נתניהו קורא להקמת ממשלת אחדות: "זה צורך השעה"

פגישה שעשויה לשנות את מפת הבלוקים הפוליטית בישראל התקיימה היום בין יושב ראש מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, ליושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. השניים, שניהם בעלי עבר ביטחוני בולט, ישבו יחד לדיון שהוגדר על ידם כ"עניני וטוב".

צילום: אביגדור ליברמן

בתום הפגישה יצאה הודעה משותפת מטעם שתי המפלגות, שבה נכתב: "הייתה פגישה עניינית וטובה. הבענו ביטחון מלא ביכולת להקים ממשלה יציבה לארבע שנים". המשפט הזה, הקצר והחד, מעיד על יותר ממה שנראה על פניו.

מה קדם לזה

ב-8.11.2026 קיבל גדי איזנקוט מנשיא המדינה יצחק הרצוג את המנדט להרכבת הממשלה, לאחר שזכה ל-67 המלצות מול 46 לבנימין נתניהו. באותו יום דיווחנו כי מתוכננת פגישה בין איזנקוט לליברמן, שהוגדרה כ'מכרעת', על רקע מחלוקת בשאלת שיתוף פעולה עם הרשימות הערביות. ב-7.11.2026 הודיע ליברמן כי הוא מוכן להתפשר בחוק הגיוס כדי לקדם הקמת ממשלה חלופית, לאחר שבעבר שלל שיתוף פעולה עם החרדים ללא חוק גיוס.

איזנקוט, רמטכ"ל לשעבר של צה"ל, נכנס לפוליטיקה בשנים האחרונות והקים את מפלגת ישר!, שמתהדרת בדימוי ביטחוני ומרכזני. ליברמן, שר הביטחון לשעבר ואחד הפוליטיקאים הוותיקים והשרופים ביותר במערכת הישראלית, ידוע כבר שנים בעמדותיו הברורות נגד הקמת ממשלות שתלויות בגורמים חרדיים או ערביים.

השילוב בין השניים, אם יתגבש לכדי שיתוף פעולה אמיתי, עשוי ליצור גוש פוליטי חדש שמתבסס על שיח ביטחוני-ממלכתי, ומכוון במובהק לקהל בוחרים שמחפש יציבות ולא רק סיסמאות. הדגש על "ממשלה יציבה לארבע שנים" אינו מקרי: מדובר בתשובה ישירה לתקופה פוליטית שהתאפיינה במערכות בחירות חוזרות ובממשלות קצרות מועד.

מקורות פוליטיים מציינים כי הפגישה בין השניים אינה אירוע חד פעמי, אלא חלק מתהליך מתמשך של גישושים בין גורמים במרכז-ימין המפה הפוליטית, שמחפשים נוסחה שתאפשר יציבות שלטונית אמיתית, להבדיל מהסכמים זמניים שמתפרקים בתוך חודשים.

ההכרזה המשותפת, קצרה ככל שתהיה, משדרת מסר ברור לציבור: שני גורמים בעלי רקורד ביטחוני מוצק מאמינים שהם יכולים להציע אלטרנטיבה יציבה למערכת הפוליטית המקוטבת שישראל מכירה כבר שנים. השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדובר בהצהרת כוונות גרידא, או בצעד ראשון לקראת הסכם פוליטי מחייב.

בשתי המפלגות נמנעו בשלב זה מלפרט אם הפגישה כללה דיון על חלוקת תפקידים עתידית, או האם מדובר רק בבחינת האפשרות לשיתוף פעולה כללי. ההודעה הרשמית נותרה מינימליסטית במתכוון, ומשאירה מרחב לפרשנויות.

בסצנה הפוליטית הנוכחית, שבה כל הצהרה נבחנת בזכוכית מגדלת, הפגישה בין איזנקוט לליברמן תעלה ללא ספק שאלות נוספות בקרב פרשנים ובעלי עניין פוליטיים אחרים, שיבקשו להבין האם מדובר בציר כוח חדש שמתגבש, או רק במהלך תקשורתי שנועד לבדוק את הקרקע הציבורית.

עוד מהדיווחים

לפי וואלה, אמש נפגש איזנקוט עם נפתלי בנט במשך קרוב לשעתיים. לפי וואלה, בשבוע שעבר המליצה סיעת ישראל ביתנו על איזנקוט בפני הנשיא. לפי וואלה, בגוש נדון תרחיש מדורג שלפיו בשלב הראשון ינסו להשיג שליטה בתפקיד יושב ראש הכנסת ובמוקדי הכוח הפרלמנטריים, ורק לאחר מכן להקים את הממשלה.

תגובת נתניהו

על רקע המגעים הראשוניים שמתנהלים בין יהדות התורה ליו"ר ישר! גדי איזנקוט, וכן על רקע השיחות עם אביגדור ליברמן, יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון חדש שבו קרא שוב להקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, והבהיר כי לדעתו הוא זה שצריך לעמוד בראשה. "לפני יומיים קראתי להקמת ממשלת אחדות וזהו צורך השעה", אמר נתניהו, והזהיר מפני תרחיש של ממשלה שתישען על תומכי חמאס: "אי אפשר להקים ממשלה עם תומכי חמאס, עם ממשלה שתלויה בתומכי חמאס". נתניהו הדגיש כי מדובר ב"צורך הכרחי", במילים שמשקפות לדבריו את חומרת המצב הפוליטי שבו מצויה המדינה כרגע.

נתניהו ציין כי הוא מוכן לשיח עם כל מפלגה שתרצה בכך, אך הבהיר כי אינו מתכוון לוותר על תפקיד ראש הממשלה ואף לא הזכיר אפשרות של רוטציה. "מי שצריך להוביל את הממשלה הזאת באופן טבעי זה המפלגה הגדולה ביותר. והליכוד בהנהגתי קיבל את מירב הקולות, ברבע מיליון יותר קולות מהמפלגה הבאה בתור", אמר, במסר שכוון בין היתר לאיזנקוט עצמו.

ההצהרה של נתניהו מגיעה בתקופה רוויה בטלטלות פוליטיות. ברקע, המערכת הפוליטית מצויה בעיצומו של משבר אמון חריף, כשסביב הרכבת הממשלה החדשה מתרוצצות דרמות כמעט מדי יום. השבעת הממשלה כבר נדחתה, ובכירים במפלגות החרדיות נדרשים להכריע בשאלות עקרוניות שעלולות לשנות את מפת הכוחות כולה.

הקריאה לאחדות אינה מגיעה בחלל ריק. בימים האחרונים נחשפו הקלטות שהציתו סערה פוליטית סוחפת, כשבכירים כמו השר בן גביר והשר סמוטריץ' יצאו במתקפות חריפות נגד מערכת המשפט והפרקליטות. בן גביר הגדיר את הפרקליטות ומח"ש כ"ארגון פשע", וסמוטריץ' קרא "לתקן את מערכת המשפט" בעקבות התכנים שנחשפו.

במקביל, במחנה החרדי מתרחשת דרמה לא פחות סוערת. אריה דרעי פרש מרשימת מפלגתו ולא יכהן כחבר בכנסת ה-26, מהלך שמטלטל את ש"ס מהיסוד. באותה עת, יו"ר יהדות התורה התכנס עם חבריו כדי להכריע אם להתנגד למהלכים הנתפסים כמהלכי שמאל, ומסר סירוב חד משמעי לבקשת מפלגת ישר להצטרף למהלך להדחת יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה.

גם מהצד הערבי נשמעו קולות שמתייחסים לתרחישים פוליטיים אפשריים, כשחבר הכנסת אחמד טיבי התייחס לאפשרות של "ממשלת איזנקוט" שתעמיד את ביטחון היישובים הערביים בראש סדר העדיפויות. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה הצהירה כי אינה מכירה בתשתית ראייתית שהשפיעה על תוצאות הבחירות, הצהרה שמגיעה בתוך הסערה הציבורית ומוסיפה עוד שכבה למורכבות הפוליטית של הרגע.

בתוך כל האי ודאות הזו, הקריאה של נתניהו לאחדות נתפסת אצל פרשנים כניסיון למתן את העימותים הקשים שמתרחשים בין מפלגות הקואליציה לבין עצמן, ובין הקואליציה למערכת המשפט. ההצהרה מגיעה ללא פירוט נוסף על אופי ממשלת האחדות המבוקשת, מי הם השותפים הפוטנציאליים, ומה בדיוק דוחף אותו להעלות את הנושא דווקא עכשיו.

למה זה חשוב

אם ייווצר שיתוף פעולה בין איזנקוט לליברמן, הדבר עשוי להשפיע על זהות הממשלה הבאה ועל שאלות כמו חוק הגיוס ושיתוף הרשימות הערביות בקואליציה, נושאים שנוגעים ישירות לחיי היומיום של אזרחים רבים בישראל. יציבות שלטונית, אחרי תקופה של בחירות חוזרות, עשויה להשפיע על קצב קבלת ההחלטות הכלכליות והביטחוניות שמשפיעות על הציבור.

בשני המחנות לא נמסר מתי צפויה פגישה נוספת בין השניים, אך הניסוח הנחרץ של ההודעה המשותפת מרמז כי מדובר בתהליך שימשיך להתפתח בשבועות הקרובים. בימים הקרובים צפויות להתבהר יותר גם התגובות הפוליטיות לקריאתו של נתניהו, במקביל להתפתחויות הנוספות סביב הרכבת הממשלה, גורל ש"ס לאחר פרישת דרעי, ועמדת יהדות התורה במהלכים הפוליטיים המתגבשים.