ועדה ציבורית בראשות הפרופסור שלמה מור יוסף הגישה היום (ראשון) את המלצותיה לרפורמה מקיפה במערך שיקום פצועי מערכת הביטחון. ההמלצות הוצגו לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', וכוללות הקמת רשות לאומית ייעודית, הצמדת איש קשר אישי לכל פצוע והרחבה משמעותית של הטיפול הנפשי. המחיר: תוספת של כ-2 מיליארד שקל בשנה ועוד 500 מיליון שקל חד-פעמיים ליישום הרפורמה.
הרקע להקמת הוועדה הוא העומס החריג שנוצר במערך השיקום מאז 7 באוקטובר. לפי נתוני אגף השיקום, כ-87 אלף פצועי מערכת הביטחון מטופלים כיום במערכת, מהם כ-25 אלף פצועי המלחמה הנוכחית. יותר מ-31 אלף מתמודדים עם פגיעות נפשיות ופוסט-טראומה. ממשרד הביטחון מעריכים כי עד 2028 יגיע מספר המטופלים לכ-100 אלף, מחציתם עם פגיעות נפשיות. הוועדה הוקמה באוקטובר 2025, בדיוק בשל החשש שהמערכת הקיימת לא תצליח לשאת בעומס.
אחת ההמלצות המרכזיות היא הצמדת איש קשר אישי וייעודי לכל פצוע. תפקידו יהיה ללוות את הפצוע לאורך כל תהליך השיקום, לסייע במיצוי זכויות ולקיים קשר יזום קבוע. הליווי יינתן עד חמש שנים, ולפצועים קשים ולנפגעי נפש יינתן ליווי צמוד וקבוע יותר. כדי לאפשר זאת, הוועדה ממליצה להגדיל את מספר תקני כוח האדם באגף השיקום בכ-280 תקנים נוספים, מעבר ל-100 תקנים שכבר נוספו מאז פרוץ המלחמה.
בתחום בריאות הנפש, הוועדה ממליצה על הקמת מחלקה פסיכיאטרית ארצית ייעודית לפצועי צה"ל, הקמת "בית מאזן" למתמודדים עם תחלואה כפולה של פגיעה נפשית והתמכרויות, וכן הקמת "בית לחיים" לנפגעי ראש קשים. עוד מומלץ להרחיב טיפולים משלימים ואלטרנטיביים, ולספק מענה נפרד לנשים פצועות במקרים שבהם הדבר נדרש. הוועדה מציינת במפורש שסוגי הפציעות השתנו מאז פרוץ המלחמה: שיעור גבוה יותר מהן הן פציעות קשות הדורשות תמיכה ממושכת.
המלצה מבנית מרכזית היא הפיכת אגף השיקום לרשות לאומית ייעודית עצמאית בתוך משרד הביטחון. הרשות תקבל עצמאות ניהולית רחבה, גמישות תקציבית וסמכויות שיאפשרו לה לפעול מהר יותר מול הפצועים ומול גופי ממשלה אחרים. כיום אגף השיקום הוא אחד מ-26 אגפים במשרד הביטחון, ולדעת הוועדה הדבר גורם לכך שנושאים דחופים נדחקים לשוליים.
הוועדה ממליצה גם לשנות את אופן קבלת הטיפול הרפואי. כל פצוע יוכל לבחור אם לקבל טיפול דרך אגף השיקום או דרך קופת החולים שבה הוא חבר, כשהמימון נשאר מלא ובאחריות משרד הביטחון. המטרה היא לאפשר גישה נוחה יותר לפצועים שהמרפאות הקרובות אליהם הן של קופות החולים. בנוסף, הוועדה ממליצה להרחיב את השימוש בוועדות רפואיות על סמך מסמכים בלבד, ללא חובת התייצבות פיזית, ולשלב כלי בינה מלאכותית לאיסוף ועיבוד מסמכים כדי לקצר תהליכים בירוקרטיים.
תקציב אגף השיקום כבר הוכפל מאז פרוץ המלחמה: מ-5.2 מיליארד שקל ערב ה-7 באוקטובר לכ-10 מיליארד שקל בשנת 2026. המלצות הוועדה צפויות להגדיל אותו עוד, בתוספת של 2 מיליארד שקל בשנה ו-500 מיליון שקל חד-פעמיים, בעיקר לצורך הקמת מערכת מחשוב חדשה. פרופסור מור יוסף הבהיר כי ללא הקצאת המשאבים הנדרשים, ההמלצות יישארו על הנייר בלבד.
הרחבת הזכויות תחול גם על משפחות הפצועים. הוועדה ממליצה על טיפולים נפשיים לבני משפחה, הדרכות, תמיכה כלכלית בתקופות אשפוז והחלמה, חונכות לילדים, סיוע בצהרונים, קייטנות ומעונות, ותשלום ישיר למשפחות במקרים מתאימים. ההנחה היא שפציעה קשה, ובמיוחד פגיעה נפשית, משנה את חיי הבית כולו לשנים.
שר הביטחון כ"ץ אמר כי "המציאות הזו מחייבת אותנו לבצע שינוי עמוק, להרחיב את המענים, לקצר הליכים ולהעמיד את הפצוע במרכז". שר האוצר סמוטריץ' הוסיף כי "יש לנו חוב מוסרי ולאומי עמוק למי שנתנו הכל למען ביטחון ישראל ונפצעו בגוף או בנפש". עם זאת, נודע כי ממצאי הוועדה פורסמו ללא תיאום מלא מול גורמי המקצוע במשרד האוצר, שהתכוונו להעביר הערות.
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, שהשתתף בעבודת הוועדה, אמר כי "ההמלצות קריטיות לשיקום הפצועים, אך בלי החלטת ממשלה ליישום מיידי הן תהיינה עוד מסמך שיישאר על המדף", והוסיף כי "כל יום של דחייה פוגע באלפי פצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון ובבני משפחותיהם". כ-20% מהמלצות הוועדה ידרשו תיקוני חקיקה לפני שניתן יהיה ליישמן, מה שעלול להאריך את הדרך מהמלצה למציאות בשטח.
המבחן הגדול של הרפורמה יהיה בשבועות הקרובים, כשהממשלה תצטרך להחליט אם לאמץ את הדוח, לתקצב אותו ולהקים את צוות היישום שהוועדה עצמה הגדירה כתנאי הכרחי להצלחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה