הביטוח הלאומי נגד משרד האוצר: "אין קיצוץ בקצבאות"

המוסד לביטוח לאומי פרסם היום (ראשון) הודעת הבהרה חריגה, לאחר שורת דיווחים שעוררו חרדה בקרב מיליוני אזרחים לגבי עתיד הקצבאות שהם מקבלים. המסר מהארגון חד ומפורש: אין קיצוצים, לא היו קיצוצים, והתשלומים יימשכו כסדרם.

הרקע לפרסום ההבהרה הוא תדרוך עיתונאים שקיים משרד האוצר בסוף השבוע האחרון, שבו הוצגו נתונים מדאיגים לגבי יציבות המוסד לביטוח לאומי בטווח הבינוני. הדיווחים שיצאו מאותו תדרוך עוררו גל של חשש בקרב שכבות חלשות, משפחות של נכים, קשישים הנזקקים לסיעוד, ומשפחות שילדיהם מקבלים קצבאות.

בהודעה הרשמית של הביטוח הלאומי נכתב במפורש: "משרד האוצר יצא בתדרוך עיתונאים בנוגע לקיצוץ קצבאות. למען הסר ספק, מה שפורסם - לא נכון. הביטוח הלאומי הוא הגוף שאמון על הנושא, גוף חי, מתפקד ומשלם קצבאות לאזרחי ישראל, וללא קיצוצים. בשוטף ובעת חירום". ההודעה נחתמה בפנייה ישירה לציבור: "אנו קוראים לציבור לא להילחץ ולדעת שהביטוח הלאומי ימשיך לייצג אותו לטובת המשך קבלת סיוע בעת הצורך, וכך יהיה".

אז מה בכל זאת אמר משרד האוצר? הנתונים שהוצגו בתדרוך לא דיברו על קיצוץ מיידי, אלא על אזהרה עתידית. לפי מסמכי אגף התקציבים, שהוכנו במסגרת תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2027 עד 2029, המוסד לביטוח לאומי נמצא במגמת גירעון שוטף. הבעיה, לפי הערכות האוצר, עלולה להחריף עד כדי כך שהקרן שבידי המוסד לא תספיק לכיסוי כלל התשלומים החל משנת 2029, אם לא יינקטו צעדים מדיניותיים.

הגורמים שמאיצים את הגירעון אינם מפתיעים: קצב הגידול במספר הזכאים לקצבאות שונות, ובפרט קצבאות סיעוד, נכות וילד נכה, עלה בשנים האחרונות באופן משמעותי. במקביל, ההכנסות מדמי הביטוח הלאומי לא גדלו בקצב דומה. הפער הזה בין ההכנסות להוצאות הוא שהוליד את האזהרה, אך הביטוח הלאומי מדגיש שמדובר בתרחיש עתידי אפשרי ולא במצב קיים.

במסמכי משרד האוצר הוצגו גם אפשרויות אחדות להתמודדות עם האתגר הצפוי. בין הצעדים שנשקלים: שינויים במבנה הזכאות לקצבאות השונות, הגדלת גביית דמי הביטוח הלאומי מהמעסיקים ומהשכירים, או שילוב בין שני המהלכים. אף אחד מהצעדים הללו לא אושר ולא הוחלט עליו, ומדובר בתרחישים שהממשלה הבאה תצטרך להכריע בהם.

ההכרזה של הביטוח הלאומי מעוררת שאלה שתלווה את הדיון הציבורי בחודשים הקרובים: מדוע הדיווחים על אזהרות עתידיות הפכו להיט תקשורתי שהצריך תגובה חריגה כל כך? התשובה נמצאת ככל הנראה בפגיעות של האוכלוסיות שמסתמכות על קצבאות. עבור משפחה שחיה על קצבת נכות או סיעוד, כל ידיעה על חוסר ודאות עלולה לגרום לפאניקה אמיתית, גם אם מדובר בתרחיש שטרם התממש.

ראוי לשים לב שהמתיחות שנוצרה בין שני הגופים אינה חדשה. הביטוח הלאומי ומשרד האוצר מצויים לאורך שנים במחלוקות תקציביות, כאשר האוצר מבקש לפקח ולרסן הוצאות, והמוסד מגן על תפקידו כנותן שירות עצמאי לאזרחים. ההבהרה החריפה שפרסם הביטוח הלאומי היום משקפת גם מאבק מוסדי על מרחב הפעולה ועל השליטה במסרים לציבור.

נכון לעכשיו, כל מי שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי, בין אם מדובר בקצבת זקנה, נכות, ילד נכה, סיעוד, אבטלה או כל קצבה אחרת, אינו צריך לנקוט שום פעולה. התשלומים יימשכו כרגיל, וכל שינוי עתידי, אם וכאשר ייחלט עליו, יהיה כפוף להליכים חוקיים ולהחלטות ממשלה. השאלה האמיתית תעמוד על הפרק לאחר הבחירות: האם הממשלה שתקום תצליח לגבש פתרון שיבטיח את יציבות המוסד לביטוח לאומי עד 2029 ומעבר לכך, בלי לפגוע במי שתלוי בקצבאות כדי לחיות.