אברי גלעד לקה בשיתוק בפנים: אין הוכחה לקשר למסטיק

החשיפה של אברי גלעד, שהתעורר בבוקר וגילה כי חצי מפניו משותק, עוררה גל של שאלות בקרב הציבור. גלעד עצמו שיער כי ההרגל שלו ללעוס מסטיק לאורך שעות היום הוא שהוביל לדלקת בעצב הפנים. אלא שגורמים רפואיים ממהרים להבהיר: אין שום הוכחה מדעית לקשר כזה.

איש התקשורת סיפר בשידור רדיו כי בימים שקדמו לאירוע סבל מכאבי ראש עזים באזור הצוואר. "לא ידעתי מה זה יכול להיות, חשבתי גידול רב מערכתי מפושט", סיפר. "קמתי בבוקר, הסתכלתי במראה כמו אדם שמצחצח שיניים, וראיתי שזה אותו פרצוף ותיק שאני מכיר, אבל בשינוי. צד אחד לא עבד".

מה קדם לזה

אברי גלעד אינו הראשון מהציבור הישראלי שחושף כי לקה בתסמונת בל: ב-2019 חשפה אשת הקולינריה מיכל אנסקי כי התעוררה במהלך טיסה וגילתה שחצי מפניה משותק, ושנתיים לאחר מכן סיפרה גם הזמרת אנה זק כי התמודדה עם אותה תסמונת, שהרחיקה אותה לתקופה מאור הזרקורים.

דוקטור אילן יהושע, מומחה ברפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, הבהיר כי "לעיסת מסטיק, גם בתדירות גבוהה או לאורך זמן, לא הוכחה בספרות הרפואית כגורם לשיתוק על שם בל". גם הרופאה המטפלת בגלעד, דוקטור טל קאופמן גולדברג מאיכילוב, שללה את ההשערה כבר בשידור "אברי ושרקי" בקשת 12, וציינה כי אין סיבה שהמגיש יפסיק ללעוס מסטיקים בעקבות האירוע.

גם דוקטור סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית מאסותא, תומכת בקביעה. "בגדול אנחנו לא יודעים מה הסיבה לבל פלסי, מדובר בשיתוק פנים אידיופטי שאין לו סיבה חד משמעית מוכחת", אמרה. לדבריה, אין קשר סיבתי מוכח בין לעיסת מסטיק לבין דלקת בעצב, וגם הבוטוקס, שעורר חשש ברשתות החברתיות, אינו נמצא ברשימת החשודים.

אז מה כן עומד מאחורי התופעה? החשוד המרכזי, לפי הרופאות, הוא וירוס שכבר קיים בגוף. "הסיבה שמקבלת הכי הרבה תמיכה מבחינה מדעית היא וירוס ההרפס שנמצא בשקט בגנגליון שליד עצב הפנים, וכשיש איזשהו סטרס הוא מתעורר ותוקף את העצב", הסבירה בניזרי. לחץ נפשי ופיזי עלול להחליש את מערכת החיסון ולפתוח פתח להתפרצות הדלקת, בדומה למה שהציע גם פרופסור מרק גוטקין, נוירולוג בכיר מהדסה עין כרם, שציין כי מדובר לרוב בתגובה לווירוס שיושב בעצב ומתעורר מסיבה שאינה ידועה במלואה.

לפי פרופסור גוטקין, מדובר בתופעה שכיחה יחסית, עם סיכוי של אחד לשישים שאדם יפתח אותה במהלך חייו, ובישראל נרשמים כאלפיים מקרים בשנה, בעוד גורמים אחרים מדברים על כ-3,000 מקרים שנתיים. הנתונים מעודדים ברובם: כ-85 אחוזים מהחולים מחלימים לחלוטין, חלקם אף ללא טיפול כלל, אם כי מתן סטרואידים מקצר את התהליך. עם זאת, כ-15 עד 20 אחוזים מהנפגעים נותרים עם שארית תפקודית ועלולים לפתח תופעה בשם סינקינזיס, שבה תנועות שרירים אינן חוזרות לתפקוד תקין.

מיכל אנסקי, שסבלה מהתסמונת בעבר ונמנית עם קבוצת המיעוט שלא החלימה באופן מלא, שיתפה מניסיונה האישי. "עצב מספר שבע שולט בכל המימיקה והלשון. כשזה לא עובר לגמרי, אם אני שותה נסגרת לי העין", סיפרה, והוסיפה כי הטיפול היחיד שמקל הוא הזרקות בוטוקס רפואי ופיזיותרפיה. לדבריה, חשוב מאוד לקבל טיפול תרופתי נכון ומהיר, שכן השיתוק מגיע לשיא בשבוע הראשון ולאחר מכן מתחיל תהליך החלמה טבעי.

כל הגורמים הרפואיים מדגישים נקודה אחת משותפת: חלון הזמן הקריטי לטיפול הוא 72 השעות הראשונות מהופעת התסמינים, שבהן מתן סטרואידים משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. מי שמקבל טיפול מהיר מגיע לאחר תשעה חודשים לשיעורי החלמה של עד 95 אחוזים, לעומת כ-85 אחוזים אצל מי שלא טופל בזמן. חשוב לציין כי חולשה פתאומית בפנים מחייבת בדיקה רפואית דחופה, שכן תסמינים דומים עלולים להעיד גם על שבץ מוחי, ורק בדיקה נוירולוגית יכולה לשלול זאת.

עוד מהדיווחים

בין גורמי הסיכון ללקות בתסמונת בל נמנים גם סוכרת והיריון, כך דווח ב-i24 חדשות. מיכל אנסקי, שלקתה בתסמונת בעצמה ב-2019 בעת טיסה, הציעה לאברי גלעד לצאת יחד בקמפיין משותף סביב ההתמודדות עם התסמונת, כך דווח באתר ICE.

למה זה חשוב

מדובר בתופעה שעלולה לפגוע בכל אדם ללא אזהרה מוקדמת, ולכן חשוב לדעת שחלון הטיפול הקריטי הוא 72 השעות הראשונות. מכיוון שתסמינים דומים עשויים להעיד גם על שבץ מוחי, כל מי שחש חולשה פתאומית בפנים צריך לפנות מיד לבדיקה רפואית ולא להניח שמדובר בתופעה שחולפת מעצמה.

אברי גלעד, מצידו, בחר שלא להסתיר את מצבו ואף המשיך להופיע על המסך בתוכניתו בקשת 12 מיד לאחר האבחון. "אני כבר החלטתי שאין לי הסתרות, ועבודת תדמית מצוחצחת היא לא חלק ממה שאני עושה", הסביר. לדבריו, הגיב לכך גל תמיכה נרחב מצד הציבור, ורבים שיתפו אותו בחוויות דומות שעברו הם או בני משפחתם.