המועמדת לראשות עיריית ברלין הודתה בטעות: "אני מפחדת מאנשי חמאס"

תקלה טכנית הפכה למבוכה פוליטית של ממש בברלין. אליף ארלף, מועמדת מפלגת השמאל "די לינקה" לראשות עיריית ברלין, חשפה בטעות התכתבות פנימית שבה היא מודה בפה מלא: היא ובעלה מפחדים מאנשים הקשורים לחמאס הפועלים בתוך מפלגתה שלה.

הפרשה התגלתה אחרי שהעיתון הגרמני "דר שפיגל" ראיין את ארלף בלשכתה בפרלמנט הברלינאי. כמקובל בגרמניה, נשלח אליה הראיון כקובץ וורד לבדיקה ואישור לפני הפרסום. הבעיה: כשהקובץ חזר לעיתון, כל ההערות וההתלבטויות הפנימיות שלה ושל צוותה נשארו גלויות בתוך הטקסט.

כך התברר שארלף ביקשה למחוק שאלה שעסקה באיברהים איברהים, פעיל פרו-פלסטיני בן 70 שנחשב לדמות בולטת בזירה הקיצונית בברלין, ושכינה בעבר את יחיא סינוואר "גיבור שהיד". לצד המחיקה הופיעה הערה אישית וחושפנית: "יש בעיה. לא אני ולא בעלי רוצים לציין שמות ספציפיים. הוא מפחד מהאנשים האלה, וגם אני".

כשדוברת המפלגה הבהירה לה שאי אפשר למחוק שאלות של עיתונאים אלא רק חלקים מהתשובה, ארלף הגיבה בפאניקה של ממש: "מה אני עושה עכשיו? לא הייתי צריכה להסכים לראיון הזה בכלל". לדבריה, בעבר אף המליצה לה המשטרה שלא לנקוב בשמות כשהיא מדברת בפומבי על פשע מאורגן, "ועכשיו מדובר באנשים עם קשרים לחמאס".

הפרשה מתפוצצת בתזמון רגיש במיוחד. מפלגת "די לינקה" ניצחה בבחירות המקומיות בברלין בספטמבר עם 25.7 אחוז מהקולות, והיא ניצבת בפתחו של משא ומתן קואליציוני שעשוי להעמיד את ארלף בראש העיר. אלא שבליל הבחירות עצמו, למסיבת הניצחון ברובע נויקלן, הגיעו גם ראש משפחת פשע ידועה בעיר וגם אותו איברהים איברהים עצמו, שהצטלם עם חברי מפלגה.

האירוע הזה פתח סערה של ממש. הירוקים והסוציאל-דמוקרטים, שותפים פוטנציאליים לקואליציה, התנו את פתיחת המגעים בהסכם ברור נגד אנטישמיות ופשע מאורגן, ואף השעו לזמן קצר את השיחות אחרי שהתברר ש"די לינקה" צירפה לשורותיה חברת פרלמנט השוללת את זכות הקיום של ישראל. ארלף עצמה ניסתה להרגיע את הרוחות, הצהירה שהיא מכירה בזכות הקיום של ישראל, והציגה את המקרים הבעייתיים כחריגים בלבד.

גם הזירה הפדרלית הגרמנית נכנסה לתמונה. הקנצלר פרידריך מרץ קרא בפומבי לירוקים ולסוציאל-דמוקרטים "להפסיק מיד" את השיחות עם "מפלגת השמאל הרדיקלי הזאת", בטענה שהאנטישמיות נפוצה במפלגה ושיתוף פעולה איתה יכביד גם על הקואליציה הארצית שהוא עומד בראשה. מרץ אף הציע חלופה: הקמת ממשלה עם מפלגתו שלו, שיחד עם הירוקים והסוציאל-דמוקרטים יש לה רוב משלה בפרלמנט הברלינאי. ארלף לא נשארה חייבת והשיבה בחריפות: "מה שלא מקובל מבחינתי זה שהקנצלר מרץ מתערב כאן בשיחות על הקמת הממשלה בברלין".

דוברה של ארלף ניסה להגן עליה אחרי שהפרשה התפוצצה, ומסר כי היא סופגת מדי יום עלבונות, איומים והתנכלויות כבר חודשים ארוכים. "נוכח האיומים, גורמי הביטחון ממליצים לא לתלות בעיות פוליטיות באנשים מסוימים בהצהרות פומביות, במיוחד כשהתקשורת דיווחה על קשריהם לכאורה לפשע מאורגן או לארגוני טרור", נכתב בתגובה. בעיתון הגרמני מצידם הודו שהחשש לביטחונה האישי של ארלף עמד נגד פרסום הפרשה, אך קבעו שהמשמעות הפוליטית של הדברים גוברת, שכן כראש עיר היא תהיה זו שתמנה את האחראי על המשטרה ותקבע את מדיניות הביטחון בברלין.

מומחים לקיצונות פוליטית מזהירים כי מדובר בבעיה עמוקה יותר מתקלה חד פעמית. פרופסור הנדריק הנסן, חוקר קיצוניות במכללה הפדרלית למינהל ציבורי, אמר כי בקבוצת הסולידריות עם פלסטין בתוך "די לינקה" בברלין "מתנקז כל מה שבעייתי במפלגה: אנטישמיות, שנאה למשטרה וגרסה קיצונית של פוסט-קולוניאליזם". לדבריו מדובר במפלגה שחלקים בה מסוכנים ומשתפים פעולה עם קיצונים.

ביום שבת הקרוב צפויה "די לינקה" להצביע על פתיחת המשא ומתן הקואליציוני, צעד שעשוי להוביל בסופו של דבר לבחירתה של ארלף לראשות עיריית ברלין חרף הסערה. בינתיים ברור כי הפרשה הופכת לנקודת מחלוקת מרכזית בין המפלגות המתמודדות על הרכבת הקואליציה בעיר, ושהלחץ הפוליטי על ארלף להבהיר את יחסה לגורמים הקיצוניים בתוך מפלגתה רק הולך וגובר.