הנתונים מדאיגים, ואי אפשר להתעלם מהם. הדו"ח השנתי של עמותת עלם, שהוגש לנשיא יצחק הרצוג, מצייר תמונה כואבת של מה שקורה עכשיו עם בני הנוער בישראל. מאז פרוץ המלחמה, פגיעה עצמית עלתה ב-70%, רמות הכעס זינקו ב-73%, והשימוש בחומרים משני תודעה גדל ב-21%. זה לא מספרים יבשים - אלה ילדים ובני נוער שמתמודדים לבד עם מציאות שכבדה עליהם מדי.
צילום: AIהדו"ח מבוסס על מפגש עם כ-15 אלף בני נוער ב-35 רשויות וב-53 פרויקטים, כולל מרכזי נוער, עבודת רחוב ומרכזים לטיפול באוכלוסיות קצה מגיל 10 עד 30. הנתונים הושוו בין תקופת "עם כלביא" ביוני 2025 לבין "שאגת הארי" במרץ-אפריל 2026, ומה שנמצא בדרך מצמרר.
66% מבני הנוער שצוותי העמותה פגשו דיווחו על שימוש באלכוהול. 45% דיווחו על שימוש בסמים - עלייה של 19% ביחס לשנה הקודמת. מחצית מהם סיפרו על דיכאון וחרדה, 59% דיווחו על קושי להשתלב במסגרות, ו-54% תיארו מצבים שבהם היו חלק מאלימות מחוץ לבית. ו-51% דיווחו על פגיעה וניצול מיני. המספרים האלה לא מתאימים לאוכלוסייה "שולית" - הם מתארים ילדים מכל בית.
בעמותה מזהירים במפורש: מה שפעם הוגדר כ"נוער בסיכון" כבר לא מדבר על קבוצה מוגדרת. "הסיכון אינו מוגדר עוד רק על ידי רקע משפחתי או סוציו-אקונומי, אלא הפך למציאות נוכחת בכל בית בישראל", נכתב בדו"ח. רצף המשברים - מהבידוד בקורונה, דרך הרשתות החברתיות, ועד לטראומות המלחמה - הציב כל מתבגר על ציר של פגיעות.
יש פה גם פערים מגדריים שחשוב להבין. בנים נוטים יותר לשימוש בסמים ואלכוהול ולהתנהגות מסכנת חיים. בנות, לעומת זאת, סובלות בצורה שונה ולא פחות קשה - נערות דיווחו פי ארבעה על פגיעה עצמית ופי שלושה על הפרעות אכילה בהשוואה לנערים.
המלחמה מחדדת את כל זה. בני נוער שחוו אובדן ישיר - חבר, קרוב משפחה - מראים שיעורים גבוהים בעשרות אחוזים של הפרעות אכילה, אובדנות ופגיעה עצמית. בני נוער שחוו אובדן דיווחו על שיעור ניסיונות אובדנות גבוה פי 3.7 לעומת אלה שלא חוו אובדן. 82% מהם דיווחו על בדידות, ו-75% על חרדה ודיכאון ברמות גבוהות.
א', בן 16 מאופקים, מספר על מה שעובר עליו מאז שבעה באוקטובר. "אני חושב שבעיקר זה השפיע לי על חיי החברה. יצא לי להיות בסיטואציה שאני עם חברים ואז אני מקבל התקף חרדה. זה ממש השפיע על כל היציאה, כי כולם יותר דואגים לך". הוא מוסיף שהמצב משתנה לפי העוצמה של מה שקורה בחוץ: "יש תקופות של מלחמה שזה יותר סטרס ויותר לחץ ויותר בלגן, אז ברור שגם בתוך המערכת הרגשית שלי זה יותר סוער".
טלי ארז, מנכ"לית עמותת עלם, מסבירה שהתופעות לא עומדות בנפרד. "פגיעה מאלימות מובילה למצוקה רגשית, שמובילה לקושי תפקודי ולאי יכולת להשתלב במסגרת לימודית. התופעות קשורות אחת לשנייה, גורמות זו לזו ובסופו של דבר מובילות להקצנה גדולה". היא גם מדגישה שאין הבדל בין מרכז לפריפריה: "דין קריית אונו כדין אופקים, כדין קריית שמונה. בני ובנות נוער בכל הארץ חשופים היום לסיכון".
יו"ר העמותה, הרב שי פירון, לא מסתיר את חומרת המצב. "דו"ח עלם משקף מציאות שאי אפשר להתעלם ממנה. כארגון הפועל בחזית עם בני נוער במצבי סיכון, אנו מזהים מגמות מדאיגות המחייבות תגובה מערכתית רחבה. עלם פועלת יום יום למען הנוער בסיכון, אך אין די במענה נקודתי", אמר.
עמותת עלם קוראת לתגובה מערכתית רחבה, ולא רק לטיפול נקודתי. המסר שעולה מהדו"ח ברור: כל מורה, הורה ואיש מקצוע שעובד עם בני נוער צריך להסתכל על הילד בשלמותו, לא רק על הציונים או ההתנהגות הגלויה. ארז אומרת את זה ישירות: "כשמורה פוגשת ילד שלא מצליח בלימודים, היא צריכה לבדוק האם אח שלו או אחד ההורים במילואים, האם הוא חווה אובדן. לראות את הילד כמכלול".
הנתונים של הדו"ח צפויים לעמוד בבסיס דיונים מדיניים בנוגע להרחבת המענים לבני נוער, ועמותת עלם ממשיכה לפעול במאות יישובים ברחבי הארץ כדי לתפוס את אלה שנופלים בין הכיסאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה