היועצת המשפטית לכנסת בלמה את תוכנית הענק של איזנקוט

התוכנית השאפתנית נבלמה בן לילה. גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט תכנן להקים שש ועדות זמניות במקביל בכנסת, כדי לנצל כל רגע מהמנדט הקצר שקיבל להרכבת ממשלה. אבל היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, שמה וטו על המהלך הגורף, וכעת בגוש נאלצים לצמצם משמעותית את התוכנית.

במקום שש ועדות שיפעלו יחד, יוקמו ככל הנראה שלוש ועדות זמניות בלבד, בשיטה מדורגת ולא במקביל. הסיבה: עמדתה המשפטית של אפיק, שקבעה כי בתקופת הביניים עד להקמת ממשלה חדשה אי אפשר לקדם חקיקה שאינה דחופה. לכך מצטרף לוח הזמנים הצפוף שנותר לאיזנקוט, שמקשה מאוד על קידום שורת חוקים בפרק זמן כה מצומצם.

מה קדם לזה

ב-9.11.2026 דיווחנו כי גדי איזנקוט ואביגדור ליברמן סיכמו לנסות תחילה להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות, ורק אם המהלך ייכשל לבחון ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות. ב-10.11.2026 דיווחנו כי גוש השינוי כבר חילק תפקידי מפתח בכנסת עוד לפני הקמת הממשלה, כולל ראשות ועדת חוץ וביטחון לליברמן וראשות הוועדה המסדרת לרועי פולקמן. חלוקת הכוחות הזו נעשתה במקביל למנדט המוגבל שקיבל איזנקוט להרכבת ממשלה.

במוקד המהלך שנותר עומדת ועדת חוקה זמנית, שתעסוק בביטול שלושה מחוקי הרפורמה המשפטית המרכזיים: החוק לצמצום סמכויות היועצת המשפטית לממשלה, השינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, וחוק מח"ש. לצד זאת תוקם ועדה נפרדת שתטפל בחוק יסוד הממשלה, ובמסגרתה יקודם ביטול חוק הנבצרות שאושר בכנסת הקודמת וקבע כי אי אפשר להכריז על נבצרות של ראש ממשלה בשל ניגודי עניינים או נושאים משפטיים.

על הפרק עומד גם מהלך לקידום חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך בשל קוצר הזמן ההערכה היא שהחקיקה לא תושלם בתקופה הקרובה ותתקדם לכל היותר לקריאה טרומית או לקריאה ראשונה. בנוסף, מתוכננת ועדה שתעסוק בביטול חוק התקשורת שקידם שר התקשורת לשעבר שלמה קרעי, חוק שחלקים ממנו כבר נבלמו בבג"ץ.

מאחורי הקלעים מתגלה מחלוקת של ממש בתוך גוש השינוי עצמו. אביגדור ליברמן מעדיף לדחוף קדימה דווקא את החוקים להגבלת קדנציות ראש הממשלה ואת חוק הנבצרות, בעוד שאר שותפיו בגוש מתמקדים בעיקר בביטול חוקי המהפכה המשפטית. כרגע כל החוקים מקודמים במקביל, וההחלטה הסופית על סדר העדיפויות תתקבל בהמשך הדרך, כשהזמן הדוחק ילחץ את הצדדים לבחור מה חשוב יותר.

לצד הוועדות הזמניות שעוסקות בחקיקה ממש, גוש השינוי צפוי להקים גם שתי ועדות פיקוח ללא סמכות חקיקה: אחת לענייני החברה הערבית ואחת לנושא הנגב והגליל. חלוקת התפקידים כבר כמעט סגורה: הרשימה המשותפת צפויה לקבל את ראשות הוועדה לענייני החברה הערבית, בעוד מפלגת רע"ם צפויה לקבל ראשות של ועדת פיקוח נוספת בנושא שטרם סוכם סופית.

העובדה שהמשותפת עומדת לקבל ראשות ועדה בכנסת הישראלית, גם אם מדובר בוועדת פיקוח ללא סמכויות חקיקה, היא סממן פוליטי בפני עצמו. היא מעידה על חלוקת הקלפים שמתבצעת בגוש השינוי עוד לפני שהממשלה בכלל קמה, ועל המחיר הפוליטי שגוש איזנקוט מוכן לשלם כדי לגייס תמיכה מכל הכיוונים.

בפועל, מה שהיה אמור להיות מבצע חקיקה מהיר וגורף הפך למהלך מצומצם, זהיר ומדורג, שמוכתב לא על ידי השיקולים הפוליטיים של הגוש אלא על ידי עמדה משפטית של גורם לא נבחר בכנסת. זה מעלה שאלה מהותית: עד כמה יכול גוף פוליטי שזכה באמון הציבור לממש את המנדט שלו, כשגורמים מקצועיים בלתי נבחרים קובעים בפועל את גבולות הפעולה שלו.

למה זה חשוב

הבלימה של היועצת המשפטית ממחישה שגם גוש שזכה ברוב בכנסת כפוף במהלך תקופת המעבר למגבלות משפטיות שמעכבות את מימוש ההבטחות שלו, ובהן ביטול חוקי הרפורמה המשפטית שרבים בציבור עוקבים אחריהם. חלוקת ראשי הוועדות למפלגות ערביות, שהמחיר הפוליטי שלה שנוי במחלוקת, עשויה להשפיע על יציבות הממשלה הבאה אם וכאשר תקום.

בימים הקרובים צפויה הבהרה סופית לגבי מספר הוועדות שיוקמו ומועד תחילת פעילותן, כשכל הצדדים בגוש השינוי עדיין מנסים לגבש הסכמה פנימית על סדר העדיפויות בחקיקה, בטרם יפוג המנדט שניתן לאיזנקוט.