סגן נשיא ארה"ב: המלחמה באיראן והיחס לישראל פגעו בנו בבחירות

מהלך מפתיע ומטלטל בוושינגטון: סגן הנשיא האמריקאי ג'יי די ואנס יצא בהצהרה חריפה שבה הטיל חלק מהאשמה על המלחמה באיראן בתבוסת המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס. ואנס, שנחשב לאחד הקולות הבולטים בממשל טראמפ, כתב במפורש כי "הסיבה שהפסדנו היא המלחמה" והזכיר ששינוי ביחסים עם ישראל הוא אחד הדברים שתומכים לשעבר של הנשיא דרשו בתמורה לחזרה למפלגה.

ההצהרה, שפורסמה ביום רביעי, הדהדה מיד בכל מערכות הפוליטיקה האמריקאית. ואנס ציין בציטוט מסקר אנונימי כי מצביעים שנטשו את מחנה טראמפ דרשו ארבעה שינויים לפני שיחזרו ויתמכו ברפובליקנים: סיום המלחמה באיראן, התמודדות עם יוקר המחיה, מדיניות "אמריקה תחילה", ושינוי היחס לישראל. ישראל, אם כן, הופיעה ברשימה הזו לצד חשבונות החשמל והמכולת של האזרח האמריקאי הממוצע.

חשוב להדגיש: ואנס לא האשים את ישראל כגורם היחיד לתבוסה. אבל העובדה שהוא בכלל הזכיר את הברית עם ירושלים בהקשר של כישלון בחירות, מבלי לפרט בדיוק מה צריך להשתנות, מעוררת שאלות קשות. מאמר מערכת שפורסם בעקבות הדברים דורש ממנו הבהרות מיידיות: האם הכוונה לצמצום סיוע צבאי? הגבלת מכירות נשק? צמצום שיתוף מודיעיני? או שינוי יחס כלפי ממשלת נתניהו עצמה?

הנקודה המרכזית שעולה היא שאלת האחריות. ההחלטה לשלוח כוחות אמריקאים לפעולה נגד איראן התקבלה על ידי הנשיא טראמפ עצמו. ואנס, שמחזיק בתפקיד השני בגובהו בממשל, היה שותף מלא לקבלת ההחלטות הללו. לפי המאמר, אם הממשל טעה - ואנס צריך להודות בכך בפירוש. אם לדעתו הייעוץ הישראלי היה שגוי, עליו לומר בדיוק אילו עצות התקבלו בוושינגטון ומדוע.

הסיפור מקבל ממד נוסף כשמזכירים שזו לא הפעם הראשונה שפוליטיקאי אמריקאי בכיר מצביע על "בעיה עם אמריקה" בכל הקשור לתמיכה בישראל. ראש המטה לשעבר של הבית הלבן, ראם עמנואל, אמר דברים דומים בריאיון בתל אביב כבר ביולי, וטען כי לישראל יש בעיה מול דעת הקהל האמריקאית. ואנס, שנחשב בן ברית מובהק של ישראל, עכשיו מהדהד בדיוק את אותה אזהרה, רק ממחנה פוליטי שונה לחלוטין.

גם בקרב פרשנים שמרניים ניכר פיצול עמוק. הפרשן מט וולש אמר כי הוא מעדיף איראן עם נשק גרעיני על פני ממשל דמוקרטי בארצות הברית. לעומתו, בן שפירו מתוך "דיילי וויר" תמך בעצם ההתמודדות מול איראן, אך מתח ביקורת חריפה על אופן ניהול המלחמה ועל כשלי הממשל בתחומי הכלכלה והשחיתות. כלומר, אפילו בתוך המחנה השמרני אין הסכמה אחת ברורה.

בישראל, פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר אילן ניתח את תוצאות הבחירות וקבע כי "הדמוקרטים הביסו את הרפובליקנים הודות לשילוב של כמה גורמים, ובראש ובראשונה כיס הבוחר והמלחמה באיראן שקשורה אליו". לדבריו, מחיר הבנזין עלה ב-40%, מחיר הדיזל ב-70% והמזון התייקר ב-15%, כשהאינפלציה השנתית זינקה לקצב של 3.7%. "הציבור ראה קשר ישיר בין עליות המחירים למלחמה ולסגירת מצר הורמוז", אמר.

בינתיים, החשש מהסלמה נוספת מול איראן לא נעלם, ולהפך - הוא דווקא מתעצם. בוב מקנאלי, מנכ"ל חברת רפידן אנרג'י גרופ, העריך כי ארה"ב תחדש את הלחימה באיראן בהסתברות של 80%, ומחירי הנפט עלולים לחצות את רף 100 הדולר לחבית. חוזי ברנט נסחרים כיום סביב 100 דולר, וחוזי וסט טקסס אינטרמדיאט סביב 91 דולר.

הדרישה הדחופה ביותר, לפי המאמר, מופנית לקונגרס: לדרוש חשבון מדויק על מה הושג ומה נכשל במלחמה, לפני שהממשל יתחייב לשלב צבאי נוסף מול איראן. גם ההכרזה של טראמפ ב-3 בנובמבר, לפיה הסיוע הצבאי השנתי לישראל יסתיים עד סוף השנה, מוסיפה דחיפות לשאלות הללו. טראמפ טען שהגיע להסכמה עם נתניהו בנושא, אך גורמים ישראליים הופתעו לכאורה מההכרזה, ולא ברור מה בדיוק סוכם בין הצדדים.

בינתיים, בישראל נדרשים להיערך לתרחיש שבו הברית עם ארצות הברית עומדת בפני מבחן חדש, ללא קשר לשאלה איזו מפלגה תשלוט בוושינגטון. הקריאה המרכזית היא להכנת הערכת מצב משותפת בין משרדי החוץ והביטחון בירושלים, שתבדוק מה יקרה אם הסיוע האמריקאי אכן יצומצם, ואילו יכולות ביטחוניות עלולות להיפגע כתוצאה מכך.

בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מצד משרד ראש הממשלה נתניהו להצהרות ואנס. גם מלשכת סגן הנשיא לא פורסמו הבהרות נוספות באשר לכוונתו המדויקת בנוגע לשינוי היחסים עם ישראל. הנושא צפוי להמשיך ולהעסיק את הזירה הפוליטית בוושינגטון בשבועות הקרובים, במיוחד לנוכח הדיונים הצפויים בקונגרס על המשך הסיוע הצבאי לישראל.