מחירי הדלק יזנקו בשקל בשבת: גל הגזירות שיחכה לממשלה הבאה

הישראלים יתעוררו ביום ראשון למחיר דלק גבוה בלפחות שקל לליטר. העלייה החדה, שתיכנס לתוקף כבר במוצאי שבת, היא רק הפתיח למסע התייקרויות רחב שממתין לציבור מיד אחרי הבחירות, ללא קשר לתוצאותיהן.

במשרד האוצר הכינו עוד לפני שנודעו תוצאות הבחירות תוכנית מלאה של גזירות כלכליות. התוכנית, שגובשה בחלקה בשיתוף בנק ישראל, נועדה למנוע זינוק בגירעון וביחס החוב-תוצר, ובעיקר לממן את תקציב הביטחון התופח. מי שתיאלץ בפועל להפעיל את הגזירות הללו תהיה הממשלה הבאה, יהיה אשר יהיה הרכבה.

עליית מחיר הדלק לא תישאר מבודדת. ביטול סבסוד הבנזין צפוי לגרור אחריו עלייה במחירי החשמל, המים והתחבורה הציבורית, שהוקפאו עד כה ביוזמת הממשלה. התוצאה הצפויה היא קפיצה במדד המחירים לצרכן, שתורגש כמעט מיידית בכיס של משקי הבית.

במקביל, הקפאת עדכון מדרגות המס, נקודות הזיכוי, ההפרשות לביטוח הלאומי והמע"מ צפויה להימשך גם ב-2027 במסגרת מה שמכונה "הטייס האוטומטי". מהלך זה לבדו אמור להכניס לקופת המדינה כעשרה מיליארד שקל, אך המשמעות הישירה לאזרח היא תשלום מס גבוה יותר בפועל, גם בלי שינוי רשמי בשיעורי המס.

מעבר לכך, באוצר בוחנים מהלכי מיסוי נוספים: חובת דיווח על השכרת דירות, הטלת מס על הכנסות משכר דירה כבר מהשקל הראשון, במקום הפטור הקיים כיום על הכנסה של עד 5,654 שקל בחודש, וכן מה שמכונה "מס נטפליקס", היטל על יצרני תוכן בינלאומיים הפועלים בישראל. חלק מיוזמות החקיקה הללו כבר נתקעו בוועדת הכספים בכנסת היוצאת.

גם החיסכון הפנסיוני לא יישאר חסין. על הפרק עומדת הצעה לצמצום הטבות המס על הפרשות לפנסיה, לצד מהלך מקביל לביטול הפטור ממע"מ שממנו נהנים כיום מספר ענפים במשק. כל אלה מצטרפים לצורך הדחוף במציאת מקורות מימון לתקציב הביטחון, שהיקפו צפוי להגיע ל-187 מיליארד שקל, כאשר אחד הפתרונות המרכזיים שעל הפרק הוא קיצוץ חד בכספים הקואליציוניים והתייעלות בתקציבי משרדי הממשלה.

בשוק ההון, לעומת זאת, שררה אתמול רוח אחרת. יום המסחר האחרון לפני הבחירות נפתח בירידות, בעקבות הצהרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו על חששות מסנקציות בינלאומיות, פגיעה אפשרית בסיוע האמריקאי ואפילו מעבר לכלכלת צללים. אלא שהמגמה התהפכה במהלך היום, והבורסה סיימה בעליות, למעט מניות הבנקים שנשארו באדום. השקל, מצידו, התחזק מול הדולר בכמעט אחוז.

צילום: בנימין נתניהו

בעוד באוצר מתכוננים לגזירות, יוקר המחיה כמעט נעדר לחלוטין משיח הבחירות עצמו. מחיר הקמח זינק ב-14%, מחירי הביצים צפויים לעלות בחודש הבא בנוסף, וסל הקניות הממוצע ממשיך לתפוח. ובכל זאת, הנושא שמכביד הכי הרבה על משקי הבית נדחק הצידה לטובת סוגיות הביטחון.

"אחד הדברים העצובים במערכת הבחירות הזו הוא שמשקל הכלכלה, שמעיק מאוד על הציבור, נמוך ביותר בעיסוק של המפלגות", אמר על כך מומחה כלכלי. ההבדל ניכר גם בהתנהלות הפוליטית: אם בעבר נהג נתניהו להצטלם בסופרמרקטים ובתחנות דלק ולהבטיח הורדת מחירים מיידית, הפעם הקמפיין שלו מתמקד בעיקר במטבעות קריפטו ובדרכים להתמודד עם סנקציות בינלאומיות, ונושא יוקר המחיה כמעט נעלם ממנו.

מפלגות אחרות כן מנסות להעלות את הנושא על סדר היום, אך בלי הצלחה ברורה. גם רשימות שהציבו את הכלכלה בראש מעייניהן מתקשות לתרגם את המסר לתמיכה אלקטורלית ונותרות מתחת לאחוז החסימה בסקרים. בשטח, התחושה הרווחת היא שבין החרדה הביטחונית לייאוש מההבטחות הכלכליות שלא מתממשות, הציבור פשוט דוחק את שאלת המחירים לתחתית סדר העדיפויות, גם אם בפועל הוא זה שישלם את המחיר בחודשים הקרובים.

עוד מהדיווחים

לפי מעריב, מתחילת החודש נרשמו בבורסה ירידות על רקע אי הוודאות לקראת הבחירות, אך כעת שוררת בקרב הסוחרים אופטימיות זהירה לקראת אפשרות לשינוי. המומחה הכלכלי שציין את הזנחת נושא הכלכלה הוא ד"ר אלכס קומן, שהוסיף לדבריו: "לא ראיתי אף פוליטיקאי שמציג מנגנון אמין ורציני לפירוק מונופולים", כך דווח ב-i24NEWS. לפי i24NEWS, גדי איזנקוט מציג תוכנית בת שמונה משימות כלכליות להורדת יוקר המחיה והפחתת מסים, אך בלי להציג מקור תקציבי ברור, ונפתלי בנט תוקף בסרטוני רשת את יבואניות הענק ותאגידי המזון.

למה זה חשוב

ביטול סבסוד הדלק צפוי לגרור התייקרות גם בחשמל, במים ובתחבורה הציבורית, כך שההשפעה על הכיס תורגש כמעט מיידית אצל משקי בית בישראל. הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי תגדיל בפועל את נטל המס מבלי שהשיעורים הרשמיים ישתנו, ומהלכים כמו צמצום הטבות המס על פנסיה ומיסוי שכר דירה מהשקל הראשון עלולים לפגוע בחיסכון ובהכנסה הפנויה של הציבור.

עם סיום הבחירות, תידרש הממשלה הבאה להתמודד לא רק עם הרכבת קואליציה אלא גם עם לוח זמנים לחוץ להכנת תקציב 2027, ואולי אף תקציב דו-שנתי שיכלול גם את 2028. התקציב יצטרך לכלול רפורמות מקיפות במסגרת חוק ההסדרים, ובאוצר כבר מעריכים שלא יספיקו לאשרו עד סוף 2027, כך שיהיה צורך בתקציב המשכי. כך או כך, הגזירות הכלכליות שתוכננו עוד לפני יום הבחירות ימתינו לממשלה הבאה, והאזרחים ירגישו אותן בכיס הרבה לפני שיבינו מי בדיוק קיבל את ההחלטות.