המחאה נגד ישראלים בתאילנד עולה מדרגה מסוכנת. בסוף השבוע האחרון נערכו באי פוקט שתי הפגנות אנטי ישראליות ואנטישמיות, שבמרכזן דרישה חריגה: להגביל את שהיית התיירים הישראלים במדינה ל-15 יום בלבד, במקום חודש שלם כפי שמקובל כיום.
ההפגנה הראשונה התקיימה בשעות הבוקר מול בית חב"ד בפטונג, דווקא בשבת, יום המנוחה והתפילה של הקהילה היהודית. פעילי המחאה הקריאו הצהרה נגד פעילות מוסדות חב"ד ודרשו להגביר את הפיקוח על עסקים ונכסים הקשורים לגורמים ישראליים. שוטרים תאילנדים אבטחו את המקום.
בהמשך היום עבר מוקד המחאה לסאפאן הין, שם התקיימה עצרת ענק תחת הסיסמה "להחזיר לעצמנו את תאילנד". לפי דיווחים מקומיים השתתפו בעצרת כ-400 בני אדם ונציגים של כ-20 ארגונים וקבוצות מחאה שונות. המפגינים הניפו דגלי תאילנד, ובמתחם הוצגה כרזה מזעזעת שהופקה באמצעות בינה מלאכותית: יהודי חרדי בולע לתוך פיו שטרות כסף, בניינים ודמויות של אנשי ציבור תאילנדים, בדימוי אנטישמי מובהק של שליטה יהודית בכסף ובשלטון. מאחורי הבמה התנוסס שלט ובו נכתב "לא ישראל, הצילו את פוקט".
הנואם המרכזי בעצרת היה סונדהי לימטונגקול בן ה-79, איש תקשורת ופעיל פוליטי ותיק ומי שעמד בראש תנועת "החולצות הצהובות" לשעבר. לימטונגקול דרש במפורש להגביל את כניסת הישראלים לתאילנד ל-15 יום בלבד, בביקור חד-פעמי, והאשים ישראלים בפגיעה בעסקים מקומיים ובהברחת תיירים אירופים. פעיל נוסף, סאיצ'ול נוצ'ט ממנהיגי קבוצת "ההגנה על אדמות פוקט", דרש לסגור את כל בתי חב"ד בתאילנד ולשלול את האזרחות התאילנדית מישראלים שהתאזרחו במדינה, בלי שהוצגה לכך כל ראיה.
המחאה הנוכחית אינה אירוע מבודד. לימטונגקול הוא אותו מנהיג שכבר הוביל בספטמבר הפגנה מול שגרירות ישראל בבנגקוק, שבה הונפו שלטים כמו "יהודים החוצה". השגרירות נסגרה אז זמנית, וסגן השגריר רמי טפליצקי פרסם סרטון בשפה התאית ובו הבהיר כי ישראל לוקחת ברצינות את הדיווחים על חששות הנוגעים לתיירים.
הרקע לסערה הנוכחית מחריף את המתיחות עוד יותר. שבוע לפני ההפגנות, ב-28 באוקטובר, חתם ראש ממשלת תאילנד ושר הפנים אנוטין צ'רנווירקול על צו לשלילת האזרחות התאילנדית של הרב יוסף חיים קנטור, מנהיג חב"ד בתאילנד זה יותר משלושה עשורים. הנימוק הרשמי: קנטור, יליד אוסטרליה שהתאזרח בתאילנד ב-2013, המשיך להשתמש בדרכונו האמריקני 16 פעמים בנסיעות לאוסטרליה, האחרונה שבהן בינואר השנה. בחב"ד הודיעו כי יפעלו נגד ההחלטה בערוצים משפטיים, ומוסדות חב"ד ממשיכים לפעול כרגיל.
המתיחות סביב הנוכחות הישראלית בתאילנד לא התחילה בפוקט. כבר בפברואר 2025 הגיע צ'רנווירקול, אז עדיין סגן ראש הממשלה ושר הפנים, לבית חב"ד בעיירה פאי שבצפון המדינה, בעקבות שמועות שהופצו ברשתות החברתיות על השתלטות ישראלית לכאורה על העיירה. שמועות דאז דיברו על עשרות אלפי ישראלים שהתיישבו במקום, טענה שהמשטרה התאילנדית הכחישה מיד ואמרה שמדובר במספר ביקורי תיירים לאורך שנה שלמה ולא בתושבי קבע.
במקביל להפגנות, הרשויות בפוקט מנהלות חקירות נרחבות בעסקים ונכסים הקשורים לרב קנטור ולמוסדות חב"ד, כולל בדיקת רישיונות בנייה ועסקאות כספיות. בדיקה ראשונית שפורסמה בסוף ספטמבר לא מצאה חריגות בעסקאות הכספיות שנבדקו, אם כי אותרו ליקויים בשימוש במבנים. בנוסף, לפי דיווחים, נבדקות כ-19 חברות הקשורות לקנטור ולנכסיו, אך עד כה לא נתפסו נכסים ולא הוגשו אישומים.
מולן, ישראל מדגישה את עומק היחסים הכלכליים בין המדינות. כ-450 אלף ישראלים צפויים לבקר השנה בתאילנד, וכ-60 אלף תאילנדים עובדים בישראל, פי שניים ממספרם לפני 7 באוקטובר 2023. גורם בחסידות חב"ד בתאילנד תיאר את המצב כ"פרשה מתגלגלת שהחלה עוד בערב ראש השנה", כאשר הפגנה מוסלמית אנטישמית מול בית חב"ד בפוקט הכריחה את הקהילה לבטל סעודת חג שתוכננה לכ-2,000 משתתפים. לדבריו, "אנחנו עדים להתפתחות מטרידה, עם כרזות בעלות אופי אנטישמי קיצוני שמעלות אסוציאציות קשות לתקופות האפלות ביותר בהיסטוריה היהודית".
בינתיים הדרישות הקיצוניות שהועלו בפוקט, כמו הגבלת שהיית ישראלים ל-15 יום וסגירת כל בתי חב"ד במדינה, אינן משקפות החלטת ממשלה רשמית. אך בשילוב עם שלילת אזרחותו של הרב קנטור, הפשיטות החוזרות על מוסדות יהודיים והחקירות המתרחבות, גוברים החששות כי מעגל האכיפה והמחאה מזין את עצמו, ושהעוינות כלפי ישראלים ויהודים בתאילנד רק צפויה להעמיק בשבועות הקרובים.
מאות מפגינים בפוקט דרשו להגביל שהיית ישראלים ל-15 יום, ימים ספורים אחרי ששללה תאילנד את אזרחות מנהיג חב"ד במדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה