בנק ישראל צפוי להוריד היום את הריבית לראשונה מאז ינואר

בנק ישראל צפוי להכריע היום האם להוריד את הריבית לראשונה מאז ינואר, ומרבית הכלכלנים בשוק מעריכים כי ההחלטה תהיה חיובית. על פי התחזיות הרווחות, הריבית תרד ב-25 נקודות בסיס, מ-4% ל-3.75%, ותפורסם בשעה 16:00. הרקע להחלטה: המשך הפסקת האש מול איראן, ירידה חדה באינפלציה וייסוף חד בשקל.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מפרט מדוע הנתונים תומכים בהפחתה. לדבריו, הריבית הריאלית בישראל - הריבית בניכוי תחזיות האינפלציה - היא הגבוהה ביותר בפער משמעותי מבין המדינות המפותחות. "ריבית ריאלית כה גבוהה הייתה מוצדקת אילו האינפלציה הייתה גבוהה, אך בפועל ישראל נמנית עם המדינות בעלות האינפלציה הנמוכה ביותר", הוא מסביר. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ירד ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021, וציפיות האינפלציה נמצאות סביב אמצע היעד של בנק ישראל גם בטווחים הארוכים.

זבז'ינסקי מצביע על שורת גורמים נוספים התומכים בהורדה: מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל ב-8% מול הדולר וב-7.4% מול סל המטבעות. שוק הנדל"ן נותר קפוא, האינדיקטורים מצביעים על פעילות כלכלית חלשה גם לאחר הפסקת הלחימה, והגירעון הממשלתי ירד משמעותית. מסקנתו חדה: "בשונה מהמצב בשנה האחרונה, העלות של אי-הפחתת ריבית עלולה להיות גבוהה יותר מהסיכון הפוטנציאלי הכרוך בהפחתתה".

גם כלכלני לידר שוקי הון, בראשות יונתן כץ, מעריכים הורדת ריבית, אם כי הם מציינים מורכבות. לדבריהם, "ריבית של 3.75% עדיין משקפת ריבית ריאלית גבוהה יחסית". הם מדגישים כי ייסוף חד בשקל מהווה גורם מקזז לחשש מלחצי שכר ומשוק עבודה הדוק: "ייסוף כה חד מהווה עוגן מסוים לגבי עמידה ביעד האינפלציה". לצד זאת, הם מסייגים כי "לא נראה שבנק ישראל ישלב הורדת ריבית עם התערבות בשוק המט"ח".

בבנק הפועלים מעריכים אף הם כי הריבית תרד, אלא אם ארה"ב תתקוף באיראן. ההערכה נשענת על שחיקה ניכרת ברווחיות היצואנים בעקבות התחזקות השקל לרמות שיא, רמת הריבית הגבוהה ביחס לעולם והתמתנות בליבת האינפלציה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק, מוסיף כי "על רקע הירידה החדה בליבת האינפלציה אל קרוב לגבול התחתון של היעד, 1.5%, ואינדיקציות ראשוניות כי הייסוף החד מתחיל לפגוע ביצואנים, גובר הסיכוי שבנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח כדי לתמוך ביעדי המדיניות המוניטרית".

לעומת הקונצנזוס הרווח, יוני פנינג, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מפרסם סקירה שמזהירה כי הנתונים האחרונים עלולים להוביל לשינוי כיוון מפתיע. פנינג מצביע על עלייה קלה בשיעור האבטלה באפריל לרמות אופייניות לתקופת "חרבות ברזל", לצד אינדיקציות להשתתפות מוגבלת עדיין בשוק העבודה ורמה נמוכה של משרות פנויות. לדבריו, יש פוטנציאל לשחרור מהותי של כוח עבודה ככל שהמצב הגיאופוליטי יירגע.

במבט עולמי, כץ מציין כי המגמה נוטה דווקא להעלאת ריבית, בעקבות עליית מחירי הסחורות ובפרט מחירי האנרגיה. השכר בסקטור העסקי ממשיך לטפס ושוק העבודה נותר הדוק. בה בעת, אינדיקציות הפעילות בנדל"ן נראות חיוביות יחסית, אם כי חלקן עשויות לשקף הקדמה של פעילות מתוך חשש לעליות מחירים בהמשך. שוק האג"ח, לפי לידר, תומך באפיקים השקליים הבינוניים והארוכים, אם כי האיום העיקרי עליהם הוא המשך עליית תשואות בארה"ב.

על רקע כל אלה, שוק המט"ח המקומי פותח את השבוע בתנועה מתונה. הדולר נסחר ב-2.89 שקלים, והיורו מתחזק ב-0.3% ל-3.36 שקלים. המסחר מתנהל תחת מגבלות חלקיות של בנק ישראל בשל חופשת יום הזיכרון בארה"ב, ומחזורי המסחר בשווקים הגלובליים נמוכים יחסית.

ההחלטה, שתתפרסם בשעה 16:00, תהיה מבחן ראשון לאופן שבו בנק ישראל מתמרן בין שני לחצים מנוגדים: מחד, נתונים מקומיים המצדיקים הרחבה מוניטרית, ומאידך, אי-ודאות ביטחונית וגלובלית שטרם פגה. הנגיד פרופ' אמיר ירון עומד בפני ההחלטה המורכבת ביותר מזה חודשים, וכל חריגה מהקונצנזוס צפויה להניע תנודות חדות בשווקים.