ראש אגף החקירות הוקלט: "תיקים נשמרים כמנוף לחץ"

הקלטה שפרסם הפרשן הפוליטי עמית סגל טלטלה אתמול את המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל. בהקלטה נשמע ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הניצב בועז בלט, מתאר כיצד תיקים פליליים נשמרים "במגירה" במשך שנים, ונשלפים מחדש כאשר יש צורך להפעיל לחץ על המעורבים בהם.

"אני לא אוהב שמשתמשים במשטרה כאמצעי", אמר בלט בהקלטה. "יש פה לא מעט אירועים שכל בר דעת מבין שזה תיקי מגירה, מנופי לחץ שמפעילים על אנשים. שמים במגירה, לא עושים עם זה כלום שנה, אחרי שנה מוציאים ועושים השלמת חקירה". בלט לא הסתפק בכך, ותקף גם את סדרי העדיפויות של הפרקליטות: "הפרקליטות במדינת ישראל מנוהלת רק בנישה אחת, שחיתות ציבורית, וכל הדברים האחרים זה כאילו לא נוגע להם".

מה קדם לזה

ב-5.11.2026 דיווחנו ששופטי משפט נתניהו שקלו לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לדיון חריג ובלתי פורמלי בתיק, לאחר שסנגורו של שאול אלוביץ' ביקש זאת. ב-26.10.2026 דיווחנו שחבר הכנסת אביגדור ליברמן פנה לבהרב-מיארה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה נתניהו בחשד לבגידה.

מפלגת הליכוד לא איחרה להגיב, ויצאה בהודעה חריפה במיוחד. "ההקלטות המטלטלות שפרסם עמית סגל של ראש אגף החקירות במשטרה בועז בלט צריכות להדיר שינה מעיניו של כל אזרח בישראל", נמסר מהמפלגה. בהמשך ההודעה הגיעה ההשוואה הקשה ביותר: "הפרקליטות שמתאר בלט מתאימה לשטאזי של מזרח גרמניה, ולא למדינת ישראל שבה חייב להיות שוויון מלא בפני שלטון החוק".

הליכוד קשר את הדברים ישירות להליך הפלילי המתנהל נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטען כי תיקי "שחיתות ציבורית" נפתחים בעיקר נגד אנשי ימין ומתמוטטים בהמשך. "תיקי ה'שחיתות הציבורית' לכאורה נפתחים בתרועה רמה רק כנגד מחנה הימין, ומתרסקים אחר כך כמו במקרה של ראש הממשלה נתניהו", נכתב בהודעת המפלגה, שהוסיפה כי מדובר ב"מטרת העל של הדיפ סטייט, להפיל את שלטון הימין".

צילום: בנימין נתניהו

יושב ראש ועדת החוקה היוצא, שמחה רוטמן, הצטרף למתקפה וכתב ברשת אקס כי ההקלטות "מעידות כמאה עדים שמערכת המשפט והתביעה הפלילית של מדינת ישראל חולות מאוד". רוטמן מנה שורת האשמות נוספות, בהן "השימוש במח"ש כמיליציה פרטית של היועצת", "תפירת תיקים לאנשי ציבור" ו"אכיפה בררנית", והבטיח להמשיך לפעול לשינוי המערכת גם בכנסת הנוכחית.

השר שלמה קרעי הלך צעד נוסף קדימה ודרש חקירה חיצונית ועצמאית. "בלט ומיארה, הגיע הזמן לתת את הדין", כתב קרעי, ושאל באופן ישיר: "מי מחזיק אותו בגרון? מהם הלחצים שהופעלו עליו? והאם זו הסיבה שפרשת הפצ"רית ופרשת שוד הבחירות נקברו במצולות ים?" קרעי הפנה שאלות דומות גם כלפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה: "מה החלק שלה בכנופיית שלטון החוק? את מי היא מחזיקה בגרון? אולי בכלל גם היא מוחזקת בגרון?"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחר להרחיב את החזית אל מעבר למערכת המשפט, ותקף גם את התקשורת. "העובדה שהקלטות ראש אגף החקירות לא מרעידות את אמות הסיפים מלמדת על עומק הריקבון הטמון בסמביוזה שבין מערכת אכיפת החוק המושחתת שלנו לתקשורת המיינסטרים", כתב. לדבריו, "בכל מדינה אחרת" שמאל הגון היה מוביל דרישה לתיקון, אך "בשמאל הישראלי החליפה שנאת נתניהו והמחנה הלאומי את כל הערכים האחרים". סמוטריץ' חתם: "חייבים לתקן את מערכת המשפט הישראלית. פשוט חייבים. זה בנפשנו".

מעניין לא פחות הייתה תגובתו של כתב המשפט של הארץ, ג'וש בריינר, שדווקא פרגן לחשיפה. "יש צדק רב בדברים של בועז בלט. בלתי נסבל שהפרקליטות מחזיקה תיקי חקירה במשך תקופות ארוכות", כתב בריינר, ושאל מדוע אין עדיין כתבי אישום בפרשות הפצ"רית, קובי יעקובי ומפקד להב 433. הוא כינה את החשיפה "הקלטות פצצה", אך הזהיר גם כי לא נשמע הצד השני של השיחה. בלט עצמו הגיב לאחר פרסום ההקלטות וטען כי דבריו "הוצאו מהקשרם", ומסר כי המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה פועלים בשיתוף פעולה הדוק לאכיפת החוק.

למה זה חשוב

אם טענות ראש אגף החקירות נכונות, מדובר בפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובחשש משימוש בתיקים פליליים ככלי לחץ פוליטי ולא ככלי לאכיפת החוק. הפרשה עשויה להצית מחדש את הדיון על רפורמה במערכת המשפט, שעלולה להשפיע על יחסי הכוחות בין הממשלה, המשטרה והפרקליטות בתקופה הקרובה.

בהקלטות עצמן לא הוצגו ראיות קונקרטיות המבססות את ההאשמות הרחבות על תפירת תיקים פוליטית או סחיטה שיטתית, אך הדברים שנשמעו מפי ראש אגף החקירות עצמו פתחו מחדש את הוויכוח הציבורי על יחסי הכוחות בין המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה. בשלב זה לא נמסר אם תיפתח בדיקה או חקירה רשמית בעקבות הפרשה, והלחץ הפוליטי להמשך הרפורמה במערכת המשפט צפוי להתחדש בימים הקרובים.