עסקת הענק קרסה: הראל ויוניון נסוגו מרכישת חברת האשראי כאל

עסקת מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל, שנחתמה לפני כשנה בהיקף של כארבעה מיליארד שקל, קרסה. קבוצת יוניון בראשות ג'ורג' חורש וחברת הראל ביטלו את רכישת השליטה בחברה, לאחר שרשות התחרות התנתה את אישור העסקה במכירת החזקותיה של יוניון ברשת סופר-פארם. הרוכשות סירבו לתנאי, והעסקה הגיעה למבוי סתום.

גורמים ברשות התחרות אישרו כי בשלב מסוים נטו לאשר את העסקה על סמך מצגים שהציגו הצדדים, אך אלה התבררו כשגויים לאחר בדיקה שנעשתה בימים שלאחר מכן. בעקבות כך שינתה הרשות את עמדתה והחמירה את התנאים לאישור העסקה, מה שהוביל בסופו של דבר לביטולה.

גורם המעורה בפרטי העסקה תיאר את התהליך במילים חריפות: "ביוני-יולי היא הודיעה שבתוך מספר שעות נקבל את ההיתר, כי השתכנעה שזה לא יפריע לתחרות, אבל לתדהמתנו היא חזרה בה משום מה והקשיחה את עמדתה". בסביבת רשות התחרות, בראשות עורכת הדין מיכל כהן, הציגו גרסה שונה, ולפיה הרוכשים והמוכרים הגיעו עם פתרון שנראה הוגן ושכנע את הצוות ברשות, אך התברר כשגוי בבדיקה שנעשתה מיד לאחר מכן.

בעקבות ביטול העסקה, יוניון והראל ישלמו לבנקים דיסקונט והבינלאומי פיצוי כספי כולל של 187 מיליון שקל. יוניון, המהווה 80% מהקבוצה הרוכשת, תשלם 150 מיליון שקל מהפיצוי, בעוד הראל, שבשליטת משפחת המבורגר, תשלם את היתרה, כ-37 מיליון שקל. מתוך הסכום, דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, והבינלאומי יקבל 52 מיליון שקל.

למרות היקפו הגבוה, הפיצוי אינו צפוי להשפיע באופן דרמטי על תוצאות הבנקים. דיסקונט רשם רווח נקי של 1.2 מיליארד שקל ברבעון השני של השנה, והבינלאומי הרוויח באותה תקופה 583 מיליון שקל. עם זאת, הפיצוי הכספי אינו פותר את הבעיה המרכזית: הבנקים עדיין נדרשים למכור את החזקותיהם בכאל, וכעת ללא רוכש בשורה.

בבנק דיסקונט, בניהולו של המנכ"ל אבי לוי ובראשות היו"ר דני ימין, רואים בקריסת העסקה אירוע בעל השלכות רחבות. גורמים בבנק ציינו כי "זה אירוע מאוד לא פשוט והוא משפיע על הרבה דברים בבנק, עד רמת היקפי האשראי שאפשר לתת בשוק, כי בנינו על הכסף שיבוא מכאל". בדוחות הרבעון השלישי של דיסקונט אף נכתב במפורש כי השלמת מכירת כאל תגדיל את הלימות ההון ותאפשר להרחיב את פעילות האשראי של הבנק, ציפייה שכעת אינה מתממשת כמתוכנן.

בדיסקונט חוששים כי קריסת העסקה לא תיעצר רק בהנפקה בהולה או בחיפוש רוכש חלופי, אלא תוביל גם לתביעות מצד משקיעים שידרשו הסברים לכך שהבנק בחר בהצעת יוניון והראל, בהיקף של 3.75 מיליארד שקל, על פני הצעה גבוהה משמעותית של מוטי בן משה, שעמדה על 4.18 מיליארד שקל. גורמים שמעורים בנושא העריכו עוד לפני חתימת ההסכם כי להצעת בן משה היו סיכויים טובים יותר לקבל אישור תחרותי, שכן פעילותו הקמעונאית אינה כוללת החזקה ברשתות פארם או חברת ביטוח, בניגוד לחורש שמחזיק בסופר-פארם ולהראל שהיא חברת ביטוח.

המועד הקבוע בחוק למכירת החזקות דיסקונט בכאל הוא אפריל 2027, ומועד ההשלמה של ההסכם שבוטל היה 1 בנובמבר הקרוב, כך שדיסקונט צריך למצוא פתרון מהיר. הבנק כבר החל בהכנות להנפקת כאל בבורסה, בדומה למהלך שביצע בנק הפועלים עם חברת ישראכרט בשנת 2019, אך הנפקה כזו דורשת שיתוף פעולה עם הבנק הבינלאומי, בעל 28% ממניות כאל, שבלעדיו לא ניתן לבצע את המהלך. הבנק גם שלח מכתב חריג לבנק ישראל ולמשרד האוצר בבקשה לבחון דחייה בחובת המכירה, אולם בתקופת בחירות נדרשת החלטה מיוחדת של ועדת הסכמות כדי שהבקשה תידון בוועדת הכספים.

לצד הבנקים, גם קבוצת יוניון של ג'ורג' חורש יוצאת נפגעת משמעותית מהאירוע. הקבוצה, שהשקיעה יותר משנה במגעים לרכישת כאל, נותרה ללא העסקה ואף נדרשת לשלם את מרבית סכום הפיצוי לבנקים. לעומת זאת, מנכ"לית כאל יפית גריאני, שמונתה לתפקיד בסוף 2025, עשויה דווקא להיחשב כמרוויחה מהמצב, שכן לא היה ברור אם הייתה ממשיכה בתפקידה תחת בעלים חדשים.

בשלב זה לא ברור אם יוניון והראל יבחרו לערער על החלטת רשות התחרות בבית הדין לתחרות, מהלך שעשוי לארוך זמן רב ואינו סביר שיושלם עד למועד הקובע. בבנק דיסקונט צפויים להיצמד לתאריך ה-1 בנובמבר ולבחון מסלול חלופי, בין אם באמצעות חזרה למגעים עם בן משה ובין אם דרך הנפקה בבורסה, כשמעל הכל מרחפת עדיין השאלה של מסגרת הזמן שקבע המחוקק למכירת ההחזקות בחברת כרטיסי האשראי.