יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, סגר את הדלת בפני הליכוד. הבקשה לעיין מחדש בהחלטה שאוסרת על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר מידע בזמן אמת על זהות המצביעים, נדחתה היום (ראשון) על הסף.
מדובר בנוהג ותיק שליווה את מערך הבחירות בישראל שנים ארוכות: פעילי מפלגות שישבו בקלפיות דיווחו למטות השטח מי הצביע ומי לא, כדי לאפשר לפעילים לצאת ולדפוק בדלת של מי שעדיין לא מימש את זכותו. עכשיו, לפחות במתכונת הקודמת, הנוהג הזה מגיע לסופו.
סולברג הבהיר בהחלטתו כי אין מדובר בשינוי כללי המשחק ברגע האחרון, אלא בהבהרת דין קיים. לדבריו, מדובר בתחולה של סעיף מפורש בחוק הגנת הפרטיות, ולא בהמצאה חדשה. "בשנים האחרונות כבר הועלו על ידי יושבי ראש ועדת הבחירות ספקות באשר לחוקיות הנוהג", ציין השופט, ולמעשה רמז כי הסיעות ידעו, או היו צריכות לדעת, שהקרקע רועדת מתחת לנוהג הזה כבר תקופה ארוכה.
הביקורת של סולברג לא נעצרה בזה. הוא ציין במפורש כי הסיעות היו יכולות להיערך מבעוד מועד לתרחיש שבו הנוהג ייפסל, ואף לקדם חקיקה מסודרת שתסדיר את הסוגיה כחוק. במקום זאת, המפלגות הגיעו לפתחו של יו"ר הוועדה בבקשת עיון חוזר, ימים ספורים ביחס למועד הבחירות עצמו.
עם זאת, השופט לא הותיר את המפלגות בלי כלום. הוא ביקש מסיעות הכנסת ומגורמים נוספים שהיו מעורבים בהליך להציע פתרונות חלופיים שיאפשרו לעודד את הציבור לצאת ולהצביע, בלי לפגוע בפרטיות הבוחרים. לאחר בחינת ההצעות שהוגשו, גיבש סולברג מתווה ביניים.
לפי ההחלטה, ביום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות המרכזית, לפחות ארבע פעמים במהלך היום, את שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה ברחבי הארץ. הנתונים יהיו זמינים לכל הרשימות באופן שווה, ויאפשרו לפעילי השטח לזהות אזורים או קלפיות עם אחוזי הצבעה נמוכים ולרכז שם מאמצי הפעלה, מבלי לקבל גישה למידע חסוי על זהותם של אזרחים ספציפיים.
בוועדת הבחירות מדגישים כי מדובר בנתונים מצרפיים בלבד, כלומר סטטיסטיקה כללית לפי קלפי, ולא רשימות שמות. אי אפשר יהיה לדעת אם אדם מסוים הצביע או לא, רק כמה אחוזים הצביעו בקלפי מסוימת בכל נקודת זמן. בכך מבקשת הוועדה ליצור איזון בין הצורך של המפלגות להמריץ מצביעים לבין השמירה על פרטיות האזרחים וטוהר הבחירות.
ההחלטה נוגעת ישירות למגזר החרדי, שבו מנגנוני ההצבעה המאורגנים והפעלת פעילי שטח מהווים מסורת ותיקה ומרכיב מרכזי בהצלחה בקלפי. אובדן היכולת לדעת בזמן אמת מי כבר הצביע ומי לא, פוגע ביכולת של מפלגות המבוססות על מערך פעילים לנצל את שעות ההצבעה ביעילות מרבית, ומחייב אותן להסתמך מעכשיו על נתונים כלליים בלבד במקום על מידע אישי מדויק.
המפלגות, ובראשן הליכוד, יצטרכו כעת לבנות מחדש את מערכי ההמרצה שלהן על בסיס הנתונים המצרפיים בלבד. נותר לראות אם המתווה החדש יספק תחליף אפקטיבי, או שהמפלגות ינסו בכל זאת לקדם שינוי חקיקה לפני יום הבחירות עצמו.
השופט סולברג סגר סופית את האפשרות לחשוף זהות מצביעים בזמן אמת, וקבע מתווה חלופי של פרסום נתונים כלליים בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה