בנק ישראל יחליט ביום שני: האם הריבית תרד ובכמה

ביום שני אחר הצהריים תיוודע ההחלטה הכלכלית שהמשק מצפה לה: האם הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תוריד את הריבית, ובכמה. הנגיד פרופ' אמיר ירון עומד בפני אחת ההחלטות המורכבות ביותר שהייתה לו בשנים האחרונות, תחת לחץ גובר ומאורגן מצד ראשי המגזר העסקי.

הריבית הבסיסית עומדת כיום על 4%, לאחר שבינואר האחרון הורידה בנק ישראל אותה ברבע אחוז. כעת הדרישה מהמגזר העסקי היא להפחית אותה ל-3.75% לפחות, ויש מי שדורש ירידה של 0.5% בבת אחת. מחצית מהאנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים כי הפחתה של רבע אחוז אכן תתקיים, ושהורדה נוספת תבוא עד סוף השנה עד לשיעור של 3.5%.

בשבועות האחרונים שיגרו מספר דמויות בכירות במשק מכתבים ואמירות פומביות לנגיד. נשיא המגזר העסקי דובי אמיתי כתב לנגיד ירון כי "המשק נמצא בהאטה ובקיפאון בצמיחה לנפש, בעוד הריבית הגבוהה מכבידה על עסקים, פוגעת בהשקעות ומעכבת פעילות כלכלית". לצידו, נשיא התאחדות התעשיינים אברהם נובוגרוצקי, נשיא ארגון העצמאים רועי כהן ונשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר מצטרפים לקריאה. גם ראשי הקואליציה, ובהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לא מסתירים את רצונם בהורדת ריבית.

שרייבר ניסח את הדרישה בחדות: "מדובר בלא פחות מרגע דרמטי למשק בכלל ולבנק ישראל בפרט. המצב בשוק המט"ח פוגע קשות בצמיחה ובעיקר בייצוא ובהייטק. על הנגיד להוריד את הריבית בחצי אחוז כבר בפעימה הנוכחית ולתת למשק חמצן". הטיעון המרכזי שחוזר אצל כולם הוא שהשקל החזק פוגע ביצואנים, ושריבית נמוכה תצמצם את הפער מול מדינות שכבר הורידו את הריבית שלהן בשנה האחרונה.

מנגד, הנגיד ירון מתמודד עם שורת נתונים שאינם תומכים בהורדה כעת. מדד המחירים לצרכן של אפריל עלה ב-1.2%, שיעור גבוה במיוחד. האינפלציה השנתית עומדת על 1.9%, סמוך לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. אנליסטים מעריכים שהסביבה האינפלציונית תמשיך ותעמוד על כ-2% בשנה הקרובה. לצד זה, שוק העבודה עדיין הדוק, והחשש הוא שעליות שכר יזינו לחצי מחירים חדשים.

לכך מתווספים גורמי אי-ודאות חריגים: החשש מהתחדשות עימות ישיר מול איראן, מחירי נפט שעלולים לעלות אם מצרי הורמוז לא ייפתחו, ואפשרות שהבחירות יוקדמו ויאלצו את הממשלה לקפוא. אם הבחירות אכן יתקיימו בעוד כשלושה חודשים, בנק ישראל עלול להיוותר הגורם הכלכלי היחיד עם יכולת פעולה ממשית. הגירעון הממשלתי, תקציבי הביטחון הגדלים, וחשש להרעת דירוג האשראי של ישראל מוסיפים שיקולים כבדי משקל נגד הפחתה.

טיעון נוסף שעולה בדיון הוא שהריבית אינה בהכרח הכלי הנכון להחלשת השקל. ייסוף השקל בשנה האחרונה נובע בעיקר מכך שגופי החיסכון המוסדיים צמצמו את החזקתם בדולר ב-30 מיליארד דולר משיקולי חשיפה לבורסה האמריקאית. הורדת ריבית, לפי הערכות אחדות, לא תשנה בהכרח את מגמת התיסוף.

בינתיים, הציבור הישראלי מגיב בדרכו שלו לירידת הדולר. נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מבית אלטשולר שחם מראים כי בין ינואר לאפריל עלה סכום הטעינה למשתמש בכ-30%. בימים שבהם שער הדולר ירד מתחת ל-3 שקלים נרשם זינוק של כ-70% בנפח הרכישות היומי. השבוע האחרון של אפריל, שבו השקל נסחר סביב 2.95, היה העמוס ביותר שנמדד אי פעם במערכת. בולטת במיוחד קבוצת הגיל 18-25, שרשמה עלייה של 65% ברכישות הדולר ומהווה כ-70% מהרוכשים הכבדים ביותר.

ביום שני אחר הצהריים יתקיים הריטואל המוכר: הכרזת ריבית, ואחריה סיבוב נוסף של תגובות מהמגזר העסקי. אם ירון יבחר להשאיר את הריבית על כנה, הלחצים לא ייפסקו. אם יוריד בחצי אחוז, ייבחנו הנתונים הבאים בדקדקנות. השאלה האמיתית שמחכה לתשובה אינה רק מה יהיה שיעור הריבית, אלא האם הבנק המרכזי ישמור על עצמאות שיפוטית מול גל לחצים ציבורי ופוליטי שכזה.