השיחות בין איראן לארצות הברית שנערכו בשווייץ הסתיימו בהצלחה. כך הודיע ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף, שנמנה עם המדינות שתיווכו בין שתי המעצמות. ההודעה מסמנת צעד משמעותי בסדרת המגעים הדיפלומטיים שהתרחשו בחודשים האחרונים, ומגיעה על רקע המתח הגרעיני המתמשך בין טהראן לוושינגטון.
לפי שריף, הפגישה הראשונה בדרג גבוה בין נציגי איראן לנציגי ארצות הברית הולידה שתי תוצאות מוחשיות: הסכמה על הקמת ועדה ברמה גבוהה לפיקוח פוליטי, ופתיחת מסלול של שיחות טכניות נוספות בין הצדדים. מדובר, לפחות על הנייר, במתווה שיאפשר המשך משא ומתן מובנה.
פקיסטן שיחקה תפקיד של מתווך ומארח בתהליך הזה, מהלך שמשרת את האינטרסים של איסלאמאבאד להציג את עצמה כשחקן דיפלומטי אזורי בעל משקל. שריף לא פירט מי בדיוק ישב מול מי בשווייץ, ולא נמסרו פרטים על דרגות הנציגים שנכחו בחדר.
ועדת הפיקוח הפוליטית שהוסכם עליה אמורה לשמש כגוף על שיפקח על התקדמות המשא ומתן ויוודא שאף צד לא חורג ממה שסוכם. בד בבד, השיחות הטכניות שייפתחו יתמקדו ככל הנראה בפרטים הקונקרטיים של כל הסכם עתידי, לרבות מנגנוני ביקורת ולוחות זמנים.
לאחר הכרזת שריף, הגיע אישור גם מצד אמריקאי. סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס הודיע אף הוא על פריצת דרך, וציין כי איראן הסכימה לאפשר פיקוח של סבא"א - הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - על מתקני הגרעין שלה. "הייתה לנו התקדמות טובה מאוד עם איראן", אמר ואנס. "היא הסכימה לפיקוח של סבא"א על מתקני הגרעין." ניסוח פשוט, כמעט יבש - אבל אם הוא מדויק, מדובר באחד הוויתורים האיראניים הגדולים בשנים האחרונות, שכן איראן סירבה שוב ושוב לפיקוח שטחי של סבא"א תוך הרחבת תוכנית ההעשרה שלה.
מה שבולט כאן הוא מי מודיע על ההצלחה: לא נציג אמריקאי, לא איראני, אלא ראש ממשלת פקיסטן. זה מלמד על כמה שברירי הרגע הזה. ממשל טראמפ לא מיהר לטפוח לעצמו על השכם, ואיראן שמרה על שקט. שריף, לעומת זאת, בחר להכריז בפומבי על "הצלחה" - דבר שמשרת אותו פוליטית בבית, אבל עלול ליצור לחץ לא נוח על שני הצדדים.
הרקע לשיחות הוא ידוע: הסכם הגרעין המקורי מ-2015 קרס בעידן טראמפ הראשון, וניסיונות ההחייאה בין הנשיא ביידן לאיראנים לא הבשילו לכדי הסכם. עכשיו, בעידן טראמפ השני, ישנה מחזוריות מוכרת של "פתיחה" דיפלומטית, שאפשר לקרוא אותה גם כרצינית וגם כטקטית.
לא ברור מה בדיוק כלל "ההסכמה" שהושגה, ומה נותר פתוח. אין אישור מוושינגטון ואין הצהרה מטהראן. ועדת פיקוח יכולה להיות ציון דרך אמיתי, אבל יכולה להיות גם מנגנון שמאפשר לשני הצדדים להגיד שהם מנהלים שיחות מבלי להתחייב לדבר.
בשלב הזה, הצעד הבא הוא כינוס השיחות הטכניות שסוכמו, ולאחר מכן ישיבת הוועדה הפוליטית הראשונה. עד שאחד הצדדים הישיר, ארצות הברית או איראן, יאשר רשמית את ההתקדמות ויפרט תנאים - ה"הצלחה" שהכריז עליה שריף תישאר בגדר הצהרה חד-צדדית.
מדינות העולם ממתינות לאישור מוושינגטון ומטהראן, שבלעדיו כל הכרזה על פריצת דרך תישאר בגדר ספין דיפלומטי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה