סין בונה מבצר אנרגיה ומתחזקת מול משבר הנפט העולמי

סין מצליחה לשרוד את משבר הנפט הנוכחי בזכות מדיניות אנרגטית מתקדמת של ממשל שי ג'ינפינג, בעוד ארה"ב נאבקת במצוקות פנימיות ומאבקים גלובליים. בייג'ינג בנתה "מבצר אנרגיה" שמגן עליה מזעזועים חיצוניים ומאפשר לה להרחיב את כוח השפעתה בעולם, בעיקר לאור הכאוס במזרח התיכון שמעמיד את ארה"ב במצב של חולשה דיפלומטית.

בשנים האחרונות השקיעה סין משאבים עצומים בהעצמת ביטחון אנרגטי. ההשקעות באנרגיה מתחדשת, מאגרי חירום נדיבים וחשמול מהיר של תחבורת מטענים ורכבים הפכו את המגזר התעשייתי הסיני לפחות תלוי בנפט מיובא. זאת דווקא בזמן שהממשל האמריקני סיים את הדחיפה לאנרגיה ירוקה והקטין את התמיכה בכלי רכב חשמליים.

לפי דיווחים, סין אינה סתם מצליחה להתמודד עם המחסור בנפט אלא עושה זאת בהצלחה. "היכולת של סין לשרוד את זעזועי השבועות האחרונים היא הצדקה מוחלטת למדיניות הכלכלית שהונהגה בעשור האחרון," נכתב. סין מצויה כיום עם מאגרי נפט גולמי עצומים ומערכת אספקת חשמל מגוונת ומקומית, מה שמאפשר לה להישאר יציבה גם מול שוק נפט מתוח ומתעתע.

המדיניות הסינית לא רק שרדה את המשבר, אלא גם מנצלת אותו כדי לשפר את מעמדה בזירה הבינלאומית. בייג'ינג מבססת בריתות כלכליות וביטחוניות במזרח התיכון, אזור שבו האי־יציבות הביטחונית מחריפה על רקע מדיניות לוחמנית של ממשל טראמפ מול אירן. במקום להתערב במלחמות יקרות ומורכבות, סין מציעה יציבות באמצעות השקעות ותשתיות למדינות שנמצאות בוואקום בין הכוחות.

פקידים סינים מביעים תדהמה מהממדים של הקונפליקט האמריקני מול אירן, וכפי שנחשף, רואים בכך הזדמנות היסטורית לדחוק את וושינגטון ממוקדי השפעה חשובים. "מדיניות טראמפ היא מתנה אסטרטגית עבורנו," מסרו בפועל כמה מהמקורות הסינים, שתופסים את המצב כזרז למעבר של מדינות רבות לציר סין-רוסיה.

המעבר למערכת עולמית רב-קוטבית מורגש בעיקר בעקבות נסיגת ארה"ב ממדיניות אחידה וברורה ביחס למזרח התיכון. סין מחזיקה במפתחות לכלכלה ולביטחון באזור, ומאמציה נוצרים בריתות המבטיחות לה מעמד של מעצמה אחראית ויציבה. זאת בניגוד להתנהלות האמריקנית המפוזרת והבלתי קוהרנטית.

מרכזי אנרגיה עצמאיים, כולל תחנות כוח המתבססות על רוח, שמש וכוח הידרו-אלקטרי, הופכים את כלכלת סין לפחות פגיעה מניתוקים ונדחפים לספק עצמאות כמעט מלאה. צי הרכב החשמלי העצום מפחית תלות בדלק מזיק למפגעים סביבתיים ומעלה בעצם את יכולת המדינה להתמודד עם משברים אנרגטיים עתידיים.

מדובר בשינוי דרמטי בין המודל האמריקני לסיני. ארה"ב התרחקה מרכישת עצמאות אנרגטית וסירבה לשלב מדיניות ברורה להגנה על יציבות שוקי הדלק, מה שהותיר אותה פגיעה בפני תנודות מחירים ומאבקים במזרח התיכון. לעומתה, סין בנתה תשתית רחבה ומורכבת שמקטינה את התלות במקורות חיצוניים.

השלכות ההצלחה הזו משמעותיות לא רק לכלכלת סין, אלא גם לגאופוליטיקה הגלובלית. בעודם מתמודדים עם קונפליקטים צבאיים מורכבים ואתגרים פוליטיים חזקים, האמריקנים צפויים לאבד השפעה גלובלית משמעותית, בעוד שביייג'ינג מחזקת את מעמדה בכל מדינות המזרח התיכון ומחוצה לה.

ככל שהמדיניות האמריקנית במזרח התיכון תמשיך להיות מפוזרת ובלתי יציבה, סין צפויה לשמר ולהרחיב את השליטה בכלכלה ובעוצמה הביטחונית באזור. בשלב הבא צפויה בייג'ינג לנצל את המומנטום שהושג ולחזק את בריתותיה הקיימות באמצעות שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים נוספים.

המשך המאבק במזרח התיכון, המשבר הגלובלי במחירי האנרגיה והכלכלה הרב-קוטבית המתהווה יקבעו בהמשך את גודל העוצמה הסינית והיכולת האמריקנית להתמודד עם היריבה הגדולה החדשה של המאה ה-21.