ארה"ב נכנסת ישירות לרגעי האמת של בחירות האמצע, ונתון אחד מטלטל במיוחד: כ-52 מיליון אמריקאים כבר הצביעו בהצבעה מוקדמת, בקלפי ובדואר, עוד לפני יום הבחירות הרשמי. המספר הזה גבוה בלמעלה מ-10 מיליון מצביעים לעומת הנתון המקביל בבחירות האמצע הקודמות, ב-2022, ומעיד על התעניינות עצומה במערכת הבחירות שתגיע לשיאה ביום שלישי, 3 בנובמבר.
אבל מה שבאמת מניע את האמריקאים לקלפי הוא לא מה שהיה אפשר לצפות. האיום האיראני, שהנשיא טראמפ ניסה לא פעם להעמיד במרכז השיח הציבורי, כמעט ואינו מדאיג את הבוחר האמריקאי הממוצע. גם ולדימיר פוטין ומלחמתו באוקראינה נתפסים כדמות מטושטשת אי שם מעבר לים, רחוקה מהחיים היומיומיים בארה"ב.
אפילו הפחד ממהגרים, נושא שטראמפ ניסה ללבות שוב ושוב בנאומיו, הוחלף בתחושת פחד אחרת לגמרי: הפחד מפני סוכני ההגירה האלימים של הממשל הפדרלי עצמו. אלא שמעל לכל אלה, הנושא שבאמת מכריע את ההחלטה בקלפי הוא כלכלי. החרדה הכלכלית העמוקה היא הדאגה המרכזית שמלווה את רוב האמריקאים כשהם ניגשים להצביע, הרבה מעבר לכל נושא ביטחוני או חיצוני אחר.
הסקרים האחרונים שפורסמו בתקשורת האמריקאית מציירים תמונה ברורה: המפלגה הדמוקרטית צפויה להשיג רוב בבית הנבחרים. כיום מחזיקים הרפובליקנים ב-219 מושבים מול 212 לדמוקרטים, כאשר ארבעה מושבים נותרו ריקים. הרוב הדרוש עומד על 218 מושבים, וההערכות מדברות על כך שהדמוקרטים ישיגו כ-234 מושבים, יותר מספיק כדי להפוך לכוח השולט בזירה.
בסנאט, לעומת זאת, התמונה הפוכה. הרפובליקנים, מפלגתו של הנשיא טראמפ, מחזיקים כיום ב-53 מושבים מתוך 100, מול 45 לדמוקרטים ושני סנאטורים עצמאיים. הרוב הדרוש הוא 51 מושבים, וההערכות מצביעות על כך שהרפובליקנים ישמרו על הרוב, עם 54 מושבים לכל הפחות.
אם התחזיות אכן יתממשו, הפגיעה במדיניותו של טראמפ תהיה ממשית. אובדן הרוב בבית הנבחרים יאלץ אותו להסתמך על פשרות מפלגתיות או על צווים נשיאותיים בלבד. בלי רוב בבית, יתקשה הנשיא גם למנות בכירי ממשל, שגרירים ושופטים, וגם להעביר הצעות חוק ותקציב. יתרה מזאת, כשהאופוזיציה שולטת בוועדות בבית הנבחרים, היא יכולה לזמן בכירים בממשל לשימועים נוקבים ואף לפתוח בחקירות פרלמנטריות נגד מדיניותו או התנהלותו של הנשיא.
מול האיום הזה, טראמפ לא יושב בשקט. הוא עורך כמעט מדי יום עצרות בחירות במדינות שונות ברחבי ארה"ב, במטרה לדחוף קדימה את המועמדים הרפובליקניים. מהצד השני, הדמוקרטים לא נשארים מאחור, ומציגים בעצרות התמיכה שלהם את הנשיאים לשעבר ברק אובמה וביל קלינטון, בניסיון לגייס את הבסיס המפלגתי.
בין 52 מיליון המצביעים המוקדמים נמצא גם שם בלתי צפוי: האפיפיור ליאו ה-14. למרות שהוא מוגדר כראש מדינת הוותיקן, הוא מחזיק באזרחות אמריקאית, והחוק הפדרלי בארה"ב מאפשר לאזרחים אמריקאים החיים בחו"ל, גם כאלה שעובדים עבור ממשלות זרות, להצביע בבחירות באמצעות הדואר.
עוד מהדיווחים
אפילו בקרב הבוחרים הרפובליקנים יש חוסר שביעות רצון מתפקודו הכלכלי של טראמפ, לפי כל הסקרים שבהם יוקר המחיה מוביל את סדר העדיפויות. בבחירות האמצע נבחרים כל 435 חברי בית הנבחרים, כשליש מחברי הסנאט (33 או 34 מושבים מתוך 100), ו-34 מתוך 50 מדינות ארה"ב בוחרות במקביל גם את מושליהן לכהונה בת ארבע שנים.
למה זה חשוב
תוצאות בחירות האמצע יקבעו עד כמה חופשית תהיה ידו של טראמפ להמשיך במדיניותו, כולל בנושא איראן שנמצא כעת במוקד מתיחות ביטחונית מול ישראל. אם הדמוקרטים יזכו ברוב בבית הנבחרים, הם יוכלו לפתוח בחקירות ושימועים שיגבילו את יכולת הפעולה של הממשל האמריקני, מה שעשוי להשפיע גם על תיאום מדיניות החוץ מול ירושלים.
כעת, כשנותרו רק ימים ספורים עד יום הבחירות, הציפייה היא ששיא ההגעה לקלפיות יתרחש ממש בעוד יומיים. התוצאה הסופית תכריע לא רק את הרכב הקונגרס לשנתיים הקרובות, אלא גם עד כמה חופשי תהיה ידו של הנשיא טראמפ להמשיך ולקדם את מדיניותו עד תום כהונתו.
בחירות האמצע בארה"ב יוכרעו ביום שלישי, כשהכלכלה, לא הביטחון הלאומי, עומדת במרכז הדאגה של הבוחר האמריקאי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה