פער של מושב אחד: קרב צמוד בשוודיה על כניסת הימין הקיצוני לממשלה

הקלפיות בשוודיה נסגרו, אבל אף אחד עדיין לא יודע מי תוביל את הממשלה הבאה. התחזית העדכנית של הטלוויזיה הציבורית השוודית מעניקה לגוש המרכז-שמאל בראשות ראש הממשלה לשעבר מגדלנה אנדרסון 175 מושבים מתוך 349, מול 174 מושבים בלבד לגוש הימין של ראש הממשלה המכהן אולף קריסטרסון. פער של מושב יחיד, שמשמעותו: מי שינצח בסופו של דבר עדיין לא ידוע.

הפער בקולות עומד על עשירית האחוז בלבד, 49.3% מול 49.2%. במוקד הדרמה עומדת מפלגת הימין הקיצוני "הדמוקרטים השוודים", שמקווה להיכנס לראשונה בתולדותיה לממשלה רשמית, לאחר שנים שבהן תמכה בקואליציה מבחוץ בלבד.

התחזית שמפרסמת הטלוויזיה הציבורית אינה מדגם יציאה רגיל. מדובר במודל שמשלב תוצאות אמת שכבר נספרו ממחוזות הצבעה עם נתונים מבחירות קודמות ומאפיינים דמוגרפיים, והוא מתעדכן כל הזמן ככל שממשיכה הספירה. כשהתפרסמה התחזית הראשונה, לאחר קבלת תוצאות אמת מכ-10% מהמחוזות, התמונה נראתה אחרת לגמרי: גוש האופוזיציה הוביל אז ב-51.3% מהקולות ו-183 מושבים, מול 166 בלבד לגוש השלטון. ככל שנכנסו יותר קולות אמת, הפער הצטמצם בקצב מהיר עד לכדי מושב אחד בודד.

לפי התחזית העדכנית, הסוציאל-דמוקרטים של אנדרסון נותרים המפלגה הגדולה במדינה עם 27.6% מהקולות. אחריהם מפלגת "המתונים" השמרנית של קריסטרסון עם 20%. "הדמוקרטים השוודים", שהיו המפלגה השנייה בגודלה בבחירות הקודמות, צונחים למקום השלישי עם 17.5% בלבד, ירידה משמעותית לעומת ה-20.5% שקיבלו ב-2022.

מעבר לשאלה מי יעמוד בראש הממשלה, הבחירות הפכו למעשה למשאל עם על מקומה של מפלגת הימין הקיצוני בשלטון השוודי. המפלגה, שהוקמה בשנות ה-80 ושורשיה כוללים פעילים מארגוני ימין קיצוני וניאו-נאציים, הפכה במהלך השנים מכוח שולי לגורם מכריע בפוליטיקה השוודית. מאז 2022 היא תומכת בממשלה מבחוץ בלבד, אך משפיעה מאוד על מדיניותה, בעיקר בנושאי הגירה, אזרחות ופשיעה.

לקראת הבחירות העלה קריסטרסון את ההימור והודיע כי אם ינצח, יכניס לראשונה את "הדמוקרטים השוודים" לתוך הממשלה עצמה, עם תיקי שרים מלאים. מדובר במהפך דרמטי: ב-2018 הוא הבטיח לניצולת השואה הדי פריד שמפלגתו לעולם לא תשתף פעולה עם המפלגה, ארבע שנים לאחר מכן כבר נשען עליה כדי לעלות לשלטון, וכעת הוא מוכן להושיב אותה בקבינט. אנדרסון, מצידה, הפכה את הנושא הזה לציר המרכזי של הקמפיין. לאחר שהצביעה היא אמרה: "הבחירות יקבעו אם שוודיה תקבל לראשונה מפלגת ימין קיצוני שהוקמה בידי ניאו-נאצים בממשלה, או ממשלה בראשותי".

ארבע שנות שלטונו של קריסטרסון שינו את פני שוודיה, שהייתה מזוהה עשורים ארוכים עם מדיניות הגירה ליברלית. בתמיכת "הדמוקרטים השוודים" הקשיחה הממשלה את תנאי ההגירה והאזרחות, הרחיבה סמכויות משטרה ואף הגדילה משמעותית את המענק הכספי המוצע למהגרים שמסכימים לעזוב את המדינה מרצונם, עד 350 אלף קרונות לאדם, כ-37 אלף דולר. מספר מבקשי המקלט צנח לשפל של כ-40 שנה. קריסטרסון הציג בקמפיין גם ירידה של כ-75% במקרי המוות מירי מאז עלייתו לשלטון כהישג מרכזי, בעוד מבקריו טוענים שהמדיניות פגעה בזכויות אזרח והזיזה את כלל השיח הפוליטי ימינה.

התמונה בקרב המצביעים עצמם רחוקה מלהיות חד-משמעית. כשליש מהם קבעו את בחירתם רק בשבוע האחרון לפני יום הבחירות, ואצל הליברלים, מפלגה שנמצאה בסכנת נפילה מתחת לאחוז החסימה, שיעור המחליטים המאוחרים הגיע ל-64%. כ-12% ממצביעי מפלגת "המתונים" ב-2022 עברו הפעם לאחת ממפלגות האופוזיציה. שני המחנות זוכרים היטב את ליל הבחירות הקודם: ב-2022 הראה מדגם היציאה יתרון לאנדרסון, אך ככל שהתקדמה הספירה התהפכה התמונה וקריסטרסון הוא זה שהקים את הממשלה.

גם בירושלים עוקבים מקרוב אחרי התוצאה. ניצחון של גוש הימין, ובעיקר כניסת "הדמוקרטים השוודים" לממשלה, נחשב לתרחיש הנוח יותר עבור ישראל: המפלגה תומכת בזכות ישראל להגנה עצמית, מסתייגת מהכרה שוודית במדינה פלסטינית וקוראת להעביר את שגרירות שוודיה בישראל לירושלים. ממשלת קריסטרסון החריפה בשנתיים האחרונות את הביקורת על ישראל, דוחפת באיחוד האירופי לסנקציות על מתנחלים ועל שרים ישראלים, ורק בשבוע שעבר הצטרפה למדינות ששוקלות הגבלות על סחר עם ההתנחלויות. ממשלה בראשות אנדרסון צפויה ללכת רחוק יותר: הסוציאל-דמוקרטים דורשים להקפיא את הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, להרחיב סנקציות על מפעל ההתנחלויות ולאסור יבוא מוצרים מהן. הממשלה הסוציאל-דמוקרטית היא זו שהכירה במדינה פלסטינית כבר ב-2014, צעד שגרר אז משבר חריף ביחסים עם ישראל.

התוצאות הרשמיות והסופיות צפויות להתפרסם רק בעוד כשבוע, ותוצאות ראשוניות נוספות מרשות הבחירות השוודית יתפרסמו בשעות הקרובות. עד אז, איש בשוודיה לא מעז להכריז על ניצחון.