משבר אמון דיפלומטי שקט כמעט פרץ בין ירושלים לבירת סומלילנד, הרגייסה. גורמים בכירים במדינה האפריקנית הביעו בשבועות האחרונים דאגה של ממש מכך שחילופי שלטון בישראל יובילו לביטול ההכרה המפתיעה שהעניקה להם ישראל רק לפני כשנה.
החשש התעורר על רקע התרחיש הפוליטי שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו יוחלף, ומי שירכיב את הממשלה הבאה יהיה גדי איזנקוט. בהרגייסה פחדו שממשלת שמאל עם סדר עדיפויות שונה תזנח את הברית הטרייה עם המדינה המזרח-אפריקנית.
צילום: בנימין נתניהומה קדם לזה
ב-28.10.2026 דיווחנו כי הבחירות בישראל הסתיימו בתיקו דרמטי בין גוש נתניהו לגוש איזנקוט, כשהספירה החלקית לא הכריעה מי ירכיב את הממשלה הבאה. ב-7.11.2026 דיווחנו שבבית הנשיא הרצוג העבירו לגדי איזנקוט מסר שלפיו גם אם ייכשל ב-28 הימים הראשונים, יוענקו לו עד 42 יום להרכיב ממשלה.
בעקבות הדאגה שהצטברה, מיהרו בירושלים לפעול מאחורי הקלעים ולשגר מסרי הרגעה ברורים. גורמים ישראליים, ובהם אישים מקצועיים שאינם מזוהים פוליטית, העבירו להנהגה בסומלילנד מסר חד משמעי: ההכרה בעצמאותם לא תבוטל, ולא משנה מי יעמוד בראש הממשלה הבאה.
לפי המסרים שהועברו, סוגיית ההכרה בסומלילנד כלל אינה שנויה במחלוקת בין המחנות הפוליטיים בישראל. בירושלים הדגישו כי מדובר בהחלטה ריבונית של מדינת ישראל, ולא בפרויקט אישי של ראש ממשלה כזה או אחר.
רקע למשבר: ב26 בדצמבר 2025 הכריזה ישראל על הכרה רשמית בעצמאות סומלילנד, ובכך הפכה למדינה הראשונה מבין חברות האו"ם שעשתה זאת. מדובר היה בצעד דרמטי, שכן הזירה הבינלאומית והערבית ראתה בסומלילנד חבל ארץ מורד השייך למדינת האם, סומליה.
נתניהו ושר החוץ גדעון סער עמדו בראש המהלך, שהוגדר כיריית פתיחה לשיתופי פעולה בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה, הבריאות, הכלכלה והביטחון. הברית הלכה והתהדקה מאז, והגיעה לשיא כשנשיא סומלילנד ביקר באופן רשמי בישראל.
רק לפני כשבועיים הגיש שגריר ישראל בסומלילנד, מיכאל לוטם, את כתב האמנתו לנשיא סומלילנד עבדירחמן מוחמד עבדאללהי, בטקס שנערך בארמון הנשיאותי בהרגייסה. "ישראל נחושה לפתח ולחזק את יחסיה עם סומלילנד", אמר שר החוץ גדעון סער בהקשר זה. "מינוי השגרירים, בהתאם להסכמה שהושגה עם כינון ההכרה ההדדית בין המדינות, הוא צעד נוסף בהעמקת הקשרים בינינו".
הנימוק המרכזי להמשך הברית מצד סומלילנד אינו פוליטי אלא גיאוגרפי וביטחוני מובהק. מפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב מהווים ציר שיט קריטי המחבר בין האוקיינוס ההודי לים האדום ולתעלת סואץ, ומול הפעילות הצבאית של שלוחות איראן באזור, שמירה על ביטחון המרחב הימי נחשבת אינטרס ביטחוני וכלכלי ראשון במעלה עבור ישראל.
יועץ בכיר לנשיא סומלילנד לענייני חוץ, מוחמד עוסמאן פאדל, אמר בחודש שעבר כי סומלילנד מבקשת להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ובכלל זה לרכוש ממנה מערכות הגנה אווירית, זאת על רקע התחזקות הנוכחות הצבאית הטורקית בסומליה. "אנחנו זקוקים למערכות הגנה אווירית", אמר פאדל. "אנחנו רוצים שישראל תתמוך בנו מול טורקיה".
עוד מהדיווחים
לפי כאן 11, הדאגה שהתעוררה בסומלילנד נבעה גם מכך שההנהגה המקומית לא טיפחה קשרים הדוקים עם גורמים במחנה השינוי שעשוי להחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו.
למה זה חשוב
המשבר הדיפלומטי השקט מבהיר כי סומלילנד הפכה לנכס אסטרטגי עבור ישראל, לא רק עניין סמלי. האזור שבשליטתה גובל בציר השיט הקריטי מול מצרי באב אל-מנדב, שם פועלות שלוחות איראן, ולכן המשך הברית נוגע ישירות לביטחון השיט הישראלי ולאפשרות עסקאות נשק עתידיות כמו מערכות הגנה אווירית שסומלילנד מבקשת לרכוש.
בשלב זה לא ידוע אם המסרים שהועברו מירושלים הניחו לחלוטין את דעתם של מנהיגי סומלילנד. ככל שהתהליך הפוליטי בישראל יתקדם לקראת הקמת ממשלה חדשה, צפוי שהנושא ימשיך להעסיק את שתי הבירות, ובהרגייסה כבר מבקשים להעביר את היחסים ממישור ההצהרות למישור המוסדי מול משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החוץ.
סומלילנד מקווה שהברית ההיסטורית עם ישראל תשרוד את הטלטלה הפוליטית בירושלים, ובינתיים קיבלה הבטחה ברורה: ההכרה נשארת, גם אם הממשלה מתחלפת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה