הקלטה דלפה: שגריר בריטניה אמר שהיחסים המיוחדים של ארה"ב הם עם ישראל

שגריר בריטניה בוושינגטון, סר כריסטיאן טרנר, אמר בהקלטה שדלפה כי מערכת היחסים ה"מיוחדת" האמיתית של ארצות הברית היא "כנראה עם ישראל" ולא עם בריטניה. הדברים, שנאמרו באמצע פברואר, עלו לכותרות בדיוק בשבוע שבו המלך צ'ארלס הגיע לביקור מדיני בן ארבעה ימים בארה"ב ונאם בפני הקונגרס.

ההקלטה נאספה במהלך אירוע שהתקיים עם תלמידים בריטים שביקרו בוושינגטון, זמן קצר לאחר שטרנר נכנס לתפקידו. מי שהחזיק בה העביר אותה לעיתון "פייננשל טיימס", שפרסם את תוכנה. התזמון לא מקרי, ולא במיוחד נוח: הביקור המלכותי נועד בדיוק לשפר את היחסים הדו-צדדיים הנתונים תחת לחץ.

בדברים שאמר לתלמידים, הסביר טרנר מדוע הוא אינו אוהב את הביטוי "יחסים מיוחדים": "זה נוסטלגי למדי, מביט לאחור, ויש עליו הרבה מטען". ואז הוסיף: "אני חושב שיש כנראה מדינה אחת שיש לה יחסים מיוחדים עם ארצות הברית, וזו כנראה ישראל". הדברים נאמרו שבועות ספורים לפני התקיפות המשותפות של ארה"ב וישראל באיראן שהציתו את העימות הנוכחי במזרח התיכון.

טרנר לא עצר שם. בהמשך אמר כי בריטניה ושאר אירופה חייבות "לעבוד כדי להגדיר מחדש" את היחסים עם אמריקה, ובמיוחד להפסיק להישען על המטרייה הביטחונית האמריקאית. לדבריו, בריטניה גם חייבת להבהיר מה היא בכלל מביאה לשולחן. הדיפלומט אמנם הדגיש שהקשר עם ארה"ב "חזק מאוד" ויש "היסטוריה עמוקה וזיקה, במיוחד בתחומי ההגנה והביטחון", אבל ציין: "היחסים יצטרכו להיות שונים".

חלק מובלע מההקלטה עוסק בפרשת ג'פרי אפשטיין. טרנר אמר שזה נראה לו "יוצא דופן" ש"בארה"ב הפרשה כמעט לא נגעה באף אחד". הוא מנה את הנפגעים הבריטיים: הנסיך אנדרו מאונטבאטן-ווינדזור, קודמו בתפקיד לורד פיטר מנדלסון, ו"ייתכן שגם ראש הממשלה". ואז שאל: "כמה אמריקנים נקראו להעיד בפני הקונגרס כאשר מסמכי אפשטיין מצביעים על אנשים בכירים מאוד, פוליטיקאים, אנשי עסקים, ביל גייטס - שכולם היו בקשר קרוב עם אפשטיין?" מאז שאמר את הדברים, גייטס הסכים להעיד.

טרנר לא חסך גם מראש הממשלה קיר סטארמר. הוא אמר שסטארמר "היה על הקרשים" בשלב מסוים בפברואר, בעקבות משבר מינויו ופיטוריו של מנדלסון, ושעתידו נראה "לא בטוח". לגבי הבחירות המקומיות בחודש מאי, ציין: "אם הלייבור תיכשל מאוד, אני מעריך שהמפלגה תוכל לעבור את הרף ולהדיח אותו". הוסיף כי נדרשים 80 חברי פרלמנט לחתום על מכתב, "שזה כמו לחתום על גזר דין מוות", ושסטארמר הוא "אדם עקשן שלא צפוי להתפטר".

תגובת הממסד הבריטי הייתה מהירה ומנוסחת בזהירות. דובר משרד החוץ הבריטי מסר: "אלה היו הערות פרטיות ובלתי רשמיות שנאמרו לקבוצת תלמידי תיכון בריטים שביקרו בארה"ב בתחילת פברואר. הן בהחלט אינן משקפות את עמדת ממשלת בריטניה". ניסיון ברור לכבות שריפה לפני שתתפשט.

לא כולם רוצים ראשים. סר פיטר ווסטמקוט, שגריר בריטי לשעבר בארה"ב, הגן על טרנר ואמר: "זה יכול להיות מביך כאשר דברים שנאמרו לקהל פרטי מתפרסמים, אבל איני רואה סיבה שמה שאמר לקבוצת תלמידים לפני כמה חודשים ישפיע על יכולתו להמשיך את הפתיחה המצוינת שלו בוושינגטון". במילים אחרות: השגריר אמר את האמת, הבעיה היא שהיא נחשפה.

ההקשר הרחב יותר מסביר את רגישות העיתוי. הביקור המלכותי נתפס בממשלה הבריטית כניסיון להרגיע יחסים שנמצאים תחת מתח - נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תקף שוב ושוב את סטארמר, ומתח ביקורת על סירובה של בריטניה לתמוך בצורה מלאה במלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן. המלך וקמילה גם עמדו בלחץ מצד פעילים ומחבר הקונגרס רו חאנה להיפגש עם קורבנות אפשטיין במהלך הביקור, אך סירבו.

בשלב זה, השגריר טרנר ממשיך בתפקידו. אין אינדיקציה שלונדון שוקלת להחליפו, אם כי אמירותיו הפרטיות הפכו לנטל דיפלומטי ממשי. בחינות אמיתיות לעמידות מערכת היחסים הבריטית-אמריקאית צפויות בחודשים הקרובים, כשתוצאות הבחירות המקומיות בבריטניה במאי ויעצבו מחדש את המשחק הפנים-מפלגתי בלייבור.