היערכות ליום הדין: ארה"ב תבודד בסיסים, בבריטניה יאגרו מזון

שלושה עשורים וחצי אחרי שהעולם נשם לרווחה עם סיום המלחמה הקרה, תרחישי האימים חוזרים לשולחן העבודה של מנהיגי המערב. ממשלות בארצות הברית, בריטניה, צרפת ולוקסמבורג מרעננות בשקט פרוטוקולי חירום ישנים, ובמקביל שולחות לאזרחים מסר שלא נשמע עשרות שנים: תתחילו לאגור מזון, מים וציוד הישרדות.

מאחורי המהלך עומד שילוב מדאיג של גורמים: לקחי מגפת הקורונה שהוכיחו כמה מהר מערכות קורסות, לצד מתיחות גיאופוליטית הולכת ומחריפה מול רוסיה, סין ואיראן. בפנטגון כבר לא מסתפקים בהצהרות. שם גיבשו תוכנית חירום צבאית מקיפה שמטרתה להבטיח שהכוחות האמריקאיים ימשיכו לתפקד גם אם המערכות הלאומיות יקרסו סביבם.

על פי התוכנית, כל בסיס צבאי אמריקאי יצויד בכור גרעיני נייד משלו, שיספק חשמל עצמאי ללא תלות ברשת הארצית. בנוסף, יוקמו בבסיסים מאגרים נרחבים של ציוד רפואי, תחמושת, חלקי חילוף ומינרלים קריטיים. היעד שהוגדר הוא חד משמעי: כל בסיס צבאי צריך להיות מסוגל לשרוד ולפעול במנותק לחלוטין מהעולם החיצון במשך תשעים יום שלמים.

בעוד הצבא האמריקאי מתכנן בידוד של חודשים, באירופה המוקד הוסט אל העורף האזרחי. בסוף אוקטובר השיקה ממשלת בריטניה את הקמפיין הלאומי "Be Ready", שקורא לכל אזרח להכין בביתו ערכת חירום שתספיק למענה מלא על שבעים ושתיים שעות של נתק מוחלט מרשתות המים, החשמל, התחבורה והתקשורת.

הרשימה שפרסמו הרשויות הבריטיות מפורטת ומעשית: שלושה ליטרים מים ביום לכל אדם, שימורים ומזון יבש שאינם דורשים קירור או בישול, פנס עם סוללות רזרביות, מטענים ניידים הפועלים על סוללות, רדיו FM לקבלת עדכונים כשאין אינטרנט, וגם סכום מזומן זמין למקרה שהכספומטים ומערכות הסליקה יושבתו. המסר שעולה משידורי הטלוויזיה בבריטניה ברור: יש לקחת בחשבון תרחיש שבו כל שירות חיוני מפסיק לפעול בבת אחת.

בריטניה אינה לבד. ממשלת צרפת חילקה בשנה שעברה חוברות הדרכה לתושבים עם הנחיות מדויקות איך להיערך לתרחישים הקשים ביותר, ובטלוויזיה הצרפתית הסבירו לצופים בפירוט מה בדיוק צריך לקנות. בלוקסמבורג השכנה הלכו צעד רחוק יותר וחילקו כ-300 אלף חוברות הדרכה לתושבים, עם מסר מרכזי אחד: תשתיות חיוניות עלולות לקרוס, ויש להתכונן לכך מראש.

מאחורי החרדה המחודשת עומד בראש ובראשונה החשש ממוסקבה. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, באירופה שוררת תחושה ברורה שהקרמלין הסיר את הרסן, ורבים מעריכים שהמלחמה הנוכחית היא רק שלב פתיחה לעימות הרבה יותר רחב. לצד זה מרחף איום נוסף, פחות מוחשי אך לא פחות מסוכן: מתקפת סייבר אחת שהשביתה מאות מקררים ברשתות שיווק ברחבי אירופה הוכיחה עד כמה לחיצת כפתור יכולה לשתק תשתיות קריטיות בתוך שניות בודדות.

מומחי ביטחון שמנתחים את התמונה מגיעים כיום לתובנה דומה: אסונות מודרניים לא מגיעים בודדים, אלא כשרשרת אירועים שמתרחשים במקביל ומכפילים את הנזק זה על זה. מתוך ההבנה הזו מתגבשת תפיסת ביטחון חדשה, שהופכת את האזרח הפשוט לקו ההגנה הראשון. כשמוקדי החירום הממשלתיים קורסים תחת העומס בשעות הראשונות של אסון, המדינה מעדיפה לרכז את המשאבים הדלים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, ולכן מי שמסוגל לדאוג לעצמו נדרש לעשות זאת בימים הראשונים בלי לחכות לעזרה.

אף גורם רשמי לא טוען שהאפוקליפסה עומדת ממש בפתח מחר בבוקר. אבל ממשלות המערב כבר הגיעו למסקנה שאי אפשר יותר להתייחס להיערכות לאסון כאל מותרות. היא הפכה לתנאי הכרחי להישרדות, ונדמה שככל שהמתיחות מול רוסיה, סין ואיראן תמשיך להסלים, כך יתרחב מעגל המדינות שיאמצו את אותה גישה: קודם תדאגו לעצמכם, ורק אז תחכו לעזרה מהמדינה.