חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הותירה ביום שישי את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמה A, לצד תחזית שלילית. בהודעה שפרסמה החברה היא הזהירה כי תוצאות הבחירות האחרונות מגדילות את הסיכון לתקופה ממושכת של חוסר ודאות פוליטית, מצב שעלול לשתק את קבלת ההחלטות הכלכליות במדינה ולהקשות על צמצום החוב הציבורי.
"תוצאות הבחירות בישראל מעידות על סיכון מוגבר לחוסר ודאות ממושך בתקופה ארוכה של ממשלת מעבר", נכתב בהודעת פיץ'. "הפילוג הפוליטי בחברה הישראלית והאפשרות של הקמת ממשלת מיעוט ללא רוב בפרלמנט תואמים את דירוג האשראי הנוכחי של ישראל".
עם זאת, ולמרות הטון המודאג, פיץ' הבהירה כי בשלב הנוכחי היא לא מתכוונת להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בחברה ציינו כי הסיכונים שעליהם הם מתריעים כבר נלקחו בחשבון ומשתקפים בדירוג הקיים של המדינה, כלומר התרחיש של שיתוק פוליטי ממושך כבר "מתומחר" במידה מסוימת בתוך הציון הנוכחי שישראל מקבלת משוק ההון הבינלאומי. במקביל, החברה משדרת מסר ברור לפיו אם המצב הפוליטי יימשך זמן רב מדי בלי פתרון, הדבר עלול להוביל לבחינה מחודשת של הערכת הסיכון.
מניתוח חלוקת המנדטים בכנסת עולה כי הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר עם כ-27 מושבים, אך הגוש בהובלת נתניהו צפוי להסתפק בכ-53 מושבים בלבד, הרחק מ-61 המושבים הדרושים לממשלה יציבה. מנגד, הגוש בהובלת איזנקוט יחזיק בכ-48 מושבים, והמפלגות הערביות קיבלו 19 מושבים נוספים. התמונה הזו, כך לפי פיץ', מותירה את המערכת הפוליטית הישראלית ללא הכרעה ברורה.
בחברת הדירוג מעריכים כי "קיים סיכוי גדול שלא יצליחו להקים קואליציה יציבה עם רוב של 61 מנדטים". לדבריהם, אם המגעים הקואליציוניים ייכשלו, הכנסת תתפזר וייערכו בחירות חדשות בתוך 90 יום, כאשר לאורך כל אותה תקופה הממשלה היוצאת תמשיך לכהן כממשלת מעבר בלבד.
התרחיש המרכזי שמציבה פיץ' הוא פיזור הכנסת בתחילת ינואר 2027 ועריכת בחירות חדשות בתחילת אפריל אותה שנה. בחברה אינם שוללים לחלוטין אפשרות של הקמת ממשלת אחדות רחבה שתאחד בין הגושים בהובלת נתניהו ואיזנקוט בלי המפלגות החרדיות, אך מבהירים כי מדובר בתרחיש משני ולא בתרחיש הבסיס שלהם. פיץ' אף משווים את המצב הנוכחי לשנים 2019-2022, כאשר ישראל עברה חמש מערכות בחירות ברצף, בלי שהצליחה להגיע ליציבות שלטונית.
אחד הנושאים שמטרידים את כלכלני פיץ' במיוחד הוא גורל תקציב המדינה לשנת 2027. בהיעדר רוב פרלמנטרי לקואליציה היוצאת, סביר להניח שלא ניתן יהיה לאשר תקציב חדש לפני עריכת בחירות נוספות. במצב כזה תידרש הממשלה לפעול תחת תקציב המשכי, שמגביל את ההוצאה החודשית לכדי שניים עשר מתקרת ההוצאות של השנה הקודמת, בתוספת התאמה לקצב גידול האוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו לכך.
בניגוד לאינטואיציה, פיץ' מציינת כי הגבלת ההוצאות הנובעת מתקציב המשכי עשויה דווקא לצמצם את הגירעון הפיסקלי בטווח הקצר. עם זאת, החברה מדגישה בתוקף כי אין לראות בכך שיפור אמיתי במצב הכלכלי. "צמצום גירעון כזה לא יהיה התכנסות פיסקלית, שכן הוא משקף שיתוק פוליטי ולא צעדים בני קיימא לחיזוק מצב הכספים הציבוריים", נכתב בהודעה. בחברה מזכירים כי לפי נתוני תקציב 2026, תקרת ההוצאות עומדת על כ-699 מיליארד שקל, בעוד שההוצאה המותרת במסגרת התקציב גבוהה ממנה בכ-32 מיליארד שקל נוספים.
מדובר לא בפעם הראשונה שבה ישראל נדרשת להתנהל תחת הסדר תקציבי חלופי מסוג זה. בשנת 2020 התנהלה המדינה שנה שלמה ללא תקציב מאושר, במקביל להתמודדות עם מגפת הקורונה באמצעות חבילות פיסקליות ייעודיות. בשנת 2021 לא אושר התקציב עד חודש נובמבר, מה שהוביל לכעשרה חודשי התנהלות תחת תקציב המשכי, ובשנת 2023 פעלה ישראל תחת הסדר דומה במשך כחמישה חודשים עד שתקציב חדש אושר בחודש מאי.
פיץ' מעריכה כי יחס החוב הממשלתי לתוצר ימשיך לעלות באופן מתון, ומציינת כי מדובר באחד הגורמים המרכזיים שבעטיים נותרה תחזית הדירוג של ישראל שלילית. בסקירה קודמת שפרסמה החברה באמצע אוקטובר הוערך כי הגירעון הממשלתי עשוי להגיע ב-2026 לכ-7.5% מהתוצר, וכי יחס החוב לתוצר צפוי לעלות מ-68.5% ב-2025 ל-70.3% ב-2026, ובהמשך אף ל-72.1% ב-2028. בנובמבר 2024 הורידה פיץ' את דירוג האשראי של ישראל מ-A+ ל-A, על רקע המלחמה ברצועת עזה, התרחבות הפעילות הצבאית בכמה חזיתות והתגברות הסיכונים הגיאופוליטיים באזור. מאז נותר הדירוג ללא שינוי, אך עם תחזית שלילית שנותרה קבועה.
עוד מהדיווחים
לפי ביזפורטל, ברקע הערכת פיץ' נמצאות גם ההוצאות הביטחוניות הגבוהות וההשלכות של המלחמה על כלכלת ישראל. למרות האזהרות, פיץ' מכירה בחוסנה של הכלכלה הישראלית, במגוון הענפים שבה וביכולתה להתמודד עם תקופות משבר, כך דווח בביזפורטל.
למה זה חשוב
המשמעות המעשית לישראלים היא שחוסר היציבות הפוליטית עלול לעכב את אישור תקציב 2027 ולהכביד על ניהול הכלכלה, מה שעשוי להשפיע על עלות גיוס החוב של המדינה ובהמשך על יוקר המחיה. אם יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות כפי שמעריכה פיץ', הלחץ על דירוג האשראי של ישראל עלול לגדול, מצב שמייקר את הריבית שהמדינה משלמת על חובותיה.
העובדה שפיץ' בחרה שלא לשנות את הדירוג כעת אינה מעידה על היעלמות הסיכונים. להפך, החברה מאותתת כי חוסר היציבות הפוליטית והקושי הצפוי בקבלת החלטות כבר מגולמים ברמת הדירוג הנוכחית, כך שכל התדרדרות נוספת במצב הפיסקלי או התארכות משמעותית של המשבר הפוליטי מעבר לתרחיש שהוצג עלולות להגדיל את הלחץ על דירוג האשראי של ישראל בחודשים הקרובים.
הדירוג נותר יציב בינתיים, אך פיץ' תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל ככל שיתבהרו סיכויי הקמת הממשלה או הדרך לבחירות חדשות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה