דרעי בולם את פירוק הממשלה, יהדות התורה בשיחות עם גוש השינוי

יו"ר ש"ס אריה דרעי העביר בשעות האחרונות מסר ברור ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו: הוא לא יאפשר בשלב זה את פירוק גוש הימין. דרעי הבהיר כי הוא מתנגד להצעה שמקדם יו"ר ישר גדי איזנקוט, וטען כי מדובר בהצעה "לא רצינית" שאינה מצדיקה שבירת הברית עם המחנה הלאומי.

צילום: אריה דרעי

במקביל להתנגדות הפומבית של דרעי, מתברר כי ביהדות התורה מתנהלים מגעים לא רשמיים מול גורמים המקורבים לאיזנקוט ולאביגדור ליברמן. השיחות נועדו לבחון אפשרות להסדרת חוק הגיוס, אך בסיעה החרדית מקפידים להבהיר כי כל הסכמה תלווה בשמירה קפדנית על הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה.

צילום: אביגדור ליברמן

מה קדם לזה

ב-16.10.2026 תקף ליברמן את איזנקוט וכינה אותו "בני גנץ 2", בטענה שהוא חותר בפועל להקמת ממשלה עם נתניהו. ב-7.11.2026 הודיע ליברמן כי הוא מוכן להתפשר בחוק הגיוס כדי להקים ממשלה חלופית. ב-8.11.2026 נחשף כי ליברמן ניהל מגעים חשאיים מול גורמים חרדיים, ובהם אבי אבוחצירא ומשה ליאון, והציע חוק פטור מגיוס ללא סנקציות והקפאת מעצרי עריקים תמורת תמיכה בראשות ממשלתו.

גורם בכיר ביהדות התורה מסר כי "לפנינו שבוע משמעותי בכל הקשור לשיתוף פעולה עם גוש השינוי. זה השבוע שילמד אותנו עד כמה באמת הגוש יסכים להגיע לפשרות בסוגיית הגיוס". לדבריו, קיימת הוראה ברורה מגדולי ישראל לנהל משא ומתן עם כל גורם שיסכים להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.

עם זאת, הגורם הדגיש כי הסדרת מעמד בני הישיבות לא תבוא על חשבון פגיעה בציביון היהודי של המדינה. "ברור שנושא חוק הגיוס הוא הנושא המרכזי, אך כל שיתוף פעולה שלנו עם כל גורם יחייב שמירה מלאה על הסטטוס קוו בכל נושא דת ומדינה", אמר. "מי שחושב שנקבל את חוק הגיוס ונסכים להתפשר בסוגיות אחרות, טועה ומטעה. לא נסכים לשום שינוי, החל משמירת השבת, דרך מערך הכשרות ועד לסוגיית הגיור".

יו"ר יהדות התורה יעקב אשר התייחס אף הוא למהפך בעמדות הפוליטיות, ואמר כי "משמח לגלות את הגמישות של כלל השחקנים הפוליטיים בנושא הגיוס. כואב לחשוב כמה הסתה ושנאת אחים אפשר היה לחסוך אילו אותה גמישות הייתה מתגלה בשנים האחרונות". אשר הבהיר כי כל הצעה פוליטית תועבר תחילה להכרעת גדולי התורה.

בתוך כך, מסתמנת מחלוקת של ממש בין איזנקוט לליברמן סביב מתווה חוק הגיוס. איזנקוט מקדם ממשלה של 48 חברי כנסת מארבע מפלגות גוש השינוי, בתמיכה חיצונית של הסיעות הערביות ואולי גם בהימנעות של יהדות התורה. ליברמן, לעומתו, מציע ממשלה רחבה יותר של 61 חברי כנסת יחד עם המפלגות החרדיות, שתאפשר לו לא להישען על הסיעות הערביות.

על פי דיווחים, גורמים במפלגתו של איזנקוט מבהירים כי הבטחותיו של ליברמן לחרדים אינן מחייבות אותם, והם ממשיכים להתעקש על מתווה הגיוס המחמיר יותר שמקדם איזנקוט, עם אפשרות לפשרות בלוחות הזמנים בלבד. במקביל, דווח כי צוות שפעל מטעם ליברמן ניהל במשך חודשים שיחות חשאיות עם גורמים בכירים במפלגות החרדיות, עוד לפני פרסום תוצאות הבחירות, במטרה לגבש הקפאה מיידית של מעצרי עריקים חרדים וחקיקת חוק פטור מגיוס ללא סנקציות.

המצב הנוכחי מעניק ליהדות התורה עמדת מיקוח נוחה במיוחד. המפלגה מצליחה לנהל משא ומתן עם שני הצדדים בו זמנית, מבלי להתחייב מראש לאף אחד מהם. בש"ס מצדם הכחישו בתוקף כל אפשרות להצטרפות לממשלת שינוי, ומסרו כי "כפי שהורתה מועצת חכמי התורה, ש"ס היא חלק מגוש הימין, אוהבי התורה והמסורת היהודית".

נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע כי יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גדי איזנקוט, לאחר שקיבל 67 ממליצים, בהם גם הסיעות הערביות. יהדות התורה בחרה שלא להמליץ על אף מועמד. בליכוד, לעומת זאת, מעריכים כי הניסיון להרכיב ממשלה בתמיכת הסיעות הערביות והחרדיות גם יחד עלול להתברר כחרב פיפיות עבור גוש השינוי, ובינתיים ממשיכים לקיים שיחות מקבילות עם יהדות התורה ועם ש"ס.

עוד מהדיווחים

הפרשן עמית סגל כינה את המאבק בין איזנקוט לליברמן "חצי הגמר" של המשא ומתן הפוליטי. סגל העריך כי נפתלי בנט ואביגדור ליברמן יצביעו נגד ממשלת הבזק שמקדם איזנקוט, ולכן לא בטוח שתושבע כבר השבוע.

למה זה חשוב

העמדה שתבחר יהדות התורה עשויה להכריע אם תקום ממשלה חדשה בראשות איזנקוט או שנתניהו ודרעי יישארו בשלטון, מה שישפיע ישירות על מתווה הגיוס לצה"ל ועל נושאי דת ומדינה כמו כשרות, שבת וגיור. מי שישרת בצבא ומי יקבל פטור, ובאיזה תנאים, נגזר כעת ממשא ומתן פוליטי שעדיין לא הוכרע.

בימים הקרובים צפויה להתבהר תמונת המצב הפוליטית: האם יהדות התורה תבחר להישען על הצעתו של ליברמן, תמתין למתווה המחמיר יותר של איזנקוט, או תעדיף בסופו של דבר להישאר לצד נתניהו ודרעי בגוש הימין.