ביום ראשון תעלה לאישור ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שיזם פרופסור אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו. החוק מציע לסבסד את הפרשי הריבית לנוטלי משכנתאות שמתקשים בהחזרים. אבל ביום שישי, שעות לפני הדיון, כל בכירי משרד האוצר שיגרו מכתב דחוף לשר בצלאל סמוטריץ' בדרישה ברורה: לחסום את החוק.
ההתנגדות חריפה ומפורטת. ראשי אגף הכלכלן הראשי ואגף התקציבים כתבו לסמוטריץ' כי "אנו מבקשים להאיר את הקשיים המקצועיים המהותיים במהלך המוצע, ולהדגיש באופן מיוחד את חשיבות אי אישור הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה משיקולי מדיניות פיסקאלית ומקרו כלכלית, בהינתן שההצעה מובאת ללא מקור תקציבי".
מה שמחון מציע בפועל הוא רשת ביטחון לרטרואקטיבית: מי שרכש דירה יחידה לפני סוף 2022 יהיה זכאי למענק חודשי שיכסה עד 75% מהעלייה בגובה ההחזר. הרקע ידוע - בנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-4.75% בין 2022 ל-2023, ולפי נתוני הבנק עצמו כ-120 אלף משקי בית ספגו עלייה של יותר מ-1,600 שקל בהחזר החודשי. עוד כ-200 אלף ראו את ההחזר עולה ב-800 עד 1,600 שקל. שמחון מגדיר את זה כמשבר שדורש מענה. בכירי האוצר מגדירים את המענה שלו כמסוכן.
הפער בין אומדני העלות הוא לבדו מזעזע. הצעת החוק מעריכה עלות של כמיליארד שקל בשנת 2026, כ-500 מיליון ב-2027 ועוד כ-200 מיליון ב-2028. הכלכלן הראשי מגיע לנתון שונה בתכלית: כ-2 מיליארד שקל בשנת 2026 לבדה, ועוד 3.5 מיליארד שקלים בשנים 2027 עד 2030. סך הכל - כ-5.5 מיליארד שקל. ומנגנון המענקים, שמוגדר בחוק כ"הוראת שעה" לחמש שנים, ניתן להארכה נוספת בהחלטת שר האוצר בלבד.
אחד הנימוקים החריפים ביותר במכתב נוגע לאפקט ההפוך על שוק הדיור. "הפעולה נוגדת את המאמץ הממשלתי להורדת מחירי הדיור", קובעים בכירי האוצר. ההיגיון: סבסוד ההחזר החודשי מפחית את הלחץ על בעלי משכנתאות למכור את דירתם. פחות דירות בשוק - פחות לחץ להורדת מחירים. בדיוק ההפך ממה שהממשלה הצהירה עליו כיעד.
לצד זה מציג הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון את בעיית "הסיכון המוסרי": נוטלי משכנתאות עתידיים יבינו שאם הריבית תעלה, המדינה תציל אותם. "זה יגדיל את הנכונות שלהם ליטול משכנתאות מסוכנות ועלול להוביל למינוף יתר ובהמשך לעליית מחירי דיור", נכתב בחוות הדעת. פרדוקס: חוק שנועד להקל על בעלי משכנתאות עלול בסופו של דבר לייקר דיור לכולם.
בנק ישראל לא נשאר בצד. נגיד הבנק פרופסור אמיר ירון תקף את ההצעה כבר לפני כחודש וחצי בהצגת הדוח השנתי, ואמר ללא עוקץ: "אין בהצעה כל היגיון כלכלי", והוסיף כי "הנטל על לווי המשכנתאות לא רק שלא עלה אלא אף ירד". ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק, ניסח את זה בחדות: "הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו". סעדון הוסיף כי בעל משכנתה שרכש דירה בשווי ממוצע כבר צבר עושר של כ-200 אלף שקל ביחס לשוכר, הודות לעליית מחירי הנדל"ן.
גם ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר מתנגד, ומעלה נקודה שלא זכתה לתשומת לב מספקת: החוק מעניש את מי שנהג באחריות. לווים שמיחזרו את המשכנתה כדי להקטין את ההחזר החודשי - ושילמו על כך בסכום מצטבר גדול יותר לאורך חיי ההלוואה - לא יקבלו פיצוי. הם ספגו את הנטל לבד, מבלי שידעו שהמדינה עומדת לחלק מענקים למי שלא עשה כך.
גם מהצד המשפטי מגיעות בשורות רעות לשמחון. הייעוץ המשפטי לממשלה ציין כי ההצעה לוקה בפגמים חוקתיים בנושא שוויון, נעדרת מנגנוני פיקוח ואכיפה, וקבע באופן נדיר בבירור: "לא ניתן לקדם את הצעת החוק בדרך הזו". כלומר, מה שמחון מבקש אינו רק שנוי במחלוקת - לפי הייעוץ המשפטי, הוא גם לא תקין משפטית.
בכירי האוצר מסכמים את מכתבם בנוסח מחייב: "בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, הממשלה מחויבת להתנגד להצעת חוק זו, בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, בהעדר פעולה מאזנת". ביום ראשון ייוודע אם הפוליטיקה תשמע לאנשי המקצוע - או תשלח לדרכם.
למרות גוש ההתנגדות הנרחב מצד האוצר, בנק ישראל והייעוץ המשפטי, ועדת השרים צפויה לדון בהצעה ביום ראשון כמתוכנן, כשהשאלה האמיתית היא אם סמוטריץ' יבחר לעצור אותה - או ייתן לנתניהו ולשמחון לקדם אותה הלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה