הסיכום בין איזנקוט לליברמן: קודם ננסה ממשלה עם החרדים

תפנית דרמטית במגעים הקואליציוניים: גדי איזנקוט ואביגדור ליברמן סיכמו ביניהם לנסות בכל הכוח להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות, ורק אם זה ייכשל לבחון את האפשרות של ממשלת מיעוט הנשענת על המפלגות הערביות.

צילום: אביגדור ליברמן

הפרסום, שנחשף במהדורת החדשות של ערוץ 13, מגלה כי איזנקוט פנה אל ליברמן בבקשה אישית וביקש ממנו לסייע בשיחות מול הנהגת הציבור החרדי. המטרה המוצהרת, כך על פי הדיווח: להגיע עם החרדים להבנות שיאפשרו שותפות קואליציונית, עוד לפני שבכלל יועלה על הפרק הרעיון של ממשלה הנסמכת על הרשימות הערביות.

מה קדם לזה

ב-8.11.2026 דיווחנו כי גדי איזנקוט קיבל מנשיא המדינה את המנדט להרכבת ממשלה, לאחר שזכה לתמיכת 67 חברי כנסת לעומת 46 שתמכו בנתניהו. באותו יום דיווחנו גם על מחלוקת בין איזנקוט, שקידם ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימות הערביות ואולי יהדות התורה, לבין ליברמן, שהציע דווקא ממשלה רחבה עם המפלגות החרדיות. ב-7.11.2026 דיווחנו כי ליברמן, שביסס את מערכת הבחירות שלו על התנגדות לשותפות עם החרדים בלי חוק גיוס, הודיע כי הקמת ממשלה תחייב פשרות גם בנושא זה. ב-9.11.2026 דיווחנו על פגישה בין איזנקוט לליברמן שתוארה בהודעה משותפת שלהם כ'עניינית וטובה'.

מדובר במהלך שמהפך לכאורה את התמונה שהייתה מקובלת עד כה. ליברמן, שנחשב לאורך שנים לדמות המזוהה ביותר עם מאבק חזיתי נגד הפטור הגורף משירות צבאי ועם קו נוקשה כלפי המפלגות החרדיות, מתבקש כעת לשחק תפקיד הפוך לגמרי: לשמש גשר ומתווך מול אותן מפלגות שבעבר הציג כיעד מרכזי להתנגדות.

המשמעות המעשית של הסיכום בין השניים ברורה. ממשלת מיעוט שתסתמך על תמיכה חיצונית או ישירה של המפלגות הערביות, אפשרות שעלתה בשבועות האחרונים כתרחיש מרכזי, עשויה כעת להידחק לשוליים, לפחות בשלב הראשוני. לפי הסיכום, רק אחרי שהערוץ מול החרדים ימוצה עד תום ויתברר אם יש בו סיכוי ממשי, תיבחן ברצינות האפשרות השנייה.

בפועל, מדובר בהימור כפול. מצד אחד, איזנקוט וליברמן מבקשים להימנע מתלות פוליטית במפלגות הערביות, מהלך שעלול לעורר ביקורת חריפה מימין ולהציב את הממשלה הפוטנציאלית תחת מתקפה בלתי פוסקת. מצד שני, הניסיון להגיע להבנות עם המפלגות החרדיות טומן בחובו מכשולים לא פשוטים, בעיקר נוכח המחלוקות העמוקות סביב סוגיית הגיוס לצה"ל, שעודה פתוחה ורחוקה מהסכמה.

השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק בשבועות הקרובים היא עד כמה החרדים, הן הזרם הליטאי והן המחנה החסידי, מוכנים בכלל לשבת לשולחן עם איזנקוט וליברמן, בהתחשב בעבר הפוליטי הטעון בין הצדדים. פער האמון הזה עשוי להכתיב בסופו של דבר את קצב המגעים, ואת השאלה אם הניסיון יבשיל לכלל קואליציה אמיתית או ישמש בסך הכול שלב מקדים לפני הפנייה הבלתי נמנעת לכיוון השני.

בינתיים, בשני המחנות נמנעים מהתייחסות פומבית מפורטת למתווה. ההערכות הן כי המגעים יתנהלו בשקט, הרחק מעיני הציבור, לפחות בשלב הראשון, כדי לא לפגוע בסיכויי ההצלחה עוד לפני שהחלו.

למה זה חשוב

אם הניסיון להרכיב ממשלה עם החרדים יצליח, הדבר עשוי להשפיע ישירות על עתיד חוק הגיוס לבני ישיבות, סוגיה שנוגעת לחיילים ולמשפחות רבות בישראל. בחירה במתווה הזה במקום בממשלת מיעוט הנשענת על המפלגות הערביות עשויה גם לצמצם את הביקורת הציבורית מהימין נגד הממשלה הבאה, אך להציב מכשולים חדשים סביב סוגיית הגיוס.

בימים הקרובים צפויות להתקיים שיחות ראשוניות מול נציגי המפלגות החרדיות, ורק לאחר שתתברר מידת ההיתכנות של הסדר פוליטי משותף, יוחלט אם לפתוח בערוץ המקביל מול המפלגות הערביות.