ארה"ב נערכת לשלוח עשרות מטוסי תדלוק לישראל לתקיפה באיראן

ארצות הברית מתכוננת לשלוח עשרות מטוסי תדלוק נוספים לישראל, על רקע הכנות אפשריות להרחבת הלחימה מול איראן. הדיווח עולה בעיצומה של תקופה שבה ישראל וארה"ב מקיימות שיחות אינטנסיביות על תרחישים צבאיים נגד התשתית הגרעינית האיראנית.

מטוסי התדלוק, המכונים "מתדלקים", הם נדבך קריטי בכל מבצע אווירי רחב-היקף. בלעדיהם, מטוסי קרב אינם יכולים להגיע למטרות עמוקות בתוך שטח איראן ולחזור בשלום לבסיסיהם. שליחת עשרות כאלה מבטאת גיבוי אמריקאי מעשי ומוחשי, מעבר להצהרות הדיפלומטיות הרגילות.

לפי מקורות ישראלים ואמריקנים, ישראל התבקשה לקלוט את המטוסים הנוספים - מעבר לכ-30 המתדלקים שכבר מוצבים בנמל התעופה בן גוריון ובבסיס רמון. בכירים בפיקוד המרכז האמריקני מסרו כי העדפתם היא לפעול דווקא מנמל התעופה בן גוריון, מאחר שבסיסים אחרים באזור חשופים יותר לתקיפות איראניות. זו הסיבה שישראל נבחרה כנקודת הפעלה עיקרית לתדלוק, גם על פני בסיסים שנמצאים בשטח ריבוני של ארה"ב בזירה.

על פי הדיווחים, המטוסים הנוספים צפויים להגיע בקצב של כחמישה עד שמונה ביממה. אולם בשונה מסבבי המתיחות הקודמים, הם לא ינחתו בנמל התעופה בן גוריון אלא יפוזרו בבסיסים צבאיים. כיום חונים בישראל כ-25 מטוסי תדלוק של חיל האוויר האמריקאי בנתב"ג ועוד כ-30 נוספים בבסיס רמון שבנגב. לפי מתווה שסוכם עם משרד התחבורה, מספר המטוסים בנתב"ג לא יעלה על 20 עד אמצע השבוע הבא. גורם במשרד התחבורה הישראלי מסר כי אמנם בכוונת ארצות הברית לשלוח לישראל כ-10 מטוסים כבר ביממה הקרובה ועוד כמה עשרות בימים שאחריה, אך אין צפי לנחיתתם בנתב"ג. וושינגטון מעוניינת להחזיר את הצי האמריקאי המתדלק בישראל לרמה שנדרשה בתחילת הסכסוך.

ההכנות האמריקאיות מגיעות בשלב שבו לחץ גובר על ישראל לקבל החלטה לגבי המתקפה על המתקנים הגרעיניים של איראן. מאז הסכם הפסקת האש בלבנון ולאחר השתתפות ישראל בהחלשת הצבא הסורי, הערכת המצב בירושלים ובוושינגטון היא שחלון ההזדמנויות האסטרטגי כנגד איראן פתוח יותר מתמיד.

לפי הדיווחים, טראמפ בחן ביום שלישי מספר תוכניות צבאיות שהוצגו בפניו בדיון בחדר המצב בבית הלבן. בין האפשרויות שנשקלות: תקיפות רחבות נגד תשתיות איראניות, ובהן תחנות כוח וגשרים, תקיפות נוספות על מתקני הגרעין, והפצצה של האתר התת-קרקעי המכונה "הר פיקאקס" - החשוד כמתקן גרעיני בהקמה. טראמפ טרם קיבל החלטה סופית, אך גורמים אמריקנים וישראלים מעריכים כי הוא מוכן להסלים את המערכה כדי ללחוץ על המשטר האיראני.

לצד האפשרויות הללו עלתה גם האפשרות לתקיפת תשתיות אנרגיה איראניות, וכן מתקפה על האתר הגרעיני התת-קרקעי המכונה "הר המכוש". גורמים אמריקאיים וישראליים ציינו כי טראמפ עשוי להורות על הסלמה תוך ימים ספורים, במטרה ללחוץ על טהרן לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולקבל את דרישות וושינגטון בנושא הגרעין.

הצעד מעיד על כך שהמינהל של טראמפ אינו מסתפק בגיבוי מילולי בלבד. שליחת נכסים צבאיים קונקרטיים, ובמספרים כה משמעותיים, מסמנת שהאמריקאים מוכנים לאפשר לישראל לפעול בתחום שעד כה נחשב מחוץ להישג ידה, מבחינה לוגיסטית לפחות.

איראן, מצדה, ממשיכה להעשיר אורניום ברמות גבוהות ונמצאת לפי הערכות מודיעיניות מערביות במרחק קצר מסף הנשק הגרעיני. הגעה למצב שבו טהראן מחזיקה בנשק גרעיני תשנה את מאזן הכוחות האזורי באופן שגם ארה"ב אינה מוכנה לקבל, ובפרט לא המינהל הנוכחי בוושינגטון.

הרקע למהלך הוא הסלמה מתמשכת בין שתי המדינות. ההסלמה נמשכת מאז פברואר, אז פתחו ארצות הברית וישראל במתקפה משותפת נגד איראן, וטהרן השיבה בתקיפות טילים וכטב"מים שפגעו במתקנים אמריקאיים במדינות המפרץ. בחודש שעבר נחתם זיכרון דברים בין ארצות הברית לאיראן בתיווך פקיסטן, שנועד לסיים את הסכסוך, אך המתיחות התחדשה בשל המחלוקת על מצר הורמוז. איראן תקפה ספינות במצר הורמוז, בניגוד למזכר ההבנות שעליו חתמו הצדדים, ובתגובה ביצע הצבא האמריקני תקיפות מול מטרות איראניות חמישה ימים ברצף. ביום חמישי הופצצו לפחות שבעה גשרים באזור בנדר עבאס, המשמשת כמרכז לוגיסטי מרכזי של משמרות המהפכה. במקביל תוקף גם מגדל תקשורת שהיה חלק ממערך המעקב של איראן על מפרץ עומאן. מנגד, איראן הגבירה את התקיפות נגד בסיסים אמריקניים במדינות האזור, ובהן ירדן, קטאר, בחריין, עיראק וכווית.

פרטים על כמות מדויקת של המטוסים שייעברו לישראל, או ציר הזמן לשליחתם, לא נמסרו עד כה. עם זאת, הדיווח בפני עצמו נושא משקל: כשמידע מסוג זה דולף, לעתים קרובות יש לו מטרה, בין אם היא הרתעת טהראן ובין אם היא הכנת הדעת הציבורית האמריקאית.

בשבועות האחרונים עלו דיווחים מרובים על שיחות ישירות בין ירושלים לוושינגטון בנוגע לעיתוי ולאופי של פעולה צבאית אפשרית. בין השאלות הפתוחות נמנות: האם ישראל תפעל לבדה, האם ארה"ב תשתתף ישירות, ואילו מטרות ייכללו במכה הראשונה.

עם ההחלטה האפשרית לשלוח עשרות מטוסים נוספים, שאלת ההסדרים בנמל ובבסיס רמון עולה מחדש. פריסת המטוסים בנתב"ג הייתה מקור לחיכוך פנים-ישראלי: שרת התחבורה מירי רגב הורתה לפנות 13 מתדלקים אמריקניים מהנמל, בטענה שהם מפריעים לפעילות הטיסות האזרחיות בעונת השיא של אוגוסט, וקבעה כי לא יותר מ-20 מתדלקים יורשו לחנות בנמל. בכירים בפיקוד המרכז האמריקני התרעמו על הצעד וטענו שהוא פוגע ביכולת המבצעית של צבא ארה"ב, במלחמה שבה לישראל יש אינטרס ישיר.

בישראל, הדיווח על שליחת המטוסים צפוי לעורר תגובות בשני הכיוונים. תומכי המתקפה יראו בו אישור לכך שהגב האמריקאי מובטח. המתנגדים לצעד הצבאי יצביעו על כך שגם עם תדלוק אמריקאי, מחיר מתקפה על איראן, בתגובה אפשרית של טילים ואף השלכות אזוריות רחבות יותר, עדיין עצום.

ההתפתחויות צפויות להמשיך ולהתגלגל במהירות. בשבועות הקרובים יתברר האם ההכנות הלוגיסטיות האלה יתורגמו לפעולה מבצעית בפועל, או שמדובר בלחץ נוסף שנועד להביא את איראן לשולחן משא ומתן.