צה"ל מעלה כוננות: חשש ממתקפה איראנית לפני הבחירות בארה"ב

מערכת הביטחון בישראל נמצאת בדריכות גבוהה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית, על רקע חשש ממהלך צבאי איראני מתוכנן נגד נכסים אמריקאיים באזור. הצבא מקיים בשבועות האחרונים הכנות נרחבות להגנה ולהתקפה, ומקיים תיאום הדוק מול מפקדת סנטקום ומשרד ההגנה האמריקאי.

במודיעין האמריקאי והישראלי קיים חשש כבד מכך שטהראן תנסה לייצר פרובוקציה צבאית רחבת היקף, באופן ישיר או באמצעות ארגוני הטרור והשליחים שלה במזרח התיכון. פרובוקציה כזו עלולה להשפיע באופן ישיר על תהליך הבחירות ועל המפה הפוליטית בארה"ב.

מה קדם לזה

ב-28.8.2026 דיווחנו שחצי שנה אחרי מתקפה על איראן שנועדה להפיל את המשטר, איראן שרדה והתחזקה, השיגה שליטה במיצרי הורמוז ופגעה בבסיסים אמריקאיים ובתשתיות אנרגיה במדינות המפרץ. ב-19.9.2026 חתם טראמפ על חוק שמאריך את הסנקציות על איראן בחמש שנים נוספות. במקביל מתנהלים מגעים בין טראמפ לפוטין סביב עסקאות אנרגיה והסדר אפשרי שכולל גם את רוסיה וגם את איראן.

במקביל קיים תרחיש נוסף: זיהוי מודיעיני של היערכות חריגה ומתקדמת של משמרות המהפכה לתקיפה מיידית. תרחיש כזה יעמיד את הבית הלבן בפני החלטה קריטית, האם להקדים תרופה למכה ולצאת למתקפת מנע נגד איראן.

גורמים ביטחוניים בישראל הבהירו כי רמת התיאום הביטחוני עם וושינגטון הגיעה לשיא. אם ארה"ב תחליט להפתיע את האיראנים ולתקוף, ישראל תקבל התרעה מראש כדי להשלים את ההיערכות ההגנתית וההתקפית שלה.

עם זאת, חלק מהגורמים במערכת הביטחון מעריכים שהסבירות לכך שארה"ב תפתח במתקפה יזומה לפני הבחירות נמוכה למדי. הערכה רווחת היא שהנשיא דונלד טראמפ מעדיף בשלב זה למצות את מהלכי המשא ומתן והלחץ הדיפלומטי מול המשטר בטהראן, במקום לצאת לפעולה צבאית מיידית.

בצה"ל מבהירים כי לנוכח ההפכפכות באזור, והחשש הממשי של האיראנים להיות מופתעים בפעם השלישית אחרי מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", אין מקום לקחת סיכונים. המוכנות הצבאית מלאה, וצפויה להתעצם לקראת יום שלישי, מועד הבחירות בארה"ב.

כרגע מוצבים בישראל למעלה משלושת אלפים חיילים אמריקאים. עם זאת, בשבוע האחרון לא זוהתה עלייה חריגה בהיקף כלי הטיס האמריקאיים שהגיעו לארץ, בשונה מההיערכות שנרשמה לפני סבבי הלחימה הקודמים, שכללה נוכחות מוגברת של מטוסי תדלוק בבסיסי חיל האוויר ובנמלי התעופה.

בישראל מעריכים כי טהראן מנסה למשוך זמן במשא ומתן עם וושינגטון, בעוד הסנקציות האמריקאיות והמשבר הכלכלי מחריפים את הלחץ על המשטר האיראני. למרות זאת, הפערים בין הצדדים בסוגיות הגרעין והטילים הבליסטיים נותרו עמוקים, והחשש מהידרדרות לעימות צבאי ממשי ממשיך ללוות את ההיערכות באזור.

בד בבד, בירושלים עוקבים גם אחרי האפשרות שמתגבשת של הסכם בין טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במתכונת שמוגדרת כ"תמורה תחת תמורה": איראן תמורת אוקראינה. הסכם כזה עשוי להסיר איום אחד מעל האזור, אך להביא עמו איום גדול יותר על מדינות אירופה, בדמות רוסיה מחוזקת. בצה"ל, בכל מקרה, נחושים להביא למהלך צבאי שיחליש משמעותית את היכולת השלטונית של המשטר באיראן, ירחיק אותה שנים מפצצה גרעינית ויפגע ביכולת הטילים הבליסטיים שלה לאיים על האזור.

עוד מהדיווחים

לקראת אפשרות שאיראן תבחר להיכנע מול ארה"ב, קיימים שלושה מסלולי הידברות: הערוץ הפקיסטני, הערוץ הקטארי והערוץ הרוסי. על פי קווי התקיפה שגובשו, ישראל וארה"ב צפויות לרכז מאמץ נגד מרכזי אנרגיה, תשתיות, מתקני ממשל, מחסנים ומעבדות נשק ותעשיית הפלדה באיראן. בישראל מעריכים שהאיראנים ממשיכים לבנות את כוחם, גם אם לא בקצב מהיר, וממשיכים בתוכנית הגרעין ובשיקום הטילים הבליסטיים והכטב"מים.

למה זה חשוב

בישראל שוהים כיום למעלה משלושת אלפים חיילים אמריקאים, כך שכל התפתחות מול איראן עלולה לגרור אותם ישירות. אם המצב יידרדר, צה"ל מעריך שיגייס מיידית את כלל אוגדות המילואים, מה שישפיע על חיי היומיום של מאות אלפי ישראלים, וכל זאת בעיתוי שבו המדינה נמצאת גם באי ודאות פוליטית סביב הקמת ממשלה חדשה.

ישראל, שלמדה לקח כואב מסבבי הלחימה מול חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, אינה מעוניינת להיגרר לעימות ממושך של סבבים מול איראן. בצה"ל מעריכים שבמקרה של מלחמה כוללת מול טהראן, יגויסו מיידית כלל אוגדות המילואים, כשמרבית הכוח יופנה צפונה, תוך ניסיון לסיים בבת אחת את העימות מול חיזבאללה. כל זה מתרחש כשבישראל אמורה בשבוע הקרוב להישבע הכנסת החדשה ולהתחיל ניסיון להרכבת ממשלה, בעיתוי שמוסיף רובד נוסף של אי ודאות פוליטית לתמונת הביטחון המורכבת.