חסידות גור מאיימת על נתניהו ומאותתת לאיזנקוט: "אין ברירה"

עיתון "המודיע", ביטאון חסידות גור, פרסם היום (שני) מאמר מערכת תקיף שמטלטל את הפוליטיקה החרדית. המאמר תוקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולראשונה מאותת בבירור שהחסידות אינה שוללת שותפות עם הגוש בראשות גדי איזנקוט.

צילום: בנימין נתניהו

המאמר פורסם שעות ספורות אחרי שאיזנקוט קיבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא יצחק הרצוג, במעמד חגיגי בבית הנשיא בירושלים. העיתוי אינו מקרי, וברור שבגור בחרו להגיב מיד לשינוי הפוליטי הדרמטי שהתרחש.

מה קדם לזה

ב-7.11.2026 הודיע נשיא המדינה יצחק הרצוג כי המנדט להרכבת הממשלה יועבר לגדי איזנקוט, לאחר שקיבל 67 ממליצים לעומת 46 לנתניהו. ב-8.11.2026 קיבל איזנקוט את המנדט באופן רשמי בבית הנשיא בירושלים. באותו יום דווח כי יהדות התורה מנהלת שיחות לא רשמיות עם גורמים המקורבים לאיזנקוט ולליברמן סביב חוק הגיוס, בעוד אריה דרעי בולם לפי שעה את פירוק גוש הימין.

"גם אנחנו היינו מאוד שמחים אילו לא הייתה כעת התלבטות, ונאמנותנו הלויאלית הייתה ניתנת לגוש האמוני", נכתב במאמר בכנות נדירה. אבל מיד אחר כך מגיע המשפט שמסגיר הכל: "אין ברירה, אנחנו נרדפים. תבוא הצעה שערובותיה בצידה, וירווח לכולם".

מי שמכיר את השפה הפנימית של גור יודע שהביטוי "אין ברירה" במאמר הזה הוא לא סתם ניסוח. זהו רמז ישיר להיסטוריה. במאמר מזכירים במפורש את שנת 2013, כשיאיר לפיד ונפתלי בנט הציבו וטו על כניסת המפלגות החרדיות לממשלה. נתניהו אז קיבל את התכתיב בלי קרב, אמר בעצמו "אין ברירה", והשאיר את החרדים מחוץ לקואליציה. עכשיו גור משתמשת באותה שפה בדיוק, רק הפעם כלפיו.

הביקורת המרכזית במאמר נוגעת לנושא שמטריד את הציבור החרדי יותר מכל: מעמד לומדי התורה. בגור מבהירים שהמבחן האמיתי כעת הוא לא הצהרות פומביות אלא מעשים. "הפעם לא יסתפקו החרדים בהתחייבות כתובה וחתומה", נכתב, "משום שהוכח שאין לה תוקף". מי שליווה את השנים האחרונות יודע בדיוק למה הכוונה: הבטחות שניתנו וחזרו בהן, חוק גיוס שנתקע, ותחושה מתמשכת בקרב הציבור החרדי שהוא משמש קלף מיקוח ולא שותף אמיתי.

במקביל לדרמה בגור, יהדות התורה בחרה לנקוט במהלך זהיר יותר ולא המליצה על אף מועמד להרכבת הממשלה, לא על נתניהו ולא על איזנקוט. המהלך הזה, שמשקף היסוס עמוק בציבור החרדי-ליטאי, עומד בניגוד לטון הבוטה יותר שמגיע מכיוון גור.

התמונה הפוליטית מורכבת. איזנקוט קיבל את המנדט אחרי שזכה לתמיכת 67 ממליצים לעומת 46 בלבד לנתניהו, פער משמעותי שמעיד על השינוי במפת הכוחות. כעת עומדים לרשות יושב ראש ישר! 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות הארכה של 14 ימים נוספים. בשלב הראשון הוא בוחן הקמת ממשלת מיעוט של 48 חברי כנסת, שתישען מבחוץ על הרשימה המשותפת ורע"ם, ואולי גם על יהדות התורה.

השאלה המרכזית שנשארת פתוחה היא האם גור תהפוך את האיתות התקשורתי לתמיכה פוליטית ממשית, ואיך תגיב יהדות התורה ברגע האמת. בשני המחנות החרדיים מבינים שהמשחק הזה עלול לקבוע לא רק את זהות הממשלה הבאה, אלא גם את מידת הכוח שיהיה לציבור החרדי בשנים הקרובות.

למה זה חשוב

אם חסידות גור תצטרף בפועל לגוש איזנקוט, הדבר עשוי לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי ולהשפיע על מי שיקים את הממשלה הבאה. הסוגיה המרכזית שבמחלוקת, מעמד לומדי התורה וחוק הגיוס, נוגעת ישירות לשירות הצבאי ולשוויון בנטל, ולכן להתפתחות הזו עשויות להיות השלכות מעשיות על אזרחים בישראל.

הימים הקרובים יגלו אם האיתות מגור יהפוך לתמיכה רשמית באיזנקוט, ואיך יגיב נתניהו למתקפה שבאה הפעם מכיוון בלתי צפוי.