שלוש מהמעצמות הצבאיות החזקות בעולם המוסלמי מתכנסות מחר לישיבה שעלולה לשרטט מחדש את מפת הכוח במזרח התיכון. שרי החוץ, שרי ההגנה ומפקדי הצבאות של סעודיה, טורקיה ופקיסטן ייפגשו באיסטנבול לדיוני ועדת האסטרטגיה וההגנה שהוקמה בעקבות "פסגת מכה".
מדובר בכינוס שאינו טקס פרוטוקולרי. שלוש המדינות מביאות לשולחן אחד את הגורמים הבכירים ביותר בתחום הביטחון והמדיניות החוץ שלהן, מהלך שמעיד על רצינות הכוונות מאחורי המסגרת המשולשת שהחלה להתגבש.
פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה המחזיקה בנשק גרעיני. טורקיה מפעילה את הצבא הגדול והמאומן ביותר בברית נאט"ו מלבד ארצות הברית. סעודיה, מצידה, מממנת את רוב הפעילות הצבאית והכלכלית של הגוש הסוני באזור. שילוב הכוחות הזה, סביב שולחן אחד, לא נראה שגרתי.
"פסגת מכה", שבעקבותיה הוקמה ועדת האסטרטגיה וההגנה, כינסה בזמנו את מנהיגי העולם המוסלמי לדיון דחוף על איום ביטחוני שחצה קווים אדומים. הישיבה שתתקיים מחר היא תוצר ישיר של אותה פסגה, וסימן לכך שהמנהיגים לא הסתפקו בהצהרות אלא בונים מנגנון קבוע להמשך התיאום.
מדובר בישיבה הראשונה מסוגה מאז נחתם הסכם מכה עצמו, מוקדם יותר החודש, על רקע התוקפנות האיראנית כלפי מדינות המפרץ והמתיחות המתמשכת בין איראן לארצות הברית. ההסכם איגד את שלוש המדינות תחת ברית הגנה משותפת, כאשר הסעיף המרכזי בו קובע כי פגיעה באחת המדינות החברות תיחשב כפגיעה בכולן, ותגרור תגובה משותפת. הישיבה מחר היא הפעם הראשונה שבה הצדדים יושבים יחד כדי לתרגם את ההצהרות הכלליות לתוכנית עבודה קונקרטית.
על סדר היום של הכינוס יעמדו, בין היתר, שיפור יכולת הפעולה המשותפת בין צבאות שלוש המדינות, העמקת שיתוף הפעולה בתעשיות הביטחוניות, מאבק משותף בטרור, והקמת מזכירות קבועה שתרכז את הפעילות השוטפת בין המדינות. בולט לציון גם כי רק שבוע לפני הישיבה באיסטנבול חתמו כווית ופקיסטן על הסכם דו-צדדי לשיתוף פעולה ביטחוני וצבאי, שדומה במהותו ל"הסכם מכה", בסימן מגמה רחבה יותר של התקרבות בין מדינות העולם המוסלמי.
מי שעוקב אחרי המהלכים באזור בחודשים האחרונים מזהה דפוס ברור: הגושים הסוניים המרכזיים מתקרבים זה לזה בקצב שלא נראה שנים. הרעיון של ציר ביטחוני משותף בין ריאד, אנקרה ואיסלאמאבאד, שלוש בירות שלכל אחת מהן אינטרסים אזוריים משלה ולעיתים אף מתחרים, מעיד על כך שמשהו יסודי השתנה בחישוב האסטרטגי שלהן.
מקורות במזרח התיכון מתארים את המהלך כניסיון של המדינות הסוניות הגדולות ליצור מטריה ביטחונית עצמאית, שאינה תלויה באופן בלעדי בערבות אמריקאית או במסגרות בין־לאומיות אחרות. מדובר בשינוי תפיסתי, שמגיע על רקע חוסר יציבות אזורי מתמשך ותחושה, בקרב חלק מהמדינות הסוניות, שהן זקוקות ליכולת הגנתית עצמאית יותר.
מבחינת ישראל, כינוס כזה ראוי למעקב קרוב. שלוש מדינות עם צבאות משמעותיים, שתיים מהן חברות באיחוד האסלאמי הגדול ואחת מהן חברה בנאט"ו, בונות מסגרת קבועה לתיאום צבאי ומדיני. השאלה המרכזית שתעסיק את מקבלי ההחלטות בירושלים היא עד כמה המסגרת הזו מכוונת כלפי איראן, וכמה ממנה עלול, בעתיד, לגעת גם באינטרסים ישראליים.
בינתיים, הפרטים המדויקים על סדר היום של הישיבה באיסטנבול לא פורסמו. לא ברור אילו החלטות מעשיות צפויות להתקבל, האם יוקמו מנגנוני שיתוף מודיעין קבועים, ואיזה תקציב, אם בכלל, יוקצה למסגרת המשולשת. מה שברור הוא שהמפגש הזה, על השחקנים המשתתפים בו, אינו אירוע שגרתי בלוח האירועים האזורי.
הישיבה מחר צפויה להעניק את התמונה הראשונה על האופן שבו שלוש המעצמות הסוניות מתכוונות לתרגם את ההצהרות מ"פסגת מכה" למנגנון פעולה קבוע. עד אז, הבירות במערב ובישראל ימשיכו לעקוב מקרוב אחר כל פרט שידלוף מהחדרים הסגורים באיסטנבול.
שלוש המעצמות הסוניות בונות מנגנון ביטחוני קבוע, וישראל עוקבת מקרוב אחרי כל צעד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה