בנק ישראל הוריד ביום שני את הריבית במשק ב-0.25%, מרמה של 4% לרמה של 3.75%. זו הפעם הראשונה מאז ינואר שהריבית מופחתת, לאחר שהבנק המרכזי הקפיא אותה במהלך חודשים פברואר ומרץ בשל אי הוודאות שנוצרה עם פרוץ הלחימה מול איראן. ההחלטה הייתה צפויה בשוק, אך גודל הצעד של רבע אחוז בלבד הוליד תגובות מעורבות בענף הנדל"ן והכלכלה.
בהודעתו פתח נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במשפט ברור: "אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת". הבנק ציין כי האינפלציה נותרת סביב מרכז היעד, כשנתוני אפריל הראו אינפלציה שנתית של 1.9% - בתוך טווח היעד של 1% עד 3%. השקל התחזק ב-8.3% מול הדולר מאז ההחלטה המוניטרית הקודמת, ורמת השקל החזקה - שנסחר בשיא של 33 שנה - מסייעת לבלום לחצי מחירים ואיפשרה לבנק לנוע כלפי מטה. בנוסף, ציין הבנק כי הנתונים האחרונים מצביעים על התאוששות בפעילות הכלכלית.
הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן, הסביר את ההיגיון מאחורי ההחלטה: "עם פרוץ המלחמה, בנק ישראל הפסיק את הורדות הריבית בשל אי הוודאות סביב הוצאות הביטחון וההשפעה על המשק. עם האיתותים על עסקה לסיום המלחמה, הירידה בסיכון הגיאופוליטי והשקל החזק שמייצב את האינפלציה, הרגיש הבנק בנוח להתאים את הריבית כלפי מטה". בסוף השבוע הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי ארצות הברית ואיראן קרובות לסגירת הסכם לסיום המלחמה, אך שני הצדדים מיהרו ביום שני לצנן את הציפיות להסכם מיידי.
רוב האמריקאים: טראמפ לא הסביר מה הוא רוצה מאיראןצילום: דונלד טראמפריבית הפריים, שנגזרת ישירות מריבית בנק ישראל, צפויה לרדת בהתאם לרמה של 5.25%. ההשפעה הישירה ביותר תורגש על ידי בעלי משכנתאות עם חשיפה למסלול הפריים. על פי חישובי התאחדות יועצי המשכנתאות, במשכנתא של מיליון שקל לתקופה של 25 שנה, עם 450 אלף שקל במסלול הפריים, ירד ההחזר החודשי בכ-67 שקל, וחיסכון מצטבר של כ-20 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה. ב-3 הפחתות הריבית האחרונות מצטבר הצמצום להוזלה של כ-272 שקל בחודש בממוצע. מאז שיא הריבית של 4.75%, נרשמה ירידה מצטברת של אחוז שלם.
בענף הנדל"ן הגיבו בברכה זהירה, לצד ביקורת על קצב האטי מדי. סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עמית גוטליב, אמר כי "בנק ישראל הולך בכיוון נכון אבל בקצב איטי מדי. התוצאות הטובות בתחום המיסים, החזרה לרמת אינפלציה שלה כיוונו בבנק ישראל ורמת אבטלה הנמוכה אפשרו כבר להוריד יותר את הריבית". מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן, רוני כהן, ניסח זאת בצורה ישירה: "הורדת הריבית ל-3.75% היא צעד בכיוון הנכון, אבל זו לא בשורה שמשנה את המשחק בן לילה. אנחנו מדברים על הקלה של כמה מאות שקלים בחודש להחזר משכנתא ממוצע, וזה עוזר - אבל זה לא פותר את הבעיה המרכזית: המחירים עדיין גבוהים, יוקר המחיה עדיין לוחץ, והון עצמי עדיין קשה להשיג".
לצד ברכות הענף, עולה חשש כבד יותר מהטווח הארוך: האם הורדת הריבית לא תיצור בעיה חדשה דווקא ברכישת הדיור? מומחים שונים מציינים כי "ככל שהריבית נמוכה יותר, מחירי הנדל"ן מטפסים מהר יותר". בתקופות שבהן הריבית הייתה נמוכה מ-1%, קצב העלייה החודשי הממוצע במחירי הדיור עמד על כ-0.5% בחודש. אם הורדות הריבית יחזירו ביקושים לשוק מבלי שתהיה עלייה מקבילה בהיצע הדירות, הירידה במחירים שנרשמה בשנה האחרונה עלולה להתהפך. "המהלך שאמור להקל על יוקר המחיה בטווח הקצר עלול להוות את הדלק שיצית מחדש את זינוק מחירי הדיור בטווח הבינוני", הזהירו כלכלנים.
הכלכלן הבכיר סבר פלוצקר מסקן בצורה מפוכחת: ההשפעה הממשית של ההפחתה צפויה להיות "מינורית למדי". לדבריו, לבעלי משכנתאות של מיליון שקל ל-20 שנה, ההורדה תחסוך במקרה הטוב 140 שקל בהחזר החודשי - "לא סכום ההופך את קניית הדירה מלא כדאית לכדאית". הוא ציין כי הגורם המשפיע ביותר על שוק הדיור בישראל הוא קצב גידול האוכלוסייה, שהואט מ-2% לשנה לכ-1%, ולא עלות המשכנתא. יועץ המשכנתאות אבי יוסופוב הוסיף כי "ריבית אחת שיורדת ב-0.25% עדיין לא מחזירה אותנו לעידן הכסף הזול שהציבור התרגל אליו בעבר".
מחוץ לשוק הדיור, ההחלטה מייצרת גלים נוספים. בעלי פיקדונות בריבית משתנה יראו ירידה בתשואות, ואילו שוק המניות המקומי כבר הגיב בעלייה. גם שוק המט"ח נמצא תחת מעקב: שער הדולר כבר נמצא ברמה נמוכה של כ-2.88 שקלים - שיא של 33 שנה לשקל - ויצואנים ועמותות יצרניות מאשימים את הנגיד ירון בהיסוס לפעול. "ישראל הפכה לאי של ריביות גבוהות במציאות עולמית של ריביות יורדות, וזה מושך זרימת הון כבדה של דולרים לשוק המקומי ומדלק את ייסוף השקל ההרסני", כתבה התאחדות התעשיינים בהצהרה חריפה.
מבחינת ההמשך, הכלכלן יונתן כץ מבית ליידר שוקי הון העריך כי "אם הפסקת האש תיושם, ניתן לצפות להפחתה נוספת בחודש יולי". בנק ישראל, מצדו, הבהיר כי ימשיך לנקוט זהירות בהורדות ריבית נוספות, ויסתמך על ההתפתחויות הביטחוניות, שער השקל ומדדי האינפלציה. הוועדה המוניטרית, לפי ניסוח ההחלטה עצמה, עדיין מגששת ב"ערפל" של נתונים כלכליים סותרים - והשאלה הגדולה היא לא אם תהיה הפחתה נוספת, אלא באיזה קצב ובאיזו עוצמה תעז הוועדה ללכת.
שוק הנדל"ן ומשקי הבית מקבלים הקלה מסוימת, אך הריבית בישראל נותרת גבוהה יחסית ואי הוודאות הביטחונית ממשיכה לצבוע את כל ההחלטות הכלכליות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה