מאמן נבחרת גרמניה זועם על סקר גזעני: "חייבים להתעורר"

מונדיאל 2026 נפתח, וגרמניה כבר נמצאת בעין הסערה - עוד לפני שבועטים בכדור. יוליאן נאגלסמן, מאמן הנבחרת הגרמנית, מגיע למשחק הפתיחה מול קורסאו כשהוא נתון בין שתי אשכרות: מצד אחד, ביקורת פומבית חריפה על החלטותיו המקצועיות, ומצד שני, מאבק ציבורי נגד גזענות שמעמיד אותו בחזית השיח הפוליטי הגרמני. הכדורגל, כמו תמיד, הוא רק חלק מהסיפור.

הכל התחיל ביורו 2024. לאחר ההדחה ברבע הגמר מול ספרד, נשא נאגלסמן נאום שתואר בגרמניה כ"נשיאותי". הוא דיבר על קהילה, סולידריות ואינטגרציה של מהגרים. מאז, גרמניה השתנתה - מפלגת הימין הקיצוני AfD הלכה וחזקה, ונאגלסמן הפך לדמות שמקטבת. קמפיין המוקדמות שלו לוּוה בביקורת פומבית על שחקניו, חוסר החלטיות בצמתים קריטיים, והחזרה הדרמטית של מנואל נוייר לסגל - צעד שרבים תהו לגביו.

לפני הטורניר עורר נאגלסמן סערה כשיצא בחריפות נגד סקר טלוויזיוני שבו נשאלו 1,304 נשאלים אם היו מעדיפים לראות יותר שחקנים לבנים משחקים בנבחרת. 21% ענו בחיוב. תגובת המאמן הייתה מיידית ועוקצנית: "הייתי המום מכך ששאלות כאלה נשאלות ואנשים אשכרה עונים. זה גזעני. אני מרגיש שאנחנו חייבים להתעורר". קפטן הנבחרת יוזואה קימיך כינה את הסקר "טירוף", ונאגלסמן הוסיף: "השאלה עצמה הייתה מטורפת". לא בדיוק האווירה שמאחדת אומה לפני טורניר.

נאגלסמן לא עצר שם. הוא המשיך להסביר את עמדתו: "אני תמיד מוצא את זה מוזר שכולנו נוסעים לחופשות כדי להכיר תרבויות אחרות, אבל כשתרבויות אחרות מגיעות לכאן אנחנו מתלוננים". לפי סקר של רשת ZDF, רק 15% מהגרמנים מאמינים שהנבחרת מסוגלת לזכות בתואר. נאגלסמן עצמו ציין: "אני לא יודע אם זה התפקיד שלי לייצר אופוריה לקראת הטורניר. התפקיד שלי הוא ליצור את הרגעים שמובילים לשמחה הזו".

על הרקע הזה, גרמניה מגיעה למשחק הפתיחה בבית חמישי מול קורסאו ביוסטון (20:00, ספורט1). נוייר פותח בשער, ולצידו יפתחו לירוי סאנה, ג'מאל מוסיאלה, פלוריאן וירץ וקאי האברץ בקו התקפי. קנג'י גורה, שחקן מכבי חיפה, צפוי להתחיל מהספסל בשורות קורסאו. הגרמנים ניצחו בכל תשעת משחקיהם האחרונים, כבשו 28 שערים, ושום דבר בנייר לא מצביע על הפתעה - אבל בגרמניה כבר למדו לא לסמוך רק על הנייר.

ואם כבר מדברים על קורסאו - הסיפור שלה לא פחות מרתק. הנבחרת הפכה לקטנה ביותר מבחינת אוכלוסיה שהעפילה למונדיאל אי פעם, עם כ-156 אלף תושבים בלבד. היא שברה את שיא איסלנד מ-2018, שהגיעה עם 331,000 תושבים. שטחה? 444 קמ"ר בלבד, פי 50 פחות מישראל. מה שמייחד אותה עוד יותר: רק שחקן אחד מהסגל כולו נולד בקורסאו - טאהית' צ'ונג, תוצר מחלקת הנוער של מנצ'סטר יונייטד. שאר 25 השחקנים נולדו וגדלו בהולנד, ויש להם שורשים שמאפשרים להם לייצג את האי.

את הנבחרת מדריך דיק אדבוקאט, בן 78, שאם ישרוד את הטורניר יהפוך למאמן המבוגר ביותר בתולדות המונדיאל. לאדבוקאט קריירה עולמית מרשימה, שכללה שלוש קדנציות בנבחרת הולנד, ואימון אמירויות, דרום קוריאה, בלגיה, רוסיה, סרביה ועיראק. מה שפחות מרשים: מצב השוערים. השוער הראשון עמד ללא קבוצה במשך שנה שלמה, השני עדיין לא ערך הופעת בכורה בכדורגל הבוגרים, והשלישי משחק בליגה השנייה בהולנד. בקיצור, גרמניה יכולה לפתוח בשמחה.

בבית השישי של הטורניר, גדול עוד יותר, הולנד מתכוננת למשחק הפתיחה מול יפן (ראשון, 23:00, ספורט1) בארלינגטון, טקסס. האורנג' מגיעה עם חששות: משחקי ההכנה האחרונים לא שכנעו, ובהיעדר צ'אבי סימונס הפצוע הנבחרת התקשתה למצוא ניצוץ התקפי. הכל מונח על כתפיו של וירג'יל ואן דייק, קפטן בן 34 שאולי מגיע למונדיאל האחרון בקריירתו, ושעל כתפיו מוטל לשבור קללה הולנדית ישנה - שלושה גמרים ואפס גביעים.

יפן, בינתיים, לא נרתעת. מומחה יפני וותיק שמתגורר בהולנד שנים אמר ישירות: "הסיכוי שיפן תנצח את הולנד בתוצאה גבוהה גבוה יותר בעיניי מאשר ניצחון קטן של הולנד". הסמוראים הכחולים ניצחו שישה משחקי הכנה ברציפות, בחמישה מהם לא ספגו שער, וכבר הוכיחו מוקדם יותר שהם יכולים לנצח את גרמניה ואנגליה. חיסרון כפול: קארו מיטומה נפצע לפני הטורניר, וגם ואטרו אנדו מליברפול נגרע מהסגל. אבל גם בלעדיהם, מדובר בנבחרת שיודעת בדיוק מה היא עושה.

ולסיום - עוד צלצול קטן שהדהד בימים האחרונים: פאביו קנבארו, המאמן האיטלקי של אוזבקיסטן, עורר סערה כשביקש מהשחקנים "ליהנות מהמונדיאל" ואמר שאינו מצפה לזכות בו. "אנחנו צריכים ליהנות מזה. כי אני יודע שאנחנו לא יכולים לזכות בו" - כך אמר. לא כולם התקבלו הדברים בסבלנות, ופרשנים רבים ראו בכך "הכנה לכישלון". קנבארו, שהניף את גביע העולם כשחקן ב-2006 עם איטליה, כעת עומד לראות אם הוא יוכל לעשות ניסים בתפקיד אחר לחלוטין.