נתב"ג משתדרג: מערכות זיהוי פנים ובינה מלאכותית ייכנסו לפעולה

נתב"ג עומד לעבור שדרוג טכנולוגי משמעותי, ואתם בטח כבר תוהים איך זה ישפיע עליכם בפעם הבאה שתטוסו. רשות שדות התעופה הכריזה השבוע על שלוש חברות טכנולוגיה ישראליות שייבחרו לבצע פיילוטים אמיתיים בתוך נמל התעופה הפעיל. זה חלק מתוכנית בשם RUNWAY 2-6, שנולדה מתוך הכרה שנתב"ג הוא צוואר בקבוק לאומי שלא יכול להרשות לעצמו תקלות.

הרעיון מאחורי התוכנית פשוט: לפתוח את שערי נתב"ג בפני סטארטאפים וחברות טכנולוגיה, ולתת להם לבדוק את הפיתוחים שלהם בתנאי אמת, ולא רק בחדרי ישיבות. מתוך 42 הצעות שהוגשו לקול הקורא הראשון, רק שלוש עברו את המשוכה וזכו בהזדמנות הנדירה הזו.

בתחום הביטחון זכתה חברת Corsight AI, שמפתחת מערכת זיהוי פנים ביומטרי משולבת בניתוח ויזואלי מבוסס בינה מלאכותית. מה שמעניין פה זה שהטכנולוגיה הזו כבר הוכיחה את עצמה בשטח: צה"ל השתמש בה אחרי השבעה באוקטובר כדי לאתר חטופים ולעצור מבוקשים. ברשות שדות התעופה מאמינים שהמערכת יכולה לשמש גם למטרות הרבה יותר שגרתיות, כמו איתור ילד שהלך לאיבוד או כבודה שנעלמה, ולא רק לזיהוי חשודים.

בתחום הבטיחות נבחרה חברת Towerlink, שתטמיע מערכת לתחקור אוטומטי של אירועי בטיחות במגדל הפיקוח. המערכת משלבת נתוני מכ"ם, הקלטות קשר ונהלי טיסה, ומשווה בין מה שאמור לקרות לבין מה שקרה בפועל. זה בעצם כלי שיכול לתפוס אי-התאמות לפני שהן הופכות לתקלה אמיתית, ולסייע בתחקורים שוטפים.

ובתחום הסייבר, חברת Salvador Technologies תבחן פתרון חומרה לשחזור מהיר של מערכות תפעוליות קריטיות אחרי מתקפת סייבר או תקלה חמורה. במילים פשוטות, מדובר בגיבוי מלא ומנותק מהרשת, שמאפשר להחזיר מערכות לפעילות תוך שניות אם משהו משתבש. זו לא דאגה תיאורטית, בקיץ האחרון שלוש נמלי תעופה בבריטניה נפגעו ממתקפות סייבר, ובישראל שבה נתב"ג מרכז את רוב התעופה האזרחית, מתקפה דומה עלולה לשתק הכל.

"דירגנו פתרונות על בסיס בשלות המוצר, הערך שלו, מורכבות היישום וכמובן חדשנות", אמר ראש אגף החדשנות ברשות שדות התעופה, רפי פלד. "ביקשנו הצעות משישה תחומים: חוויית נוסע, סייבר, תפעול, בטיחות, ביטחון ומסחר. עם היצע כזה תמיד קשה לבחור, אבל נבחרו חברות שאנחנו מאמינים שיש סיכוי גבוה שהפיתוחים שלהן יצליחו ושהן יטמיעו אותם בנתב"ג".

פלד הוסיף שהרשות תעניק לחברות הנבחרות החזר הוצאות של עד חמישים אלף שקל, שיכסה עלויות תשתית והתאמות נדרשות לביצוע הפיילוט. "הן למעשה מקבלות הזדמנות שלא קיימת בישראל: לבצע פיילוט ובדיקה בשטח חי של שדה תעופה פעיל", הוא ציין.

עכשיו לחלק הפחות נעים: ההטמעה הזו לא מגיעה בלי שאלות. מעקב ביומטרי רציף אחר נוסעים מעלה חששות אמיתיים לגבי פרטיות, שמירת מידע ואבטחת מאגרי הזיהוי. יש גם סיכון ממשי של זיהוי שגוי, שעלול להוביל להאשמות כוזבות או לפגיעה באדם הלא נכון. פלד עצמו הודה שכל אחד מהפיתוחים משפיע על הנוסעים, אבל הבטיח שבשלב זה הטכנולוגיות עדיין בפיתוח ולא אמורות לשנות את השגרה היומיומית בטרמינל.

מעבר לשאלות הפרטיות, יש גם צורך ברגולציה מסודרת ובנהלי בטיחות ותעופה ברורים לפני שכל אחת מהטכנולוגיות הללו תוכל לפעול באופן קבוע. מערכת הזיהוי צריכה בקרת אדם ומבחני חדירה, מערכת התחקור חייבת להיבדק שוב ושוב כדי לא לפגוע בשיקול הדעת המקצועי של אנשי הפיקוח, וגם מערכת הגיבוי לסייבר דורשת ביקורת עצמאית כדי לוודא שהיא עצמה לא נפגעה.

דוגמאות מהעולם מראות שתוכניות כאלה יכולות באמת להצליח. בנמל התעופה פיומיצ'ינו ברומא, טכנולוגיית חיישני לייזר תלת-ממדיים שנבדקה בתוכנית דומה הורחבה אחרי הצלחה ראשונית כמעט לכל אזורי השירות לנוסעים. בגלזגו שבסקוטלנד ובאתונה ביוון, חברות שהשתתפו בתוכניות חדשנות דומות זכו בחוזים רב-שנתיים עם מפעילי שדות התעופה ועם שחקנים בינלאומיים כמו בוקינג וטריפ אדוויזר. ברשות שדות התעופה כבר שוקלים להפוך את RUNWAY 2-6 לתוכנית דו-שנתית, עם דגש נוסף על פתרונות אוטומציה שיזרזו את תהליכי הכניסה והיציאה של נוסעים.

בשלב הזה הרשות והחברות הזוכות גיבשו מו"מ על תרחישי הבדיקה המדויקים ולוחות הזמנים לקראת ביצוע הפיילוטים. אחרי שהם יושלמו, יוחלט אם הטכנולוגיות יקבלו דרך קבע בנתב"ג, כך שאם אתם טסים בשנה הקרובה, ייתכן שתצטרכו להתרגל לשדה תעופה חכם יותר.

עוד מהדיווחים

בין ההצעות שהוגשו לקול הקורא היה גם פתרון ייעודי לאוטומציה וייעול תהליך הנוסע היוצא מטרמינל 3, מהכניסה לטרמינל ועד העלייה למטוס, כך דווח ב-IAS. בין תחומי ההצעות שהוגשו הופיע גם תחום האחזקה, לצד ביטחון, תפעול, חוויית נוסע, סייבר ובטיחות, לפי פספורט ניוז.

למה זה חשוב

הטמעת זיהוי פנים ביומטרי בנתב"ג עשויה להשפיע ישירות על נוסעים ישראלים, שכן מעקב רציף כזה מעלה חשש לפרטיות, לשמירת מידע ולזיהוי שגוי שעלול לפגוע באדם הלא נכון. מתקפות הסייבר שפגעו בקיץ האחרון בשלושה נמלי תעופה בבריטניה מראות שגם נתב"ג, שמרכז את רוב התעופה האזרחית בישראל, חשוף לסיכון דומה אם מערכות ההגנה לא ייבדקו כראוי.

התוכנית תמשיך להתפתח, והלקחים מהמחזור הראשון ישמשו בסיס למחזורים הבאים.