כשנבחרת ברזיל יוצאת לרדוף אחר הכוכב השישי שלה במונדיאל 2026, לא מעט ברזילאים חווים תחושה מוזרה של דז'ה וו. הטורניר הנוכחי, על כל הכאוס שסביבו, מזכיר בכל יום שעובר את מונדיאל 2002 - ואת הסיום ההיסטורי שלו. אבל בין תחושה לתחושה, יש מציאות פחות נוחה.
נבחרת ברזיל מגיעה למונדיאל 2026 בארצות הברית, מקסיקו וקנדה בירידה חופשית. מאז קטאר, ההתאחדות הברזילאית מינתה שלושה מאמנים שונים - פרננדו דיניז, דוריבאל ז'וניור, ולבסוף קרלו אנצ'לוטי - ובמהלך הדרך זומנו יותר מ-65 שחקנים שונים. הנבחרת סיימה את המוקדמות הדרום אמריקאיות במקום החמישי בלבד, עם שמונה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ושישה הפסדים - כולל השפלה של 4:1 לארגנטינה על אדמת ברזיל שחרצה את גורלו של דוריבאל.
כאן נכנס קו הדמיון המדהים ל-2002: גם אז נבחרת ברזיל, זו שבסוף זכתה בתואר עם שבעה ניצחונות, 18 שערים וארבעה בלבד ספוגים, כמעט ולא עלתה לטורניר. היא סיימה את קמפיין המוקדמות במקום השלישי עם תשעה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ושישה הפסדים. שני הקמפיינים האלה הם הכי חלשים שיש לנבחרת ברזיל בכל ההיסטוריה שלה במוקדמות גביע העולם. הנתון הזה לבדו מסביר את הדז'ה וו שלא מרפה.
ב-2002 הגיע לואיז פליפה סקולארי כדמות המושיע - מאמן שהצליח לאחד חדר הלבשה סוער, שמביא סמכותיות נוקשה מתחת לקריזמה עצומה. ב-2026, אנצ'לוטי הוא אותה דמות. המאמן האיטלקי, שחגג לפני ימים ספורים 67, מחזיק בחמישה תארי ליגת האלופות כמאמן ועוד שניים כשחקן. ההתאחדות הברזילאית רדפה אחריו שנים, אבל הוא המתין עד שהרגיש שמיצה את הקדנציה השנייה שלו בריאל מדריד. עוד קו דמיון מפתיע: סקולארי עצמו ממוצא איטלקי, מחזיק דרכון איטלקי ואף דובר איטלקית בסיסית. ואנצ'לוטי הגיע מהמגף לבחון אם המוח הכדורגלי שלו מתאים גם לכדורגל הנבחרות - שאלה שאף מאמן גדול של דורו לא ניסה לענות עליה ברצינות.
וכמובן, יש את ניימאר. ב-2002 סיפק רונאלדו פנומנו אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים בתולדות הכדורגל - חזר מפציעות ברך קשות שכמעט סיימו לו את הקריירה, והוביל את ברזיל לתואר עם שמונה שערים, כולל צמד בגמר. ב-2026, ניימאר אמור למלא תפקיד דומה. אחרי פציעת הרצועות הקשה שלו באוקטובר 2023 ונתוחים נוספים, הוא זומן לסגל על רקע לחץ ציבורי עצום - אגדות נבחרת ברזיל כמו קאפו יצאו פומבית ואמרו שהנבחרת חסרה מנהיג בשיעור קומתו. הבעיה: מאז תחילת 2026, ניימאר השתתף רק ב-15 מתוך 35 משחקים בכל המסגרות. לא ממש מסלול הכנה אידיאלי למונדיאל.
הזימון של ניימאר ספג ביקורת קשה. מבחינה ספורטיבית, טוענים המבקרים, לא הייתה הצדקה אמיתית לזמן כוכב בן 34 שמתקשה להשלים רצף משחקים. ז'ואאו פדרו מצ'לסי, שכבש 23 שערים בעונת הבכורה שלו בליגה האנגלית ונבחר לשחקן העונה, נשאר בחוץ. אנצ'לוטי הסביר בצורה מעורפלת: "סביר להניח שהגיע לו להיות ברשימה, אבל עם כל הכבוד, בחרנו בשחקן אחר". ההסבר לא שכנע אף אחד. אבל אנצ'לוטי הבין שלא לזמן את ניימאר היה יוצר צל ענק מעל הנבחרת לכל אורך הטורניר - ועדיף שהצל ייכנס לחדר ההלבשה.
ניימאר אינו רונאלדו, אבל הוא מלך השערים של נבחרת ברזיל בכל הזמנים, ולכדורגל ישנה יכולת לייצר רגעי קסם שמחקים את כל הלוגיקה שקדמה להם. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בשחקן שיש לו כישרון מולד בדרגה שאף שחקן אחר בסגל הנוכחי לא מתקרב אליה. בגיל 34, זה כנראה המונדיאל האחרון שלו. אם יצליח לתת רגע אחד מכריע בשלבי הנוקאאוט, הוא ייזכר לצד רונאלדו ורומאריו ולא רק כסיפור של פוטנציאל שלא מוצה.
ב-2002, ימים ספורים לפני המשחק הפותח, נפצע אמרסון - שחקן רומא שהיה אמור להיות קפטן - באימון והושבת לכל הטורניר. ב-2026, ווסלי - שחקן רומא גם הוא - נפצע במשחק הידידות האחרון נגד מצרים ויחמיץ לפחות את פתיחת הטורניר. קו דמיון נוסף שגורם לברזילאים לראות בהקבלה הזו סימן ולא מקריות.
הציפיות מבחוץ אף פעם לא היו נמוכות כל כך. ברזיל הגיעה למונדיאלים האחרונים עם ציפיות של אחת הפייבוריטיות, ובכל פעם נכשלה - לרוב עם נחיתות טקטית ומנטלית ברורה מול האימפריות האירופיות. אנצ'לוטי קיבל הארכת חוזה עד מונדיאל 2030, סימן שברזיל כבר לא מצפה לפלא בן לילה אלא לתהליך. המשימה שלו הלילה ובשבועות הקרובים היא פשוטה על הנייר: לגרום לעולם הכדורגל לפחד שוב מברזיל.
בעוד כמה שבועות יתברר אם כל ההקבלות האלה הן צירוף מקרים מהנה או סימן מקדים של ממש. הנבחרת תפתח את המונדיאל מול מרוקו - הנבחרת שהגיעה לחצי הגמר ב-2022 ותהיה המבחן הראשון למה שאנצ'לוטי בנה. ניימאר לא צפוי לשחק במשחק הפתיחה בשל המתיחה בשריר התאומים שסבל ממנה.
ברזיל תמיד הצליחה לעשות היסטוריה כשהיא ניגשת למונדיאל שבור ורעב - השאלה היחידה היא אם 2026 הוא שנת 2002 הבאה, או עוד פרק נוסף בסדרת האכזבות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה