הר הפיקאקס: מה איראן קוברת מתחת לאדמה?

צילומי לוויין חדשים חשפו מהלך מחשיד שביצעה איראן באחד מהאתרים הגרעיניים הסודיים ביותר שלה. ב-22 באפריל נחסמו שני פתחי מנהרות מזרחיים במתחם התת-קרקעי בהר הפיקאקס, הממוקם מדרום לנתנז, באמצעות ערימות עפר גדולות. התמונות צולמו על ידי חברת Airbus Defence and Space ונותחו על ידי המכון הבינלאומי למדע וביטחון. המסקנה: מישהו ניסה לנתק גישה מהירה למתחם - ולמנוע ממי שבפנים לצאת, ומי שבחוץ להיכנס.

ההשוואה לצילומים מ-1 באפריל מדברת בעד עצמה. לפני שלושה שבועות, אותם פתחים היו פתוחים לחלוטין, ללא כל חסימה. תוך פחות מחודש, ערימות עפר שינו את התמונה. לפי הערכות המכון, כדי לפנות את הנתיב ולאפשר כניסה חופשית שוב, איראן תצטרך להפעיל ציוד מכני הנדסי כבד. לא מדובר בחסימה אקראית.

מה שמחזק את החשד הוא לא רק הצילומים החדשים. מוקדם יותר השנה, זיהו חוקרי המכון פעילות נוספת באותו אזור: פתחי מנהרות ישנים, שפועלים לפי הדיווחים מאז 2007, נקברו וחוזקו בבטון. שני האירועים יחד מצביעים על דפוס, לא על צירוף מקרים. "פעילות זו מעלה שאלות משמעותיות, שכן מדובר במתחם מנהרות הקבור עמוק באדמה, שיכול לשמש להגנה על ציוד או חומרים יקרי ערך", ציינו במכון המחקר.

האתר בהר הפיקאקס הוא אחד הדברים שהמערב יודע עליהם הכי מעט. פקחי סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מעולם לא הורשו לדרוך בו. אין פיקוח, אין בדיקות, אין שקיפות. מה שיש זה אדמה, ומתחתיה מנהרות שאיש לא ראה מבפנים.

על פי שורה של דיווחים, האתר הוקם כמתקן העשרה תת-קרקעי נוסף, קבור עמוק יותר מאשר מתקן פורדו, שהופצץ בסבב הלחימה האחרון. ההיגיון האסטרטגי ברור: פורדו נפגע, נתנז נפגע, אספהאן נפגע. הר הפיקאקס - לא. ישראל וארצות הברית לא תקפו אותו. השאלה היא אם זה בגלל שלא ידעו מספיק עליו, או בגלל שלא הצליחו להגיע אליו.

החסימה שזוהתה אינה מוחלטת. לפי ניתוח התמונות, העפר שהונח בפתחי המנהרות המזרחיים לא מסתיר לגמרי את הכניסות, אלא מקשה עליהן. פתחי המנהרות המערביים, לעומת זאת, לא חסומים נכון לעכשיו, על פי הממצאים. כלומר, מדובר בחסימה בררנית, מכוונת, לא בסגירה כוללת של האתר.

ההערכה המרכזית שעולה מניתוח הנתונים: איראן העבירה ציוד רגיש או חומרים בעלי ערך רב לתוך המתחם, ועכשיו היא פועלת לבודד אותם. מה בדיוק הועבר לשם - אורניום מועשר, צנטריפוגות, ציוד להמשך פיתוח - לא ידוע. וזה בדיוק הבעיה.

החשש שמנסחים מומחים במערב הוא שקול ומבהיל: הר הפיקאקס אמור לשמש כ"תוכנית המשך" של התוכנית הגרעינית האיראנית. גם אם כל המתקנים הגלויים ייפגעו, גם אם נתנז ופורדו ואספהאן ייהרסו לחלוטין, האתר הקבור עמוק בהר יישאר שלם. עם ציוד. עם חומרים. מוכן לחידוש הפעילות.

עכשיו, כשהצילומים מצביעים על מהלכים אקטיביים של הסתרה וביצור, השאלה שנשאלת בחדרי ניתוח מודיעיניים היא לא רק "מה שם" - אלא "מה שם עכשיו, ומה יהיה שם אחרי שהמשא ומתן הגרעיני יסתיים, לכאן או לכאן". תיאום בין ישראל, ארה"ב וסבא"א בנושא הר הפיקאקס צפוי להפוך לאחת הנקודות הלוהטות בכל הסכם גרעיני עתידי.