נשיא פיפ"א נואם בחדר ההלבשה של איראן: "חזקים יותר מהכל"

מהדי טוראבי, שחקן קשר של נבחרת איראן בן 31, מצא את עצמו בסיטואציה מדהימה: הוא טס לארצות הברית למונדיאל 2026, ישב 90 דקות שלמות על הספסל מול ניו זילנד - ועכשיו אינו יכול לחזור לארה"ב לשני המשחקים הבאים. הוויזה החד-פעמית שלו פגה מיד לאחר שהנבחרת האיראנית עזבה את לוס אנג'לס, והגורמים האיראניים עושים מאמצים נואשים להשיג לו אישור כניסה חדש - בזמן שהשעון מתקתק.

אבל סיפור הויזה של טוראבי היה רק חלק קטן מן הדרמה שהתרחשה בליל שני-שלישי באצטדיון סופי ומחוצה לו. נבחרת איראן סחטה 2:2 מרתק מניו זילנד במשחק הפתיחה שלה במונדיאל 2026, ולצד הכדורגל עצמו היו מחאות פוליטיות, עיכובים בירוקרטיים, שחקנים שנעצרו בשדה התעופה - ובסוף הלילה נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו שנכנס לחדר ההלבשה האיראני ונשא נאום מוטיבציה.

לפי ההתאחדות לכדורגל של איראן, בעוד ששאר שחקני הנבחרת קיבלו ויזות כניסה מרובות לארצות הברית, טוראבי קיבל ויזה חד-פעמית בלבד. "הוויזה שלו הייתה תקפה לכניסה אחת בלבד, ולאחר המשחק מול ניו זילנד - פגה", מסר דובר ההתאחדות. הסיבה לכך קשורה ישירות למדיניות האמריקאית: טוראבי ידוע כתומך נלהב במשטר האיראני ויש לו קשרים למשמרות המהפכה. ב-2019 הופיע על המגרש עם חולצה שעליה כתוב "הדרך היחידה להציל את המדינה היא לציית למנהיגות", ובחודשים האחרונים השתתף בעצרות תמיכה בממשלה בטהראן.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו קבע ברורות: כל מי שיש לו קשרים ישירים למשמרות המהפכה האיראניות לא ייכנס לארצות הברית. "אנחנו לא נרשה למונדיאל להיות הסיבה שיכנסו לכאן", אמר רוביו. ארצות הברית מסווגת את המשמרות המהפכה כארגון טרור, ולכן בעוד חבריו לנבחרת עפו הלוך ושוב, טוראבי נתקע.

צילום: AI

עוד לפני שריקת הפתיחה, הפך האצטדיון לשדה קרב בין שתי איראנים. מחד, אוהדים שהגיעו עם דגל הרפובליקה האסלאמית. מאידך, גולים שהחביאו בתוך הבגדים דגלי "אריה ושמש" - סמל איראן שלפני המהפכה של 1979, שהפך לדגל המחאה כנגד המשטר. פיפ"א אסרה על הכנסת הדגלים לאצטדיון, בית משפט בלוס אנג'לס דחה ניסיון של הרגע האחרון לבטל את האיסור, אבל בפועל - המאבטחים לא הצליחו לעצור את הגל. ברשתות החברתיות הופצו מבעוד מועד סרטוני הדרכה שהראו איך לעקוף את הבדיקות ולהביא את הדגל ישר מול מצלמות הטלוויזיה.

מחוץ לאצטדיון היה עוד יותר סוער. מאות מפגינים הניפו שלטים עם תמונות של כוכב פוליטי איראני, קראו לפירוק המשטר, ואחת מהן אמרה: "הנבחרת שמשחקת הלילה מייצגת את משמרות המהפכה. זו לא הנבחרת הלאומית של איראן." אוהד אחר שעטה את דגל האריה והשמש אמר בהתלהבות: "אנחנו כאן בכל זאת. אנחנו רוצים איראן חופשית." אולם לא כל הגולים דיברו בקול אחד. אוהד איראני אחר בחר בגישה מורכבת יותר: "זו הנבחרת שלי. זו הנבחרת של איראן. לצערי היא פועלת תחת המשטר, אבל זו עדיין הנבחרת שלנו." הפער הזה שיקף בדיוק את הקרע העמוק בתוך הקהילה האיראנית בגולה - ולוס אנג'לס, הבית לקהילה האיראנית הגדולה בעולם מחוץ לאיראן, לא יכלה היתה לבחור תפאורה מתאימה יותר.

במגרש, השחקנים שרו את ההמנון על רקע שריקות בוז מחלק מהיציעים. ביציעים נפרש שלט ענק שעליו נרשם: "42,000 הרוגים מתחילת השנה". כוכב הנבחרת מהדי טארמי מסר שהאווירה בתוך האצטדיון הרגישה לו כמו משחק ביתי: "כל 90 דקות היו מדהימות. הרגשנו כמו בבית." מי שכבש את אחד השערים, ראמין רזאיאן, נשאל אחרי המשחק על חגיגת השער שלו ועל המחאות, וסירב להתרחב: "כל העולם עכשיו יודע על העם שלי. אם יש בינינו בעיות, זה העסק שלנו."

בינתיים, הסיפור של הנבחרת האיראנית כולה הוא אחד המדהימים בתולדות המונדיאל. הנבחרת מתאמנת וישנה בעיר הגבול המקסיקנית טיחואנה, ועושה את הדרך לארה"ב ובחזרה לכל משחק. הצרות לא הסתיימו עם שריקת הסיום: קפטן הנבחרת מהדי טארמי, יחד עם שחקן נוסף, עוכב בשדה התעופה ונחקר לפני ההמראה לטיחואנה. ההתאחדות האיראנית מסרה כי "התהליך התעכב ללא סיבה מוצדקת", ובסוף עלו כולם על המטוס - אבל רק אחרי חצות.

מאמן הנבחרת אמיר גאלנואי לא הסתיר את מרירותו: "הם לא נתנו לנו אפילו זמן להתאושש. אחרי המשחק אמרו לנו - תעזבו מיד. זה חשוב לנו להתאושש, אבל ביקשו מאיתנו לעלות על מטוס ולחזור לטיחואנה, וזה מאוד מדכא אותנו." הוא הוסיף כי שחקנים רבים סבלו מהתכווצויות שרירים במהלך המשחק לא בשל חולשה ספורטיבית, אלא בשל העדר זמן מנוחה: "לא מסיבות טכניות ביצענו חילופים, אלא בגלל פציעות ומסיבות התאוששות." גאלנואי סיכם בחד: "הנבחרת שלנו היא המדוכאת ביותר בכל הטורניר הזה."

כדורגלן הנבחרת מוחמד מוהבי, שכבש את השער השני לאיראן, לא חסך ביקורת: "הגענו ממקסיקו רק בבוקר המשחק כי לא נותנים לנו להישאר בארצות הברית לזמן ממושך. עכשיו אנחנו שוב צריכים לעזוב, רק בשביל לחזור לכאן אחרי יומיים. לא מנהגים איתנו בצורה הוגנת. אבל אין מה לעשות." חגיגת השער של מוהבי עצמה הציתה ויכוח - היא כללה תנועה המדמה יריית אקדח לעבר הקהל האיראני, אולם הוא מיהר להבהיר שמדובר רק בחגיגה, לא בהצהרה פוליטית.

הממשל האמריקאי, מצדו, דחה את הטענות בנחרצות. אנדרו ג'וליאני, מנהל כוח המשימה של הבית הלבן למונדיאל, אמר כי ההסדר היה ברור מלכתחילה: "היינו ברורים - זה התהליך." לפי ג'וליאני, הנבחרת האיראנית רשאית להגיע יום לפני כל משחק ולעזוב ביום שבו מסתיים המשחק. תנאים אלה יחולו גם על שני המשחקים הנותרים - מול בלגיה בלוס אנג'לס ומול מצרים בסיאטל. ג'וליאני ציין כי לא רק טוראבי נתקל בבעיות: 15 בכירים בהתאחדות הכדורגל האיראנית, ביניהם מפקח הנבחרת מהדי מוחמד נבי, לא קיבלו ויזות כלל ולא הורשו לנסוע לארצות הברית.

לתוך הכאוס הזה נכנס אינפנטינו. מיד לאחר המשחק, נשיא פיפ"א ירד לחדר ההלבשה האיראני, הבטיח לסייע בפתרון חלק מהבעיות הבירוקרטיות, ונשא דברים בפני השחקנים: "המשחק הערב היה קשה, ועם מעט מזל הייתם יכולים לצאת ממנו עם ניצחון. אני יודע מה אתם עוברים, אני מבין. אבל אתם חזקים יותר מהכל. תגרמו לכל העולם להתגאות בכם." הוא הוסיף: "אתם כותבים היסטוריה וכל העולם צופה בכם. תמשיכו לשחק עם הלב." הביקור לא התקבל בברכה אצל כולם - ברשת הואשם אינפנטינו בביצוע "מהלך פוליטי ציני", בעוד אחרים טענו שמדובר בתיקון מתבקש לאחר שנמתחה עליו ביקורת על הקשר ההדוק שהוא מקיים עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

הרקע לכל זה הוא חסר תקדים: איראן וארצות הברית נמצאות, לפחות עד לאחרונה, במצב של עימות מזוין שפרץ בסוף פברואר 2026. זו הפעם הראשונה בתולדות המונדיאל שנבחרת ארץ מתארחת שיחקה מול נבחרת ממדינה שנמצאת עמה בסכסוך פעיל. הנבחרת האיראנית שקלה ברצינות לפרוש מהטורניר, ואף פנתה לפיפ"א בבקשה להעביר את משחקיה מחוץ לארצות הברית - הבקשה נדחתה. בסופו של דבר, הנבחרת החליטה לנסוע ולהתחרות.

כעת, עם המשחק מול בלגיה בלוס אנג'לס שנקבע ליום ראשון הקרוב, הזמן אוזל לטוראבי. אם ההתאחדות האיראנית לא תצליח להשיג לו ויזה חדשה עד יום שבת, הוא לא יוכל להצטרף לנבחרת לנסיעה לקליפורניה, ויחמיץ את שני המשחקים שנותרו בשלב הבתים - זאת לאחר שכבר ישב 90 דקות על הספסל בלי לשחק אפילו דקה אחת במשחק הפתיחה. עם נקודה אחת בלבד, ובית שכולל את בלגיה ומצרים, הדרך להמשך הטורניר אינה פשוטה - ועל רקע כל הקשיים מחוץ למגרש, קשה לדעת אם המשלחת האיראנית תגיע ל-90 הדקות הבאות כשהיא רגועה ומוכנה.

ההתאחדות לכדורגל של איראן הודיעה כי היא פועלת במרץ להשגת ויזה חדשה לטוראבי, אך כרגע המצב אינו ודאי.