יום הבחירות לכנסת ה-26 הפך גם ליום קניות של ממש. נתונים שפורסמו הבוקר מראים כי הציבור הישראלי לא הסתפק במימוש זכות ההצבעה, ופנה בהמוניו גם לחנויות, לבתי הקפה ולקניונים. מנתוני חברת שב"א, המנהלת ומפתחת את מערכת התשלומים הלאומית, עולה כי בין השעות שמונה בבוקר ל-11:00 הוציא הציבור בכרטיסי חיוב סכום כולל של 250.78 מיליון שקל.
מדובר בעלייה חדה של 26.5% לעומת אותן שעות ביום הבחירות לכנסת ה-25, שנערכו בנובמבר 2022, אז עמד היקף ההוצאות על 198.31 מיליון שקל בלבד. כלומר, בתוך שלוש שעות הוציא הציבור כ-52.5 מיליון שקל יותר מאשר בבחירות הקודמות.
מה קדם לזה
ב-25.10.2026 דיווחנו כי ועדת הבחירות המרכזית נערכה לבחירות לכנסת ה-26, עם 7,331,981 אזרחים זכאים להצביע ו-12,018 קלפיות שהוצבו ברחבי הארץ. ההיערכות כללה גם הדפסה של 450 מיליון פתקי הצבעה והעסקת כ-100 אלף עובדים ביום הבחירות עצמו.
גם מול יום הבחירות לרשויות המקומיות, שנערך בינואר 2024, נרשמה עלייה. אז הסתכמו ההוצאות בשעות המקבילות ב-226.81 מיליון שקל, כך שמדובר בגידול של 10.6% השנה.
דקת השיא של הבוקר נרשמה בשעה 10:57 בדיוק. בדקה אחת בלבד עברו במערכות התשלום יותר מ-11,300 עסקאות, בהיקף כספי של 2.39 מיליון שקל. מדובר בעומס חריג על מסופי התשלום ברחבי הארץ, שמעיד על גל קניות מרוכז בשעות הבוקר.
נתונים נוספים של חברת הפינטק הייפ מחזקים את התמונה. מהשוואה שערכה החברה עולה כי עד השעה 10:00 נרשמה עלייה של 13% במספר העסקאות בכלל המשק, לעומת אותה שעה ביום שלישי רגיל. ענף האופנה הוביל את הגל עם זינוק דרמטי של 198% במספר העסקאות, לצד עלייה של כ-17% בסכום העסקה הממוצעת, מ-278.98 שקל ל-326.64 שקל.
גם ענף המסעדות נהנה מהיום החופשי. נרשמה בו עלייה של 10% במספר העסקאות, לצד קפיצה של 50% בסכום העסקה הממוצעת, מ-50 שקל ל-75 שקל. ישראלים רבים ניצלו כנראה את השבתון כדי לשלב בין ההצבעה לבין ארוחת בוקר או צהריים מחוץ לבית.
לא כל הענפים נהנו מהגל הצרכני. ענף משלוחי המזון ספג מכה משמעותית, עם צניחה של 78% במספר העסקאות. נראה שמי שיצא מהבית לקלפי, פשוט לא נזקק עוד למשלוח עד הדלת.
נתוני חברת MAX מציגים תמונה מעט שונה בכל הנוגע להוצאה הממוצעת לכרטיס. לפי הנתונים, ההוצאה הממוצעת בכרטיס אשראי עמדה נכון לשעה 10:00 על 202 שקל, ירידה של כ-15% לעומת יום השבתון בבחירות 2022. מרבית ההוצאות, כ-59%, היו בענף המזון והמשקאות, כ-16% בענף הפנאי והבידור וכ-10% בהלבשה והנעלה.
גם אופן הקנייה הציג פערים ברורים. כ-47% מההוצאות בוצעו ברכישות פיזיות בחנויות, עם ממוצע של 147 שקל לרכישה, בעוד 53% מההוצאות בוצעו בקניות אונליין, שם הממוצע עמד על 263 שקל, גבוה משמעותית מהרכישות הפיזיות.
פערים נרשמו גם בין אזורי הארץ. תושבי הגליל והעמקים הובילו בהוצאה הממוצעת לכרטיס עם 208 שקל, אחריהם תושבי השרון והשפלה הדרומית עם 207 שקל, ובגוש דן ותל אביב ההוצאה הממוצעת עמדה על 202 שקל.
עוד מהדיווחים
לפי מעריב, אילו קצב הגידול של 26.5% היה נשמר באופן ליניארי בשעות הבוקר, ההוצאות היו צפויות להגיע לכ-275 מיליון שקל, אך בפועל נרשם סכום נמוך בכ-9% מכך. לפי וואלה, הבחירות לכנסת ה-25 שאליהן הושוו הנתונים נערכו ב-1 בנובמבר 2022.
למה זה חשוב
הנתונים מראים כי יום הבחירות, שהוא יום שבתון, הפך לאירוע צרכני משמעותי בפני עצמו, עם השפעה ישירה על ענפי האופנה, המסעדנות והמשלוחים. קמעונאים ובעלי עסקים יכולים ללמוד מהדפוסים הללו כיצד להיערך קדימה לימי שבתון עתידיים, בעוד שהנתונים גם מצביעים על כך שחלק מהענפים, כמו משלוחי מזון, נפגעים כאשר הציבור יוצא מהבית.
הנתונים שפורסמו משקפים רק את שעות הבוקר המוקדמות של יום הבחירות, ועם התקדמות היום צפויה להתברר תמונה רחבה יותר של היקף הקניות הכולל. אם קצב הגידול שנרשם בבוקר יישמר גם בשעות הצהריים והערב, שבהן ישראלים רבים נוהגים לצאת לבילויים, סך ההוצאות ביום כולו עשוי להגיע להיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, אם כי מדובר בהערכה בלבד שתלויה בהתנהגות הצרכנית בהמשך היום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה