לראשונה: אישה תעמוד בראש רשות העתיקות

שר המורשת עמיחי אליהו הודיע הבוקר (שלישי) על מינויה של אסתי שרייבר לתפקיד מנכ"לית רשות העתיקות. שרייבר תהיה האישה הראשונה בהיסטוריית הרשות שתכהן בתפקיד זה.

ההחלטה התקבלה בתום תהליך שאליהו תיאר כ"עמוק ויסודי". ועדת איתור בחנה עשרות מועמדים לפני שהמליצה על שרייבר. בראש הוועדה עמד מנכ"ל משרד המורשת איתי גרנק, ולצידו כיהנו יו"ר מועצת רשות העתיקות פרופ' יהושע שוורץ, סמנכ"לית Wix לשעבר בת שבע משה, מנכ"ל עיריית רחובות לשעבר מושיקו ארז, והארכיאולוג הבכיר פרופ' אבי סלומון.

שרייבר אינה דמות מוכרת מעולם הארכיאולוגיה, אך מגיעה עם ניסיון ניהולי כבד משקל. בתפקידה האחרון כמנכ"לית קבוצת INEXTG, ארגון חברתי-חינוכי הפועל לחיזוק הזהות היהודית בקרב בני נוער וסטודנטים, ניהלה תקציבים של כ-100 מיליון שקלים בשנה ועמדה בראש מערך של כ-700 עובדים. לאורך השנים הובילה פרויקטים בתחומי הבינוי, השימור והרכש בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, ונסתה את כוחה גם בהובלת תהליכי דיגיטציה וחדשנות.

מהבחינה האקדמית, לשרייבר תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית. היא כלת פרס שטרן היוקרתי על הצטיינות בלימודי תקופת הבית השני - פרט שסביר שאליהו ייחס לו חשיבות. בנוסף, היא מחזיקה בתואר שני בהצטיינות במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת חיפה, כחלק מתוכנית הצוערים לשלטון המקומי.

השר אליהו שיגר הבוקר מכתב לחברי מועצת רשות העתיקות ובו פירט את חזונו ואת הנימוקים לבחירה. לדבריו, המורשת נבנית מארבעה מעגלים: הבסיס המדעי והמחקרי, הנגשת הידע לציבור הרחב, יצירת תחושת שייכות, ובניית מחויבות אישית ולאומית. לדבריו, שרייבר נבחרה דווקא בגלל "יכולתה הייחודית לשלב בין החיבור העמוק לרוח ולתוכן, לבין יכולות הניהול הנדרשות כדי לחולל שינוי בכל אותם מעגלים".

אליהו ניסח את חזונו במילים חדות: "רשות העתיקות אוצרת בתוכה את העדויות הפיזיות לקיומנו כעם התנ"ך שחזר לארצו. כשיצאנו לדרך, עמדה לנגד עיניי תפיסה שדורשת מאיתנו לעבור מניהול עתיקות המונחות במחסנים, ליצירת מנגנון חי ונושם של סיפורי מורשת". את המינוי הסביר כך: "העתיקות שלנו הן עדות אילמת המחכה שנדובב אותה לחיים, והידע המדעי והמחקר הקפדני הם התשתית ההכרחית למהלך הערכי הזה".

השר גם השתמש בדימוי שמבהיר את כיוון הרשות תחת הנהגתו: "הממצאים לבדם אינם מורשת, אלא הם הגוף של הספינה. עתה אנו זקוקים לרוח שתדחוף אותה קדימה". המסר ברור: הרשות אמורה לזוז ממוסד שמירה ומחקר לכלי של חינוך לאומי.

הבחירה בשרייבר מייצרת שילוב יוצא דופן: מנהלת שצמחה בעולם החינוך הציוני-דתי ובעלת רקע אקדמי בהיסטוריה יהודית, לעומת ניסיון ניהולי שנצבר מחוץ לרשות המדינה לגמרי. זו הימורה של אליהו על מועמדת שמייצגת גישה שונה מהאנשים שניהלו את הרשות עד כה.

המינוי טרם נכנס לתוקפו רשמית, ויידרש לעבור את ההליכים המקובלים בשירות המדינה לפני שתפקח על רשות שמונה אלפי עובדים ומנהלת את אוצרות הארכיאולוגיה של ישראל.