המודיעין הזהיר, נתניהו דחף: כך טראמפ יצא למלחמה באיראן

ימים ספורים לפני שהחליט לצאת למלחמה נגד איראן, ישב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר הסגלגל מול ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, ושאל אותה שאלה אחת פשוטה: האם מתקפה כוללת היא המהלך הנכון. התשובה שקיבל הייתה מלאה באזהרות קשות. כמעט כולן, כך מתברר כיום, התממשו.

צילום: נוצר באמצעות AI

לפי תחקיר מקיף שנחשף בשבוע האחרון, גבארד לא חסכה מהנשיא את התרחישים הקשים. היא הזהירה כי חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי עלול להוביל דווקא לעליית משטר קיצוני יותר, שיהיה נחוש עוד יותר להשיג נשק גרעיני. היא גם צפתה שאיראן תפעל לסגירת מצר הורמוז, מהלך שיערער את שוק האנרגיה העולמי כולו, ותתקוף כוחות אמריקאים ובעלות ברית בכל רחבי המזרח התיכון.

לפי המידע שהוצג לטראמפ, קהילת המודיעין העריכה כי סגירת מצר הורמוז, נתיב מים קריטי שדרכו עובר חלק ניכר מהנפט והגז המיוצאים מהמפרץ הפרסי לשווקים העולמיים, הייתה אחת התגובות הסבירות ביותר של טהרן למתקפה. גבארד הוסיפה כי איראן עלולה להגיב בתקיפות ישירות נגד כוחות אמריקאים ומדינות בעלות ברית במזרח התיכון, מהלך שיאלץ את וושינגטון להגן בו זמנית על מספר זירות ולהעמיס לחץ כבד על מערך ההגנה האזורי. עוד הוזהר כי חיסול חמינאי לא בהכרח יביא להפלת המשטר או למתינות, אלא עלול לפנות את הדרך לעליית גורמים קיצוניים יותר בתוכו, ואף להגביר את הנכונות של טהרן לרוץ קדימה לעבר השגת נשק גרעיני.

בניגוד לגישה הזהירה שהציגה גבארד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים בממשל האמריקאי צבעו לטראמפ תמונה אחרת לגמרי. לדבריהם, איראן נמצאת בנקודת החולשה הגדולה ביותר שלה מזה עשרות שנים, וזו הזדמנות היסטורית שאסור לפספס. פירוק תוכנית הגרעין, הפלת המשטר, וביסוס מורשתו של טראמפ כמי שהביא שלום, כל זה נראה בהישג יד.

צילום: צילום: U.S. Embassy Tel Aviv / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונס

גם בכירי הצבא האמריקאי לא נשארו שקטים. הם הזהירו את הנשיא מפני אבדות בנפש, מהידלדלות מלאי החימוש ומבעיות כשירות בצבא שסובל ממילא מעומס כבד. הצעה מתונה יותר הגיעה דווקא מסגן הנשיא ג'יי די ואנס, שדחף למתן הזדמנות למשא ומתן. לשיטתו, כלכלת איראן כבר קרסה תחת משקל הסנקציות, ואם המשא ומתן ייכשל, לארצות הברית תהיה לגיטימציה רחבה בהרבה למתקפה מהירה ומכרעת.

טראמפ שמע את כל האזהרות, אך בסוף השתכנע דווקא מהתדריכים ה"מכריעים" שהציגו לו שר ההגנה פיט הגסת', יו"ר המטות המשולבים הגנרל דן קיין ומפקד פיקוד המרכז האדמירל בראד קופר. התוכנית שהוצגה בפניו כללה תקיפת משגרי טילים, מערכות מכ"ם, מפעלי נשק ומחסני מוקשים, במקביל לחיסול צמרת המשטר האיראני בידי ישראל. לפי גורמים אמריקאים, הנשיא דחה את כל האזהרות בטענה שהצבא "יתמודד עם הבעיות תוך כדי הלחימה".

לפי אנשים שנחשפו לדיונים, טראמפ לא חלק בהכרח על הסיכונים שהוצגו לו, אך העריך שהצבא האמריקני יוכל להתמודד איתם אם יתממשו בפועל. גם באשר למצר הורמוז סבר הנשיא כי איראן עשויה להיכנע עוד לפני שתנקוט בצעד של סגירתו, וכי גם אם תנסה, לארצות הברית יהיו הכלים הצבאיים להתמודד עם האיום.

המתקפה יצאה לדרך ב-28 בפברואר. טראמפ קרא לאזרחי איראן להפיל את ממשלתם, ולזמן קצר נראה היה שהתוכנית עובדת. ראש ה-CIA ג'ון רטקליף והשליח סטיב ויטקוף נכנסו לאירוע התרמה במאר-א-לאגו ובישרו לנשיא כי ישראל חיסלה את חמינאי. טראמפ היה כה מרוצה עד שביקש מהם למסור את החדשות לקהל, שפרץ במחיאות כפיים. האופוריה, כפי שמתברר, לא האריכה ימים.

מוג'תבא חמינאי, שירש את אביו כמנהיג העליון, לא הראה שום סימן כניעה. משמרות המהפכה השתלטו למעשה על המדינה והחלו לירות לעבר ספינות מסחריות במצר הורמוז, נתיב שדרכו עוברת כחמישית מסחר הנפט והגז העולמי. סגירתו הקפיצה את מחירי האנרגיה בעולם כולו, ומנהיגי מדינות המפרץ, בהן ערב הסעודית וקטאר, פנו בדחיפות לבית הלבן בבקשה לפתרון דיפלומטי.

המחיר האנושי היה כבד. לפי ההערכות, כ-3,000 איראנים ו-18 חיילים אמריקאים נהרגו בפעולות הקשורות למלחמה, והפנטגון מסר כי 756 חיילים אמריקאים נוספים נפצעו. בסיסים אמריקאיים ניזוקו, מלאי הנפט נשחק, ומאגרי החימוש הצטמצמו באופן משמעותי. במקביל, המלחמה פגעה קשות בסיכויי הרפובליקנים בבחירות האמצע והורידה את שיעור התמיכה בטראמפ לשפל של תקופת נשיאותו.

בסוף יולי הורה טראמפ על מתקפה רחבה שתיאר כ"גדולה מסוגה מאז מלחמת העולם השנייה", אך נסוג בלחץ מנהיגי האזור. גם סבב משא ומתן בן 60 ימים, שנפתח בהסכם ביניים ב-17 ביוני, הסתיים ללא פריצת דרך. שלושה ימים לאחר מכן הכריז שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט על מעבר למערכה כלכלית תחת השם "מבצע נידוי כלכלי", שמטרתה להביא לקריסת המשטר האיראני מבפנים.

הבית הלבן, מצדו, דחה את הטענות המרכזיות בתחקיר. בתגובה נמסר כי טראמפ פגע קשות ביכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן, וכעת נערך להפעיל עליה לחץ כלכלי מכריע באמצעות מצור ימי וסנקציות. בבית הלבן הבהירו כי הנשיא לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, וכי הכדור נמצא כעת במגרש של טהרן.

"הכול היה צפוי, וגם נחזה מראש", אמר אריק ברואר, לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי האמריקאית. "אפשר למתוח קו ישיר מהיציאה למלחמה בלי יעד מדיני ברור, ועד לניהול הכושל של הדיפלומטיה שנועדה לסיים אותה". כמעט חצי שנה אחרי שהבטיח שהמלחמה תסתיים בתוך שישה שבועות, טראמפ שוקל כעת להכריז על "ניצחון" אם רק מצר הורמוז ייפתח מחדש, גם אם ללא הסכם שיגביל את תוכנית הגרעין האיראנית.

המלחמה שהתחילה בהבטחה לניצחון מהיר, נמשכת בלי סוף באופק והמחיר ממשיך לטפס משני צידי המתרס.