ההייטק הישראלי שובר שיאים - אבל מתרחק מישראל

ההייטק הישראלי סיים את 2025 עם שיא ביצוא - 85 מיליארד דולר, שהם 58% מכלל הייצוא של המדינה. אקזיטים בשווי 84 מיליארד דולר, גיוסי הון של כמעט 15 מיליארד דולר, וצמיחה של 8.2% בתוצר הענף שהגיע ל-352 מיליארד שקלים. על הנייר, התמונה נראית מצוינת. אבל דוח מצב ההייטק לשנת 2026 של רשות החדשנות, שפורסם היום, חושף גם מגמה שמדאיגה לא מעט אנשים בתעשייה.

הענף אחראי עכשיו ל-18.3% מהתוצר הלאומי, ולבדו הניע כמחצית מצמיחת המשק כולו. גם שוק האקזיטים חי ובועט: 198 אקזיטים בוצעו במהלך 2025, ושווי ההנפקות זינק ב-319% ל-1.6 מיליארד דולר. ובמאי האחרון בלבד, שבעה סטארטאפים ישראליים נרכשו, כולל רכישת Astrix על ידי סיסקו ב-400 מיליון דולר. ישראל דורגה בשנת 2025 כהאב הטכנולוגי הרביעי בגודלו בעולם - אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון, ולפני לונדון, פריז וסינגפור.

לראשונה מזה עשור, מספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל ירד. כ-3,500 איש פחות עובדים היום בתפקידי פיתוח בארץ, וחלקם מתוך כלל עובדי הענף ירד מ-51% ל-49%. במקביל, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות עובדים בפועל בישראל - לעומת 69% בשנת 2019. השאר? בעיקר בארצות הברית.

מה שהופך את זה למדאיג במיוחד הוא שמדובר כבר לא רק באנשי מכירות ושיווק שעוברים לחו"ל כדי להיות קרובים ללקוחות. הדוח מראה שגם המנהלים הבכירים זזים. כ-23% מהמנהלים הבכירים בחברות הישראליות הפרטיות ממוקמים היום פיזית בארצות הברית, ורק 65% נשארו בישראל. מספר הבכירים המועסקים בארץ ירד בכ-9.6% - כלומר, מרכז הכובד של קבלת ההחלטות מתחיל לנדוד החוצה.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, לא מסתיר את החשש: "ההייטק הישראלי נמצא היום בצומת. מצד אחד, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך ולמשוך השקעות. מצד שני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה. זאת אולי לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארטאפ."

אז למה בכלל עוזבים? הדוח מצביע על כמה גורמים. אחד מהם הוא שקל חזק מדי - כשהדולר נחלש, חברות שמרוויחות בדולרים ומשלמות משכורות בשקלים סופגות מכה ברווחיות. לפי הדוח, ירידה בשער הדולר לרמה של 3.45 שקלים שווה הפסד של כ-21 מיליארד שקלים בתוצר ההייטק - כ-1.1% מהתוצר הכולל של המשק. זה מחזק את הכדאיות להעביר פעילות לחו"ל, בעיקר למזרח אירופה ולארצות הברית שם עלויות התפעול יציבות יותר.

גורם נוסף שהדוח מעלה הוא כלי הבינה המלאכותית. ברשות החדשנות מעריכים שחלק מהירידה במספר עובדי הפיתוח קשורה לכך שכלי פיתוח מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים לחברות לעשות יותר עם פחות אנשים. במקביל, תפקידי מוצר דווקא גדלו והגיעו ל-24% מהמועסקים בענף - שינוי שמשקף אולי את האופן שבו עבודת הפיתוח משתנה.

הדוח גם מציג קשר ישיר בין אירועים פוליטיים וביטחוניים לבין עזיבת עובדים. בקיץ 2023, עם ההכרזה על הרפורמה המשפטית, נרשם זינוק של 42% בממוצע עובדי ההייטק שעזבו בכל חודש. באוקטובר אותה שנה, עם פרוץ המלחמה, עלה המספר ב-1,207 עוזבים בחודש בודד. בקיץ 2024 נרשמה עלייה נוספת של 14% בעוזבים לטווח ארוך. ומסרבצ נלווה לדוח עולה כי 35% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות השוטפת בגלל מגבלות על טיסות בינלאומיות, שמונעות מפגשים עם לקוחות ומשקיעים.

ועדיין, הנתונים החיוביים אי אפשר להתעלם מהם. ישראל דורגה בשנת 2025 כהאב הרביעי בגודלו בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים - אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק ובוסטון, ולפני לונדון, פריז וסינגפור. מספר חברות הסטארטאפ החדשות שהוקמו עלה ל-775, עלייה לאחר שנים של ירידה. מספר החברות הרב-לאומיות הפעילות בארץ הגיע ל-511. ומספר העובדים הכולל בענף עלה לכ-400 אלף, שהם כ-11.4% מהמועסקים במשק. התוצר לעובד בהייטק הגיע לכ-827 אלף שקלים בשנה - הגבוה ביותר בכל ענפי המשק.

נתון מעיד נוסף שעולה מהדוח: נכון למרץ 2026, רק 62% מעובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות עובדים בפועל בישראל - פער משמעותי לעומת 69% שנמדדו ב-2019. הנתון ממחיש כי הזליגה אינה תופעה חולפת אלא מגמה מבנית שנמשכת כבר שנים.

שרת החדשנות גילה גמליאל מסרה בתגובה לדוח: "החדשנות הישראלית היא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לחוסנה של המדינה. תפקידנו הוא להמשיך וליצור את התנאים שיבטיחו את היתרון הטכנולוגי שלנו גם בעשורים הבאים." יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הוסיף כי האתגר הגדול הוא "להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה."

ברשות החדשנות מציינים כי הם ימשיכו לעקוב אחר המגמות הללו, ובמיוחד אחר היחס בין הצמיחה בתוצר לבין שימור מקומות העבודה בישראל - זו תהיה כנראה השאלה המרכזית שהדוח הבא יצטרך לענות עליה.