שליחי טראמפ בביקור חשאי במתקן גרעין: "נערכים להסכם מול איראן"

שליחיו של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, ביקרו בחשאי במתקני משרד האנרגיה האמריקני באוק רידג', טנסי, ונפגשו עם חלק מהמומחים הבכירים בארצות הברית בתחום עיבוד אורניום וטכנולוגיית צנטריפוגות. הביקור לא תוכנן מראש, לפי שני גורמים אמריקניים, אך אושר בדיעבד על ידי גורמים רשמיים. הבית הלבן והמינהל הלאומי לביטחון גרעיני סירבו להגיב.

לפי הדיווחים, הפגישה נועדה להכין את השליחים למקרה שייחתם הסכם גרעין עם איראן. גורם אמריקני שהיה מעורב בתהליך ניסח זאת במפורש: "זה לא אומר שבהכרח יהיה הסכם, אבל זה סימן לכך שאנחנו בשלב רציני מאוד ושיש סיכוי להגיע לכך, ואנחנו רוצים להיות מוכנים." המשפט הזה חושף יותר ממה שמסתירים: השיחות עם טהראן כבר אינן בגדר סבב מדיני רגיל.

מתקני אוק רידג' שבהם התקיימה הפגישה כוללים את המעבדה הלאומית אוק רידג' ואת מתקן הביטחון Y-12, שני ממרכזי הגרעין הרגישים ביותר בארצות הברית. בעבר עברו דרכם חומרים וציוד גרעיניים ממדינות שבחרו לפרק את תוכניותיהן, בהן קזחסטן ולוב. הרשימה הזו אינה מקרית: היא מציירת תקדים של מה שוושינגטון מדמיינת גם עבור איראן.

לאחרונה הוקם בארצות הברית צוות של כ-100 מומחים שנועד להשתלב במשא ומתן הגרעיני אם יושג הסכם ראשוני. ויטקוף וקושנר נפגשו עם חלק מאותם מומחים ודנו בהיערכות ליישום אפשרי של הסכם עתידי. חלק מהמעורבים כבר השתתפו בפרויקט לפינוי אורניום מועשר מוונצואלה. גורם אמריקני הגדיר אותם כ"מומחי הגרעין הבכירים ביותר בארצות הברית, שיודעים להתמודד עם הדרישות הטכניות שיידרשו בהסכם כזה."

מחלוקת מרכזית אחת שצפה בדיווחים נוגעת ללוחות הזמנים: טראמפ ביקש לקבוע כי ההסכם הסופי יכלול מסגרת של 60 יום להשלמת דילול האורניום המועשר של איראן, בעוד טהראן דורשת הארכה ל-90 יום. מראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, נמסר כי המשא ומתן קרוב להסכם מסגרת, ושהסוכנות נמצאת בקשר עם שני הצדדים, אף שאינה מעורבת ישירות בשיחות. גרוסי ציין כי מלאי האורניום המועשר של איראן נשאר נושא מרכזי, ושאפשרויות הטיפול בו כוללות ייצוא, דילול, או שמירתו בתחומי איראן תחת פיקוח בינלאומי.

טראמפ עצמו הוסיף ממד נוסף לתמונה, וטען כי לאיראן נותרו כ-20% בלבד ממלאי הטילים שברשותה - נתון שאם יתאמת, משנה באופן משמעותי את הערכת כוחה הצבאי של טהראן ואת מאזן הלחץ בשולחן המשא ומתן.

בישראל הדיווחים מעוררים חשש עמוק. הגנרל במיל' יעקב נגל, ראש מועצת הביטחון הלאומי לשעבר ויועץ ביטחוני לראש הממשלה נתניהו, הזהיר בחריפות: "ארצות הברית לא צריכה להיכנס לשיחות כלל, לפני שהאיראנים יבצעו בפועל מספר פעולות שיבטיחו שלא יהיה להם חומר בקיע לנשק גרעיני." לדבריו, הצעדים המחויבים כוללים פירוק מוחלט של מתקני העשרה, צנטריפוגות וחומרים גרעיניים, פירוק צוותי המחקר ומעבדות הנשק. נגל הוסיף והזהיר כי על פי טיוטת ההסכם שהוצגה, שאותה האיראנים עדיין לא אישרו, "אף אחד מהדברים הללו אינו מוזכר, פרט לפתרון חלקי בנוגע למצר הורמוז, הסרת סנקציות והזרמת משאבים לאיראן."

נגל לא מנסה לדבר בעדינות: "אם המשא ומתן ייכנס בתנאים אלו, זה יהיה ניצחון ברור ומוחלט לאיראנים, כפי שהיה ב-2015." לגבי תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, שלא נכללת לכאורה בדיונים, אמר כי ישראל תצטרך להתמודד עם האיום לבדה, כולל "חזרה למערכה שבין המלחמות בכל גווניה."

עמדה שונה הציגה סימה שיין, ראש ענף המחקר לשעבר במוסד, כיום חוקרת בכירה במכון ללימודי ביטחון לאומי. שיין מעריכה שאיראן לא תסכים לכל מקרה להגבלות על תוכנית הטילים שלה, בדיוק כפי שלא הסכימה בהסכם אובמה. "ישראל תצטרך לחיות עם זה," אמרה, והוסיפה כי לצד החסרונות, ישראל צריכה להבטיח שהסכם שייחתם "יטפל בכל הנושאים הרלוונטיים ולא רק בחומר המועשר הקיים." שיין קראה לישראל לדרוש מהאמריקנים התחייבות ביטחונית בנוסח סעיף 5 של ברית נאט"ו, שלפיה תבוא ארצות הברית לסיוע ישראל אם תותקף על ידי איראן.

מה שמשתקף מהדיווחים הוא מהלך אמריקני מתואם ושקט, שנועד להיות מוכן טכנית להסכם עוד לפני שההסכם קיים. הסוד שמסביב לביקור באוק רידג' נחשף עכשיו, בשלב שבו הפערים בין וושינגטון לטהראן הצטמצמו - לפי כל הדיווחים - לשאלות של שבועות ואחוזים. הביקורת בירושלים נשמעת חזקה, אבל ברור שהמשחק כבר הרחיק לכת מנקודה שבה ישראל יכולה לעצור אותו בלחץ בלבד.