תבוסה היסטורית לטראמפ: איבד את הקונגרס בגלל המלחמה והכלכלה

מפלה היסטורית. כך אפשר לתאר את מה שקרה למפלגה הרפובליקנית בבחירות האמצע של נובמבר 2026. פחות משנתיים אחרי שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן בניצחון מהדהד, הציבור האמריקאי שלל ממנו את השליטה המלאה בגבעת הקפיטול. המפלגה הדמוקרטית השתלטה על בית הנבחרים עם 258 מושבים, והפכה גם את מאזן הכוחות בסנאט.

צילום: דונלד טראמפ

התוצאה היא הפעם החמישית בלבד בתולדות ארצות הברית שבה נשיא מכהן מאבד את השליטה בשני בתי הקונגרס יחד בבחירות אמצע. המפץ הפוליטי חדר אפילו למעוזים האדומים ביותר של המפלגה הרפובליקנית, כולל בחירתו של סנאטור דמוקרטי במדינת קנזס, לראשונה מזה 94 שנים.

הנתונים שפורסמו מסקרי היציאה מהקלפיות חושפים עד כמה עמוקה הייתה שחיקת האמון בנשיא. שיעור התמיכה בטראמפ בקרב המצביעים עמד על 38% בלבד, לעומת כ-45% בבחירות האמצע של 2018, בתקופת כהונתו הראשונה. שיעורי שביעות הרצון מתפקודו צנחו בחודשים האחרונים לשפל של 31%, נתון שלא נרשם מאז פרשת ווטרגייט של ריצ'רד ניקסון.

הגורם המרכזי לתבוסה הוא כלכלי. לפי אחד הסקרים, 89% מהמצביעים הגדירו את יוקר המחיה כגורם משמעותי או מכריע בהחלטת ההצבעה שלהם. כשני שלישים מהנשאלים סברו שמדיניותו של טראמפ החמירה את המצב הכלכלי. מחיר הבנזין בארצות הברית עלה ב-40%, מחיר הדיזל ב-70%, ומחירי המזון זינקו ב-15%. קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-3.7%.

אל המצוקה הכלכלית הצטרפה המלחמה באיראן, שהציבור האמריקאי מעולם לא אהב. כ-60% מהמצביעים סברו שהמלחמה הייתה טעות. פרופסור איתן גלבוע, מומחה לארצות הברית מאוניברסיטת בר אילן, קושר ישירות בין שני הגורמים: "הציבור ראה קשר ישיר בין עליות המחירים למלחמה ולסגירת מצר הורמוז", אמר. לדבריו, "תבוסת טראמפ היא גם תבוסת הטראמפיזם, האידיאולוגיה והסגנון הבוטה שלו ושל תומכיו".

כ-70% מהמצביעים סברו שהקונגרס חייב לרסן את כוחו של הנשיא, ו-43% אמרו שהצבעתם נועדה, לפחות בחלקה, להביע התנגדות ישירה לטראמפ. גלבוע מזהיר שהתוצאות יאפשרו לדמוקרטים להתיש את הממשל: "לדמוקרטים יש חשבון ארוך איתו והם ינסו לפגוע במורשתו ולפלס לעצמם את הדרך לניצחון בבחירות 2028". בין היתר מדובר על תהליכי הדחה אפשריים לשר המלחמה פיט הגסת', ואף על הדחה של טראמפ עצמו.

הנשיא עצמו הגיב בריסון יחסי, הצהיר שהוא "מקבל את התוצאות", אך טען שאילו היה מתמודד בעצמו היה מנצח. בפועל, התברר שהוא היה המשקולת שמשכה את מועמדי מפלגתו לתחתית, לא המגן שלהם. כעת, לקראת השבעת הקונגרס החדש בינואר, טראמפ ייכנס לשנתיים של שיתוק פוליטי, כשהוא תלוי לחלוטין באישור הקונגרס לכל תקציב, מינוי בכיר או המשך פעילות צבאית מעבר ל-90 יום.

כאן נכנסת הזווית הישראלית. לפי הניתוח שהתפרסם, תוצאות הבחירות אינן בדיוק לפי רצונה של ישראל, שכן הקונגרס הדמוקרטי החדש צפוי להיות פחות ידידותי, אך יש בהן גם הזדמנות. הנשיא המוחלש, שספג עלבון פוליטי חריף, עשוי להיות פתוח יותר ללחץ מדיני בשל הצורך שלו בהישגים שישקמו את מעמדו לקראת 2028. התנאי שמוצג הוא ברור: שינוי מהפכני בהרכב הקואליציה והממשלה בירושלים, כדי שישראל תוכל לנצל את החלון שנפתח ולא להישאר תקועה מול אמריקה שאיבדה אמון בנשיאה.

הבית הלבן כבר מתכונן לשנתיים של עימותים מתמשכים מול הקונגרס. ועדות חקירה דמוקרטיות צפויות לבחון את ניהול המלחמה באיראן, את מדיניות המכסים ואת ההתנהלות התקציבית של הממשל. ככל שהחקירות יתקדמו ויכוחו של טראמפ ילך ויישחק, השאלה המרכזית תהיה אם ירושלים תדע לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, או שתמשיך להימר על אסטרטגיה ישנה מול מעצמה שמשתנה מתחת לרגליה.