דוח ה-OECD: הפנסיה בישראל במקום השני בעולם בתשואות

ארגון ה-OECD פרסם את דוח הפנסיות העולמי לשנת 2026, והפעם ישראל יוצאת מהדוח עם ציון לשבח נדיר. הדוח, שנושא את הכותרת "האם אנחנו חוסכים מספיק לפרישה", סוקר את מערכות החיסכון הפנסיוני במדינות הארגון ומדינות נוספות, ומצביע על כך שישראל בולטת לטובה במדדי צמיחה, יציבות ועצמאות כלכלית של מערכת הפנסיה שלה.

הנתון המרכזי שמככב בדוח הוא התשואה. לפי הממצאים, החוסכים בישראל נהנו בעשור האחרון מתשואה ריאלית ממוצעת של כ-5.5% עד 5.6% בשנה, אחרי ניכוי אינפלציה והוצאות השקעה. מדובר במקום השני בלבד מבין כל מדינות ה-OECD, כשרק קוסטה ריקה הקדימה את ישראל עם תשואה של 6.3%. לשם השוואה, בארצות הברית נרשמה תשואה ממוצעת של 2.2% בלבד, באוסטרליה 4.1%, בגרמניה 0.4% ובספרד 0.9%. גם בשנת 2025 בלבד ישראל לא נפלה מהרמה הזו, עם תשואה ריאלית של כ-11%, שהציבה אותה בין שלוש המדינות המובילות בארגון, אחרי פולין עם 30.7% וקוסטה ריקה עם 11.7%.

מעבר לתשואות, הדוח מתעכב על שיעור ההשתתפות הפנסיוני בישראל, שנחשב לאחד הגבוהים בעולם. מדובר בתוצאה ישירה של חוק חובת ההפרשה לפנסיה שנכנס לתוקף ב-2008, ושבעקבותיו עלה שיעור ההשתתפות בחיסכון הפנסיוני ביותר מ-40 נקודות אחוז. כיום חלק משמעותי בהרבה מהעובדים במשק צוברים כספים לפנסיה באופן שוטף, לעומת המצב לפני הרפורמה, כשחלק גדול מהציבור כלל לא חסך לפרישה.

מאפיין נוסף שעליו מצביע הדוח הוא התלות הנמוכה של מערכת הפנסיה הישראלית בתקציב המדינה. בניגוד למדינות רבות שבהן המדינה נדרשת לממן או להשלים חוסרים בקרנות ציבוריות, מהלכים שעלולים להכביד על הכלכלה ולהגדיל את החוב הלאומי, המערכת הישראלית מבוססת ברובה על חיסכון אישי שנצבר לאורך שנות העבודה. בנוסף, שיעורי ההפקדות לפנסיה בישראל נמצאים בטווח שנחשב סביר ומקובל בהשוואה בינלאומית, לא גבוהים מדי ולא נמוכים מדי.

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, התייחס לממצאים ואמר כי "דוח ה-OECD מצטרף להכרה הבינלאומית בחוזקה של מערכת החיסכון הפנסיוני בישראל, זאת כחודש בלבד לאחר שגם מדד מרסר העולמי כלל את מערכת הפנסיה הישראלית בחמישייה הטובה בעולם". לדבריו, "נתוני הדוח מוכיחים את חשיבות הקו האסדרתי אותו מובילה רשות שוק ההון כרגולטור צרכני-חברתי הפועל מתוך ראיית הציבור הרחב והגנה על זכויותיו". גל הוסיף כי הרשות "גאה לעצב שוק שמחבר בין חוסן כלכלי-ציבורי רחב לצרכים הפיננסיים של כל אזרח, באופן המבטיח הגנה מלאה על נכסי הציבור ללא קשר למידת אוריינותו הפיננסית".

אלא שלצד ההישגים, גל עצמו לא חסך בביקורת ובאזהרות כשנשאל על העתיד. בשיחה בכנס שוק ההון הוא התריע מפני הצעות שעולות בתקופה האחרונה ועלולות לפגוע במערכת שהגיעה לצמרת העולמית. "המערכת הזאת לא נולדה מריק, היא תוצר מדיניות של החלטות נכונות לאורך שנים ורגולציה נכונה, אוסף רפורמות כולל פנסיית חובה, ועדת בכר וליברליזציה של שוק ההשקעות", אמר. לדבריו, "יש הצעות לצמצם הפקדות, הצעות נוספות שנוגעות לסרבול מערכת המס, ואלה החלטות לגיטימיות שצריך לדון בהן, אבל סרבול הטבות המס יכול להשפיע ולהוציא את המערכת מאיזון".

גל התייחס גם לדיון שמתנהל סביב הצעתו של פרופסור אבי שמחון מהמועצה הלאומית לכלכלה, שלפיה ישראלים חוסכים יותר מדי לפנסיה ויש מקום לצמצם את ההפרשות כדי להשאיר לציבור יותר כסף פנוי כיום. גל הזהיר כי מהלכים כאלה, יחד עם רעיונות להכניס מוצרים פנסיוניים לחשבונות השקעה רגילים, "יש לכך פוטנציאל מאוד קשה לערער את המערכת", והדגיש כי "מהלכים קצרי טווח יכולים לערער את המערכת מהר מאוד".

מעבר לכך, גל הודה כי למרות ההישגים הכוללים, לא כל אזרח בישראל חוסך מספיק לקראת פרישה. לדבריו, שוק העבודה המשתנה, עם מעברים תכופים בין מקומות עבודה והשפעת ענף ההייטק, יוצר דפוסי תעסוקה שונים מאלה שעליהם נבנתה מערכת הפנסיה המקורית. "האזרח הממוצע לא בהכרח חוסך מספיק לפנסיה", אמר, והוסיף כי הבעיה בולטת יותר בקרב העשירונים הנמוכים באוכלוסייה. לדבריו, תפקיד הרגולטור הוא "לייצר את המסגרת הרגולטורית שתומכת בזה" ולמנוע מאנשים לקבל החלטות שיפגעו בהם בעתיד.

הדוח המלא של ה-OECD מגיע בעיתוי משמעותי, כשבישראל מתנהל דיון ציבורי על עתיד מערכת הפנסיה, כולל הצעות לאיחוד חשבונות חיסכון ולשינויים במבנה ההפרשות. גל כבר הביע התנגדות למסקנות ועדת הארביטראז' לאיחוד חשבונות, באומרו כי "התוצר ללקוח יהיה יקר יותר ופחות טוב". בשורה התחתונה, ישראל נכנסת ל-2026 כשהיא נחשבת לאחת ממדינות ה-OECD עם מערכת הפנסיה היציבה והמשתלמת ביותר, אך השאלה אם ההישג הזה יישמר תלויה בהחלטות הרגולטוריות שיתקבלו בשנים הקרובות.

עוד מהדיווחים

לפי ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, "תשואה ריאלית שנתית של 5.5% עשויה להכפיל את החיסכון בתוך כ-13 שנים גם ללא הפקדות נוספות" כדי להגיע ליעד של 70% תחלופת הכנסה בפרישה, גבר שכיר בשכר ממוצע עשוי להזדקק להפקדה משלימה של כ-10.4% מהשכר, ואישה לכ-15.5%, לפי עטיה. בקצה השני של הדירוג נמצאת הולנד, עם תשואה ריאלית שלילית של 5.4% בעשור האחרון, וטורקיה עם תשואה ריאלית ממוצעת שלילית של 2.6%.

למה זה חשוב

עבור חוסכים ישראלים המשמעות היא שהכספים שמופרשים להם מדי חודש השיגו בעשור האחרון תשואה גבוהה בהרבה ממה שמקבלים חוסכים במדינות כמו ארה"ב, גרמניה או ספרד. יחד עם זאת, הדיון המתנהל כעת על צמצום הפקדות או שינוי מבנה החיסכון, כפי שמתואר בכתבה, יכול להשפיע ישירות על גובה הפנסיה שיקבל כל עובד בעתיד.

דוח ה-OECD מציב את ישראל בצמרת העולמית בתשואות פנסיה, אך הבכירים ברשות שוק ההון מזהירים כי שינויים חפוזים עלולים לערער את ההישג.