הדיון על פסילת המפלגות רע"ם וחד"ש, ושל חבר הכנסת סאמי אבו שחאדה מבל"ד, מוצג בימים אלה כאירוע המכריע הקרוב שיעמוד בפני הציבור הישראלי. לא עוד עניין פרוצדורלי בבית המשפט, כך נטען, אלא רגע שיקבע אם המדינה תמשיך למן ולהכשיר במימונה שלה גורמים המזוהים כתומכי טרור.
הקריאות מגיעות על רקע היערכות לבחירות שיהיו הראשונות שיתקיימו מאז הטבח הנורא של השבעה באוקטובר. לפי הטענות המועלות, שלוש שנים אחרי האסון, בין מאה ועשרים חברי הכנסת עדיין מכהנים אנשים המזוהים עם תמיכה בטרור ופעילות המתוארת כ"גיס חמישי" בתוך המערכת הפוליטית הישראלית.
בליבת הביקורת עומדת הטענה כי חברי כנסת מסוימים מנצלים את חופש הביטוי הפרלמנטרי כדי לפגוע בקורבנות הטרור ובחיילי צה"ל, ובד בבד ממשיכים לקבל שכר, רכב ותקציב מלא מקופת המדינה. מי שמעלים את הקריאה טוענים כי המצב הזה עלול להימשך גם בארבע השנים הקרובות, אם לא ייעשה שינוי לפני הבחירות.
כמקרה מובהק מוזכרת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן מחד"ש, שהופיעה באולפן טלוויזיה ארבעה ימים בלבד לאחר הטבח, כאשר לדברי המבקרים, האשמה שהטילה לא היתה על המחבלים הפלסטינים אלא על "פשעי המתנחלים". ההתבטאות הזו מוצגת כדוגמה למה שמתואר כניסיון להלבין את מעשי הטבח, כולל רצח תינוקות, שריפת משפחות ומעשי אונס המוניים שבוצעו בשבעה באוקטובר.
דמות נוספת שעומדת במרכז הקריאה לפסילה היא סאמי אבו שחאדה, יושב ראש מפלגת בל"ד. לדבריו של אלו הקוראים לפסילתו, אבו שחאדה כתב טור יום אחד בלבד לאחר הטבח, שבו קרא, כך נטען, למנף את האירועים "לגזרות נוספות". חרף זאת, הוא ממשיך לכהן בכנסת ולדרוש עבורו שכר, רכב ומעמד רשמי במסגרת המדינה שהוא, לפי הטענות, פועל למען השמדתה.
מי שמעודדים את הקריאה טוענים כי מדובר בניצול ציני של הדמוקרטיה הישראלית, שנועד להעניק חסינות פוליטית ומשפטית לגורמים הפועלים נגד המדינה מבפנים. לדבריהם, אין להכשיר את המצב הזה תחת כיסוי של "חופש ביטוי" או "פלורליזם", ויש לפעול לשינוי המצב בשלושה מוקדים מרכזיים: בוועידת הבחירות של הרשויות המפקחות, בבג"ץ ובאופן שבו מתבטאים נציגי המפלגות הערביות בציבור.
הקריאה כוללת גם איום סמוי על תגובה עממית, במקרה שבג"ץ יבחר שלא לפסול את המועמדים המדוברים. לפי הטענות שהועלו, אם בית המשפט הגבוה לצדק יאשר בשנית את מועמדותם של מי שמזוהים כתומכי טרור, הציבור צריך לצאת לרחובות במחאה, בטענה כי בעבר יצאו הפגנות ציבוריות על עניינים משמעותיים הרבה פחות.
הדרישה המרכזית העולה מהקריאה היא כי מקומם של הגורמים המזוהים עם תמיכה בטרור אינו בכנסת ישראל, ואף לא בגבולות המדינה. הקריאה מוגשת כחלק מהשיח הציבורי המתגבר סביב הרכב הכנסת הבאה, לקראת הבחירות שיהיו הראשונות מאז השבעה באוקטובר.
הכרעת בג"ץ בנושא הפסילות הפוטנציאליות של רע"ם, חד"ש וסאמי אבו שחאדה צפויה להתקיים בחודשים הקרובים, לקראת מועד הבחירות, ותהיה מוקד למעקב ציבורי ופוליטי נרחב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה