאי והומניטרי לקייב, מבקשות להבטיח שקולן יישמע בכל שלב של התהליך.

ההצהרה הפולנית משקפת גם את החשש שמא תהליך שלום שיתנהל בעיקר בין וושינגטון למוסקבה, בלי מעורבות מלאה של בריסל וקייב, יוביל להסכם שמשרת בעיקר אינטרסים של מעצמות גדולות, על חשבון המדינות שסופגות את הנזק הישיר מהמלחמה. פולין, שמשמשת כיום אחד הצירים המרכזיים להעברת סיוע צבאי לאוקראינה, רואה עצמה כצד שאי אפשר לעקוף.

מבחינת קייב, הדברים מהווים גיבוי דיפלומטי חשוב. מאז פרוץ המלחמה חוזרת הנהגת אוקראינה ומזהירה מפני כל ניסיון להגיע להסדר שלא יכלול אותה כצד מלא למשא ומתן, מתוך חשש שהסכם כזה ייכפה עליה תנאים שהיא לא תוכל לעמוד בהם.

בשלב זה לא ברור אם ומתי יתקדם תהליך מדיני ממשי לסיום המלחמה, אך ההצהרה הפולנית מצטרפת לקול הולך וגובר באירופה שדורש מקום קבוע ליד שולחן הדיונים. ככל שהלחצים הבינלאומיים על סיום הלחימה יגברו, כך צפויה להחריף גם ההתגוששות סביב השאלה מי בכלל ישב באותו שולחן, ומי ייקבע בפועל את עתידה של אוקראינה.