פרובוקציה דיפלומטית חשפה את עצמה בשידור חי בוועידה הבינלאומית בבאקו שבירת אזרבייג'ן. ברגע שבו החל נשיא המדינה יצחק הרצוג את נאומו, קמו נציגי כמה משלחות ממקומם ויצאו מהאולם בהפגנתיות.
צילום: יצחק הרצוגבין המדינות שבחרו לנטוש: איראן, טורקיה, כווית, פקיסטן והרשות הפלסטינית. היציאה בוצעה בצורה גלויה, תוך כדי דברי הנשיא, ללא כל ניסיון להסוות את המחאה.
מנגד, במה שהצטייר כמהלך בולט במיוחד, אמיר קטר בחר להישאר במקומו. הוא הקשיב לנאום המלא של הרצוג, בניגוד מוחלט להתנהגות המשלחות שעזבו.
ההחלטה של קטאר להישאר באולם, דווקא על רקע היציאה הרועשת של שכנותיה האזוריות, מעלה שאלות לגבי מאזן הכוחות הדיפלומטי מאחורי הקלעים. טורקיה ופקיסטן, מדינות עם יחסים מורכבים מול ירושלים, לא היססו לשדר מסר ברור של חרם. איראן, כצפוי, הצטרפה למחאה. גם הרשות הפלסטינית בחרה לנטוש את האולם.
קטאר, לעומת זאת, שמרה על עמדה שונה בפועל. המדינה ששימשה בעבר מתווכת מרכזית בין ישראל לחמאס, ושמקיימת יחסים מורכבים ורגישים מול ירושלים, בחרה הפעם שלא להצטרף למהלך ההפגנתי.
הנאום עצמו נשא אופי דיפלומטי שגרתי, אך הפך מיד לכותרת בזכות התגובה סביבו. ועידות בינלאומיות מסוג זה הן לרוב במה למחוות סמליות לא פחות מאשר לתוכן הנאומים עצמם, וההתרחשות בבאקו ממחישה זאת היטב.
גורמים ישראלים לא התייחסו עד כה באופן רשמי לאירוע. עם זאת, הסצנה שתועדה באולם הועברה הלאה במהירות וזכתה לתשומת לב משמעותית.
היציאה ההפגנתית של חמש משלחות בעת ובעונה אחת מעידה על תיאום מראש בין המדינות שבחרו למחות. העובדה שקטאר, שאינה שונה מהותית מהמדינות הללו ביחסה הרשמי לישראל, בחרה להישאר, מצביעה על כך שלא כל גוש ערבי ומוסלמי פועל בקו אחיד כשמדובר בהתנהלות מול נציגי ישראל בזירה הבינלאומית.
בשלב זה לא ידוע אם ינתן הסבר רשמי מטעם המדינות שנטשו את האולם, ולא ברור אם לצעד תהיה השלכה מעשית מעבר לממד הסמלי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה